Hide Notes 

Slide 1: ‫הרשות לפיתוח ירושלים‬ ‫עיריית ירושלים‬ ‫תכנית פיתוח‬ ‫ההשכלה הגבוהה‬ ‫בירושלים‬ ‫0202‬ ‫כסלו תשס"ז, דצמבר 6002‬ ‫לשנת‬
Slide 2: ‫קידום שרותי תכנון בע"מ‬ ‫עיריית ירושלים‬ ‫הרשות לפיתוח ירושלים‬ ‫תכנית פיתוח ההשכלה‬ ‫הגבוהה בירושלים‬ ‫0202‬ ‫לשנת‬ ‫כסלו תשס"ז, דצמבר 6002‬
Slide 3: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫צוות התכנון: גורי זילכה, משה כהן, אמיר מוסק‬ ‫עיצוב: גאמא עיצובים, ירושלים‬ ‫נדפס בירושלים, פברואר 7002, אדר תשס"ז‬
Slide 4: ‫תוכן העניינים‬ ‫1. מבוא ................................................................................................................................................................ 5‬ ‫2. תכנית הפיתוח: יעדים ומטרות ................................................................................................................... 9‬ ‫3. מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים: המצב הקיים ומגמות התפתחות ......................................... 11‬ ‫4. אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח ............................................................................................. 52‬ ‫5. תחזית הלומדים להשכלה גבוהה בשנת 0202 .................................................................................... 92‬ ‫6. נושאים לפתרון בדרך ליישום עיקריה של תכנית הפיתוח ................................................................. 13‬ ‫7. עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים ....................................................... 33‬ ‫8. פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות ........................................................................................................... 73‬ ‫9. תקציבים ...................................................................................................................................................... 34‬ ‫01. כוח אדם .................................................................................................................................................... 74‬ ‫11. המצאי הפיזי של המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח ........... 94‬ ‫21. סיכום: המלצות לפעולה ......................................................................................................................... 95‬ ‫נספחים‬ ‫1. המלצות עיקריות ליישום מתוך "דוח תכנית-אב להשכלה גבוהה",‬ ‫המהווה חלק ממסמכי המדיניות של תכנית המתאר המקומית החדשה לירושלים ..................... 36‬ ‫חוק ירושלים ............................................................................................................................................... 17‬ ‫2.‬
Slide 6: ‫מבוא‬ ‫לירושלים מוניטין היסטורי ארוך וניסיון מוכח להיותה מרכז חינוך והשכלה בעל חשיבות, בקנה מידה‬ ‫לאומי ובין-לאומי. את המוניטין רכשה העיר בזכות הלימוד היהודי המסורתי לאורך הדורות ובזכות‬ ‫האוניברסיטה העברית. מאז היווסדה ב-5291, הייתה האוניברסיטה חלוצה ופורצת דרך בקביעת‬ ‫ההשכלה האקדמית והמצוינות. מצד אחד, סימלה האוניברסיטה את התחדשותו של העם היהודי בארצו;‬ ‫מצד אחר, סייעה להתפתחות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל על ידי שותפות ועזרה בפיתוחן של‬ ‫אוניברסיטאות המחקר האחרות, שקמו אחריה.‬ ‫ריכוזם של מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות השכלה על-תיכוניים ומקצועיים בירושלים היווה במשך‬ ‫שנים אבן שואבת לעשרות אלפי צעירים איכותיים, אשר הגיעו לעיר כדי לרכוש השכלה גבוהה ונותרו‬ ‫לגור בה, לעבוד בה ולהקים בה את ביתם.‬ ‫בעשור האחרון של המאה החולפת חל בארץ שינוי של ממש במפת ההשכלה הגבוהה. הוקמו מכללות‬ ‫אקדמיות חדשות, שקרבו את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. עם זאת, הגל הגדול של הקמת מכללות‬ ‫אקדמיות פסח על ירושלים. תהליך זה, שהלך והתעצם, גרע משיעור התלמידים שהחלו לימודיהם לתואר‬ ‫ראשון באוניברסיטה העברית, על אף שירושלים עדיין מובילה במספר הלומדים לתארים מתקדמים‬ ‫בישראל. בעוד שבעבר הייתה ירושלים מרכז לאומי להשכלה גבוהה, כרבע מהסטודנטים במדינה למדו‬ ‫בה והיא הכילה כשליש ממספר המוסדות האקדמיים במדינה, הרי שבשנים האחרונות נשחק מעמדה‬ ‫בתחום ההשכלה והיום רק כעשירית מהסטודנטים בארץ לומדים בה; בשני העשורים האחרונים, רוב‬ ‫המוסדות האקדמיים החדשים הוקמו מחוץ לירושלים. זאת ועוד, גם רוב אלה אשר לומדים בעיר, נוטשים‬ ‫אותה עם סיום לימודיהם לטובת מגורים ותעסוקה ביתר חלקי הארץ.‬ ‫ההשכלה הגבוהה היא "ספק המוח" המרכזי לתעשיות המדע. בשנת 0002 ביצעו המוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה כרבע מן המחקר והפיתוח לתעשיות המתקדמות. השקעה בהשכלה היא השקעה בתשתית,‬ ‫מאחר שזו השקעה הבונה את כושר הייצור העתידי של המדינה. חשוב לזכור, שלהשקעה באוניברסיטאות‬ ‫המלמדות והעוסקות במחקר בסיסי ולהשקעה במוסדות המחקר הבסיסי אין שוק. לכן, על הממשלה‬ ‫להשקיע באוניברסיטאות, להעסיק עובדים ולצבור הון אינטלקטואלי שיחזק את המשק בעתיד.‬ ‫1‬ ‫5‬
Slide 7: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫התכנית המוצגת במסמך זה בוחנת את מצב ההשכלה הגבוהה בירושלים, תוך ניתוח המצב הקיים‬ ‫וזיהוי הפוטנציאל הלא ממומש של ההשכלה הגבוהה בעיר. התכנית מציגה אומדן משאבים וכוח אדם‬ ‫וכן המלצות מפורטות לפעולה, לשם קידומה של ההשכלה הגבוהה והפיכתה של עיר הבירה למרכז‬ ‫ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. צוות התכנון מאמין, כפי שהדברים מוצגים בעמודים אלה, שיעד זה‬ ‫ניתן להשגה עד שנת 0202.‬ ‫במהלך עבודת התכנון נאספו נתונים לגבי המוסדות הקיימים, נערכו פגישות עם הגורמים המקצועיים‬ ‫בדרג הממשלתי והעירוני - עם בכירי הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים וכן עם אנשי אקדמיה‬ ‫ובהם נשיאי המוסדות האקדמיים, פקידים בכירים במשרד האוצר, בוועדה לתכנון ולתקצוב )הפועלת‬ ‫במסגרת המועצה להשכלה גבוהה( ואחרים.‬ ‫תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, מס' תמא/53, אשר אושרה על ידי הממשלה‬ ‫בשנת 5002, קובעת במסמך המתייחס לעיקרי התכנית ולאמצעי המדיניות, כי ירושלים היא מרכז‬ ‫ההשכלה של ישראל. במסמך נאמר: "יתרונה היחסי הגדול של ירושלים הוא בתחום הלימוד, המחקר‬ ‫וההשכלה הגבוהה על כל גווניה. יתרון יחסי זה של ירושלים נובע הן מדימויה ההיסטורי כעיר של תורה‬ ‫וחוכמה והן מהמציאות הנוכחית של אוניברסיטה ראשונה בישראל, אוניברסיטה עברית ראשית בעולם,‬ ‫אוניברסיטה ערבית חשובה וריכוז של מכללות ובתי אולפנא ללימוד תורה דתי ולמחקר חילוני".‬ ‫המדיניות המומלצת על ידי תמ"א/53 קובעת:‬ ‫1. קידום מוסדות המחקר, הלימוד וההשכלה בירושלים כאמצעי עיקרי לפיתוחה העתידי של העיר.‬ ‫2. ביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית, בית החולים האוניברסיטאי בעין כרם ומוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה נוספים, כאחד האמצעים העיקריים לחיזוק בסיסה הכלכלי של ירושלים.‬ ‫3. פיתוח מכללות ומוסדות מחקר בתחומי היהדות, המדע והרפואה.‬ ‫4. הרחבה, ככל שניתן, של רשת מכוני המחקר הקיימים בעיר וסיוע בתפעולם השוטף.‬ ‫5. העברת מכוני המחקר הממשלתיים הפזורים ברחבי הארץ לירושלים.‬ ‫6. בחינת הקמתה של אוניברסיטה בין-לאומית של המזרח התיכון, בנוסף לאוניברסיטה העברית‬ ‫והאוניברסיטה הערבית. אוניברסיטה כזו תוכל לשלב מרכזי מחקר, מרכז מוזיאלי ומאגרי מידע‬ ‫הקשורים לערש התרבות, להתפתחות הציוויליזציה ולשילוב של מזרח ומערב.‬ ‫7. ביסוס יחסי גומלין בונים בין מרכזי הלימוד והמחקר לבין התעשיות המתקדמות, הניזונות ישירות‬ ‫ממרכזים אלה ומעצימות אותם בכוח אנושי, כלכלי ובאופקים של יצירה ופיתוח.‬ ‫6‬
Slide 8: ‫מבוא‬ ‫במסגרת תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 הוכנה "תכנית-אב להשכלה גבוהה בירושלים"1.‬ ‫תכנית-אב, מעצם מהותה, מתווה כיוון ודרך וכוללת חזון, אך אינה בוחנת באופן מעשי ומעמיק את‬ ‫האמצעים והכלים ליישומה. מטרתה של תכנית הפיתוח, המפורטת במסמך זה, היא, אם כך, לבחון את‬ ‫החזון ולהגדיר את הדרכים ליישום עקרונותיה של תכנית האב. זאת, בהתחשב במגבלות תקציביות‬ ‫ותכנוניות, תוך ראייה לאומית של נושאי ההשכלה הגבוהה ובחינת המדיניות המותוות על ידי גורמים שאין‬ ‫לעיריית ירושלים השפעה עליהם )עיקרי ההמלצות של תכנית האב מפורטים בנספח מס' 1, המופיע‬ ‫בעמוד 36(.‬ ‫1. "תכנית-אב להשכלה גבוהה" הוכנה על ידי ניסים סלומון וד"ר ישי ספרים, בשיתוף צוות תכנית מתאר מקומית ירושלים-0002.‬ ‫7‬
Slide 10: ‫תכנית הפיתוח: יעדים ומטרות‬ ‫יעד העל של תכנית פיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית בירושלים הוא בניית מרכז לאומי‬ ‫להשכלה גבוהה, שימשוך את מיטב התלמידים לבירה, במגוון רחב של מקצועות ולמוסדות חינוך שונים.‬ ‫כל זאת, כדי לבסס את העיר כמוקד משיכה למוסדות מחקר, תרבות, השכלה וחינוך, להפכה למרכז‬ ‫עולמי בתחומים אלה ולבסס את מעמדה כבירת ישראל ואת כלכלתה לרווחת כל מגזרי האוכלוסייה‬ ‫החיים בה.‬ ‫בתכנית הפיתוח ייבחנו האמצעים להשגת יעד זה. אמצעים אלה כוללים, בין השאר, הגדלת מספר‬ ‫הסטודנטים בירושלים; פיתוח המוסדות הקיימים ו/או הקמת מוסדות חדשים; הסטת תקציבי פיתוח‬ ‫ממרכז הארץ לירושלים; יישום החלטות הממשלה; בחינת ההמלצות של תכנית האב להשכלה גבוהה‬ ‫והגדרת האמצעים האופרטיביים ליישום תכנית הפיתוח.‬ ‫הרחבת מערכת השכלה הגבוהה תאפשר הגדלת שוק העבודה בבירה ותגבורו בכוח אדם מיומן ומשכיל.‬ ‫על ידי כך, עשוי לחול מפנה לטובה ברמת הפיתוח של העיר וברמת החיים של תושביה.‬ ‫בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 נקבע, בין היתר, כי מערכת ההשכלה הגבוהה היא אחד‬ ‫הענפים שבהם יש לעיר יתרון יחסי. על כן, יש למצות את הפוטנציאל הטמון בהשכלה גבוהה.‬ ‫מימוש היעדים, אשר יפורטו בהמשך, מחייב היערכות תכנונית, תקציבית ותשתיתית מתאימה, לביצוע‬ ‫המשימות הבאות:‬ ‫1. מיפוי המצב הקיים: להבנת התהליכים המתרחשים בירושלים.‬ ‫2. אפיון הביקושים לשנת 0202.‬ ‫3. בחינת הדרכים להשגת יעדי הגידול בבירה.‬ ‫4. פירוט האמצעים להסטת ביקושים לירושלים.‬ ‫5. אומדן תקציבי של צורכי הגידול, הן במישור התקציבי השוטף )בסיס התקציב( והן בתקציבים‬ ‫לתשתיות ובתקציבים חד-פעמיים.‬ ‫2‬ ‫9‬
Slide 11: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫6. גיוס הגורמים המשפיעים על התפתחות ההשכלה הגבוהה בירושלים להשגת יעדי תכנית הפיתוח‬ ‫ובהם: העירייה, הממשלה, הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג(, האוניברסיטה‬ ‫העברית, מכללות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה.‬ ‫7. קביעת שלבי ביצוע לתכנית הפיתוח ולמנגנון המעקב ליישום התכנית.‬ ‫01‬
Slide 12: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים:‬ ‫המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫לאורך הדורות נודעה ירושלים כעיר של לימוד והשכלה. יתרה מכך, הלימוד כאורח חיים הוא חלק מרכזי‬ ‫מהזהות ומההיסטוריה של העם היהודי והוא בא לידי ביטוי בירושלים יותר מאשר בכל מקום אחר.‬ ‫בתחום האקדמי, האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, שנים רבות לפני הקמת המדינה‬ ‫)5291(, הייתה בירושלים. במשך תקופה ארוכה הובילה האוניברסיטה העברית במספר תלמידיה, מכלל‬ ‫הרוכשים השכלה גבוהה בישראל. על פי נתונים משנת 0691, כשני שליש מהלומדים באוניברסיטאות‬ ‫בישראל, למדו בירושלים. אנשי אקדמיה מובילים מן האוניברסיטה העברית תרמו מידיעותיהם ומניסיונם‬ ‫להקמת אוניברסיטאות חדשות, שמפארות היום את מפת ההשכלה הגבוהה בישראל, ביניהן אלה‬ ‫של תל אביב, חיפה ובאר שבע. ככל שהמדינה התפתחה, האוכלוסייה גדלה וגם מספר המבקשים‬ ‫לרכוש השכלה גבוהה גדל; נפתחו אוניברסיטאות חדשות ובמקביל, הונחו היסודות לפיתוח המכללות‬ ‫האקדמיות.‬ ‫המוסדות החדשים להשכלה גבוהה קלטו בעיקר את אוכלוסיות האזור הקרוב אליהן מבחינה גיאוגרפית.‬ ‫במשך הזמן, החל עיקרון זה לאפיין לא רק את האוניברסיטאות הרחוקות יותר ממרכז הארץ )בן גוריון‬ ‫וחיפה(, אלא גם את תל אביב וירושלים.‬ ‫עד לשנות ה-07 )של המאה הקודמת( נתפסה ההשכלה הגבוהה בישראל כמערכת מחקרית. צוות‬ ‫המורים בה היו מדענים מצטיינים; אוכלוסיית הסטודנטים הייתה סלקטיבית ולכל מוסד מעבדות וספריות‬ ‫שנועדו לשמר ולטפח את הרמה המדעית והמחקרית שלו.‬ ‫החל משנות ה-07 התפתח תהליך חדש, שבו הוקמו מכללות המסונפות לאוניברסיטאות שונות.‬ ‫הובילה בכך אוניברסיטת בר אילן, אולם אליה הצטרפו גם אוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון וחיפה.‬ ‫הדפוס המקובל היה של לימוד שנה ראשונה במכללה והמשך לימודים בקמפוס האקדמי. כך יכלו‬ ‫האוניברסיטאות שתמכו במכללות להבטיח לעצמן עתודת לומדים לתואר ראשון. במהלך השנים‬ ‫התפתח דפוס זה ללימודים של שנתיים רצופות, והיו אף אוניברסיטאות שאפשרו את מלוא הלימודים‬ ‫במכללה. ירושלים לא נטלה חלק בתהליך הקמת המכללות במדינת ישראל.‬ ‫3‬ ‫11‬
Slide 13: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫דפוס אחר לגיוון ההשכלה הגבוהה היה באמצעות אקדמיזציה של מוסדות מקצועיים להשכלה על-‬ ‫תיכונית. היו אלה מוסדות ותיקים ובעלי מעמד ומוניטין בתחומם. בין המוסדות האלה, אפשר למנות את‬ ‫האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שהוכרה ב-3791 כמוסד אקדמי, האקדמיה לאמנות‬ ‫ולעיצוב "בצלאל" בירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, שזכה להכרה ב-7791 ומכללת "הדסה"‬ ‫שזכתה להכרה בשנת 6991.‬ ‫המכללות למורים בירושלים זכו להימנות עם הראשונות שהוכרו להעניק תואר .‪ .B.Ed‬במחצית שנות‬ ‫ה-07 קיבלו הכרה כזאת מכללת "דוד ילין" ומכללת "ירושלים" )קופרמן(. זאת, כחלק מתהליך שנועד‬ ‫להפוך את הסמינרים למורים למכללות אקדמיות.‬ ‫המהפכה הגדולה בתחום ההשכלה הגבוהה התרחשה בישראל החל מסוף שנות ה-08 ובמיוחד בעשור‬ ‫האחרון של המאה ה-02. ב-3991 אישרה המועצה להשכלה גבוהה )המל"ג( תכנית-אב לפיתוח‬ ‫מסגרות אקדמיות חדשות )מכללות(, אשר הוגשה למועצה על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב ובשיתוף‬ ‫משרד החינוך. החלטה זו משמשת אבן דרך ונקודת מפנה במדיניות המועצה. מכאן ואילך, סייעה המל"ג‬ ‫להרחיב ולפתח מכללות ובכך סיפקה מענה לביקושים הגדלים ללימודים אקדמיים. ההחלטה הביאה‬ ‫לפיזור גיאוגרפי של המכללות. כך הפכה ההשכלה הגבוהה נגישה גם לאוכלוסיות מן הפריפריה.‬ ‫בשנת הלימודים תשס"ה למדו בישראל כ-542 אלף סטודנטים ב-26 מוסדות אקדמיים ובהם‬ ‫האוניברסיטאות )כולל האוניברסיטה הפתוחה(, המכללות האקדמיות והמכללות להכשרת מורים.‬ ‫מכלל המוסדות, משתתפת הוועדה לתכנון ולתקצוב בתקצובם של כמחצית ממוסדות אלה ובהם‬ ‫כל האוניברסיטאות וחלק ניכר מהמכללות האקדמיות. משרד החינוך משתתף בתקצוב המכללות‬ ‫האקדמיות להוראה. 291 אלף סטודנטים לומדים לתואר ראשון, מהם כ-51 אלף באוניברסיטה הפתוחה‬ ‫)במונחי ‪ ;(F.T.E‬עוד כ-14 אלף לומדים לתואר שני ו-003,9 לתואר שלישי )המקור לנתונים: סטודנטים‬ ‫באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה, למ"ס ות"ת- מל"ג, מארס 6002(.‬ ‫חלק מן האוניברסיטאות, כאשר המובילה ביניהן היא בר אילן, פרסו את חסותן על המכללות האזוריות,‬ ‫לעתים אף בפריפריה רחוקה )למשל, בצפת ובעמק הירדן(. בעקבות תיקון לחוק המועצה להשכלה‬ ‫גבוהה מ-5991, החליטה המועצה ב-1002 על סיום המודל הנהוג, לפיו האוניברסיטאות נטלו חסות על‬ ‫המכללות האזוריות. הוחלט שהמכללות תעמודנה ברשות עצמן.‬ ‫התהליך המואץ של הקמת מכללות פסח ברובו על ירושלים. בגל הראשון, במהלך שנות ה-07, הוכרו‬ ‫מספר מוסדות ייחודיים להעניק תואר אקדמי ראשון ובהם גם מכללות למורים.‬ ‫21‬
Slide 14: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫לאחרונה, החלה המועצה להשכלה גבוהה לאשר לחלק מן המכללות בעיר, במסגרת תהליך ארצי, להעניק‬ ‫תואר שני )לא מחקרי( ובהן גם המכללות למורים, לצידן של האקדמיות למוזיקה ולמחול, "בצלאל" ובית הספר‬ ‫הגבוה לטכנולוגיה.‬ ‫בנוסף לאקדמיה "בצלאל", שעקרה ממקומה ההיסטורי במרכז העיר להר הצופים, והאקדמיה למוזיקה‬ ‫ע"ש רובין בגבעת רם, פועלים בירושלים עוד מספר מוסדות בתחומי אמנות הקולנוע )בית הספר ע"ש‬ ‫סם שפיגל "ומעלה תקשורת"( והתיאטרון )הסדנה של ניסן נתיב ובית הספר לתיאטרון חזותי(, אך הם‬ ‫טרם זכו להכרה אקדמית.‬ ‫מכללות נוספות, המכשירות תלמידים בלימודים כלליים, הנדסיים וטכנולוגיים, נפתחו בירושלים. מכללת‬ ‫"הדסה" הוותיקה, הממוקמת במרכז העיר, פיתחה מסלול אקדמי ללימודי תואר ראשון במספר תחומים.‬ ‫בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון "לב", מעניק השכלה גבוהה לכ-000,1 תלמידים )בנים בלבד(, רובם‬ ‫מהמגזר הדתי. בשנים האחרונות הוקם מכון "טל" לבנות )בגבעת שאול(, המסונף לבית הספר הגבוה‬ ‫לטכנולוגיה והוא נועד לספק השכלה גבוהה בתחום המדעים המדויקים והטכנולוגיה לנשים דתיות.‬ ‫כתוצאה מיוזמה של עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, הוקמה ב-9991 מכללה טכנולוגית חדשה‬ ‫בעיר במבנה של מכללת "בזק", במורדות שכונת בית הכרם. המכללה הסמיכה את מחזור הבוגרים‬ ‫הראשון לתואר ‪ B.Tec‬ב-3002. כיום לומדים בה כ-006 תלמידים.‬ ‫בירושלים פועלת שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה עם כ-000,3 הרשמות לתואר ראשון. כמו כן,‬ ‫מספר שלוחות של מוסדות מחו"ל שוכנות בעיר. חלקן שודרגו למוסדות אקדמיים ישראליים ובהם מכון‬ ‫שכטר )שב-5002 קיבל הכרה של המל"ג( המלמד לתואר שני ביהדות ומכון לנדר - שלוחת טורו קולג'‬ ‫לשעבר.‬ ‫בשנת תשס"ב החלה לפעול בעיר מכללה אקדמית לנשים חרדיות )ביוזמתה של הגב' עדינה בר שלום,‬ ‫לבית הרב עובדיה יוסף(. המכללה, שהוקמה בגבעת שאול ואחר כך בשכונת רוממה, פועלת תחת‬ ‫חסותה של אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה ומכללת "הדסה". במכללה לומדות‬ ‫כ-003 נשים. בתשס"ו נפתח גם מסלול המיועד לגברים חרדים. תכנית הפיתוח לתשס"ח מייעדת את‬ ‫המוסד לכ-006 לומדות. המוסד מתוקצב על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב, במתכונת של מרכז ללימודים‬ ‫אקדמיים עבור המגזר החרדי.‬ ‫בעיר ובסביבתה פועלת אוניברסיטת אל-קודס, שנותנת מענה )חלקי( לאוכלוסייה הלא יהודית בעיר, הן‬ ‫בלימודים פרונטאליים והן בלימוד מרחוק. באוניברסיטה מעל ל-000,5 סטודנטים.‬ ‫31‬
Slide 15: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫מאז 0891 מספר הסטודנטים באוניברסיטאות בישראל הוכפל ואף למעלה מזה. מספר זה אינו כולל‬ ‫את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה והמכללות. בשנת תשס"ה )4002( למדו באוניברסיטאות בישראל‬ ‫כ-521 אלף סטודנטים. בהשוואה ל-0891 יש בכך עלייה של יותר מ-45 אלף סטודנטים )המקור: שנתון‬ ‫סטטיסטי ירושלים; סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה, למ"ס,‬ ‫ות"ת-מל"ג, מארס 6002(. באוניברסיטה העברית בירושלים היה גידול של %06 בלבד. סך כל הלומדים‬ ‫בירושלים במוסדות להשכלה גבוהה )לא כולל ישיבות והאוניברסיטה הפתוחה( עומד על יותר מ-23‬ ‫אלף סטודנטים. בשנת תשס"ה אחוז התלמידים בירושלים, מכלל הלומדים בארץ במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה, כולל המכללות האקדמיות למורים, עמד על %5.21, כאשר בתחילת שנות ה-08 )של המאה‬ ‫קודמת( חלקה של ירושלים עמד על %02 מכלל הסטודנטים במדינה. תהליך פיתוח המכללות ברחבי‬ ‫הארץ הביא להכפלת מספר הסטודנטים מאז 0991 )ראה איור מס' 1(, אך גידול זה, כאמור, פסח ברובו‬ ‫על ירושלים.‬ ‫איור מס' 1: סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תואר, תשכ"ו-תשס"ה‬ ‫סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים בשנה א' לתואר ראשון באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים לתואר ראשון במכללות‬ ‫000,09‬ ‫000,08‬ ‫000,07‬ ‫000,06‬ ‫000,05‬ ‫000,04‬ ‫000,03‬ ‫000,02‬ ‫000,01‬ ‫תשכ"ו‬ ‫תשכ"ז‬ ‫תשכ"ח‬ ‫תשכ"ט‬ ‫תש"ל‬ ‫תשל"א‬ ‫תשל"ב‬ ‫תשל"ג‬ ‫תשל"ד‬ ‫תשל"ה‬ ‫תשל"ו‬ ‫תשל"ז‬ ‫תשל"ח‬ ‫תשל"ט‬ ‫תש"מ‬ ‫תשמ"א‬ ‫תשמ"ב‬ ‫תשמ"ג‬ ‫תשמ"ד‬ ‫תשמ"ה‬ ‫תשמ"ו‬ ‫תשמ"ז‬ ‫תשמ"ח‬ ‫תשמ"ט‬ ‫תש"ן‬ ‫תשנ"א‬ ‫תשנ"ב‬ ‫תשנ"ג‬ ‫תשנ"ד‬ ‫תשנ"ה‬ ‫תשנ"ו‬ ‫תשנ"ז‬ ‫תשנ"ח‬ ‫תשנ"ט‬ ‫תש"ס‬ ‫תשס"א‬ ‫תשס"ב‬ ‫תשס"ג‬ ‫תשס"ד‬ ‫תשס"ה‬ ‫)מקור: הוועדה לתכנון ולתקצוב, דין וחשבון מס' 03 לשנים 2002-3002, מארס 5002(.‬ ‫0‬ ‫41‬
Slide 16: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫1.3 יתרונות, חסרונות, הזדמנויות וקשיים‬ ‫המבנה החברתי-כלכלי המורכב של ירושלים והשונות במבנה התרבותי של תושביה מחייבים ניתוח‬ ‫משתני הסיכון. אלה עשויים להציב קשיים ביישום תכניות פיתוח בירושלים מחד גיסא, ולאפשר שינוי‬ ‫וצמיחה בעיר יותר מאשר במקומות אחרים בישראל, מאידך גיסא.‬ ‫להלן ריכוז ההזדמנויות והקשיים הייחודיים לירושלים:‬ ‫א. יתרונות‬ ‫• מרכז חינוך והשכלה: ירושלים היא עיר הבירה עם מסורת של השכלה גבוהה; בה שוכנת מאז‬ ‫5291 האוניברסיטה העברית; העיר היא מרכז חינוך והשכלה לאומי ובין-לאומי עם פוטנציאל מחקרי‬ ‫רב עצמה, העשוי להקרין על כל המחקר בישראל ולמשוך אליו את מיטב החוקרים מן הארץ ומן‬ ‫העולם.‬ ‫• חוק יסוד ירושלים )0891(: החוק מאפשר העברת תקציבים לקידום הבירה במישורים חברתיים‬ ‫ותשתיתיים.‬ ‫• תשתית משמעותית של תעשיית ההיי-טק: על אף שרוב תעשיית ההיי-טק הישראלית ממוקמת‬ ‫במרכז הארץ, עדיין קיים בירושלים פוטנציאל ניכר בכל התחומים שבהם עוסקת האוניברסיטה‬ ‫העברית.‬ ‫ב. חסרונות‬ ‫• אוכלוסייה בעלת נגישות נמוכה להשכלה גבוהה: ירושלים מאופיינת במגזרי אוכלוסייה שהנגישות‬ ‫שלהם להשכלה הגבוהה נמוכה )המגזר החרדי והמגזר הערבי(.‬ ‫• חתך חברתי-כלכלי נמוך: ירושלים מוגדרת כאחת הערים העניות ביותר במדינה. לכך, כמובן, השלכות על‬ ‫פוטנציאל הסטודנטים מקרב תושבי העיר.‬ ‫• מחירי נדל"ן גבוהים: למרות עוניים של חלקים גדולים מאוכלוסיית ירושלים, מחירי הדיור ומחירי‬ ‫השכירות גבוהים יחסית. נתון זה יוצר קושי לגבי קליטת סטודנטים ומחייב פתרונות דיור במעונות‬ ‫לסטודנטים ומתן מענקי סיוע לסטודנטים הלומדים בירושלים.‬ ‫ג. הזדמנויות‬ ‫• פוטנציאל לא ממומש של האוניברסיטה העברית: האוניברסיטה יכולה להרחיב את פעילותה‬ ‫האקדמית הן בהוראה והן במחקר ולהקרין על סביבתה במישור האקדמי והכלכלי יותר מכל גורם‬ ‫אחר בעיר.‬ ‫51‬
Slide 17: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫• העברת מוסדות להשכלה גבוהה לירושלים: העברת הפקולטה לחקלאות וחלק ממכוני המחקר‬ ‫הממשלתיים לירושלים תאפשר להעצים ולגוון את מגמות הפיתוח של ההשכלה הגבוהה בעיר.‬ ‫בנוסף, יישום החלטות ממשלה להעברת מוסדות מחקר ומכללות צה"ל עשוי לתרום לחיזוקה של‬ ‫העיר כמרכז לאומי להשכלה גבוהה.‬ ‫• קיצור המרחק בין ירושלים למרכז הארץ במונחי זמן: ביצוע קו הרכבת המהירה בין ירושלים‬ ‫לתל אביב והשלמת מערכת הדרכים הארצית )כביש 93, כביש 54 ושדרוג כביש מס' 1( יאפשרו‬ ‫נגישות נוחה יותר של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב למרכז הלאומי להשכלה גבוהה שיפותח‬ ‫בירושלים.‬ ‫• פוטנציאל לומדים גדול מהאוכלוסייה החרדית והערבית: צורכי האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה‬ ‫במזרח ירושלים מחייבים היערכות מתאימה לפיתוח מסגרות על-תיכוניות להכשרה מקצועית‬ ‫ומסגרות אקדמיות מתאימות. אנו מעריכים, כי קידום הנושא הוא הכרחי, אך יש לעשותו בזהירות‬ ‫המתחייבת מהסתייגות אוכלוסיות אלו בשילובן במסגרות ממוסדות עירוניות וממלכתיות ובשל‬ ‫אילוצים דתיים ואחרים.‬ ‫• ריכוז מוסדות שלטון ומינהל בירושלים: ירושלים מהווה את המרכז השלטוני של מדינת ישראל.‬ ‫שיתוף פעולה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשרדי הממשלה בעיר עשוי לתרום להאצה בגידול‬ ‫מספר הסטודנטים.‬ ‫ד. קשיים‬ ‫• מצב ביטחוני: חוסר היציבות המדיני והביטחוני בישראל בכלל, ובירושלים בפרט, מהווה גורם מעכב למשיכת‬ ‫אוכלוסיות מחוץ לעיר, בעיקר סטודנטים ממרכז הארץ, שיש להם מקום לימוד אלטרנטיבי במרכז.‬ ‫• מחסור במשאבים: הקיצוצים התקציביים של השנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה מקשים‬ ‫על מימוש מלא של התכנית המוצעת. ברם, ניתוב תהליך קבלת החלטות נכון עשוי לאפשר הסטת‬ ‫חלק משמעותי של תוספת המשאבים לירושלים ובכך להבטיח את מימוש התכנית במלואה.‬ ‫2.3 מאפייני ההשכלה הגבוהה בירושלים‬ ‫כאמור, השכלה גבוהה קיימת בירושלים מיום הקמתה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. מאז‬ ‫התפתחה המערכת בצורה מרשימה והגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-07 )של המאה הקודמת(, כאשר‬ ‫כ-%73 מהסטודנטים במדינה למדו בירושלים. עם זאת, במהלך השנים חלו תמורות רבות בהשכלה‬ ‫הגבוהה, שרובן פסחו על ירושלים. מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ הוכפלה, הוקמו מוסדות חדשים‬ ‫והמוסדות הקיימים גדלו בצורה משמעותית. כל זה קרה גם בירושלים, אך בשיעורים נמוכים בהרבה‬ ‫מהממוצע הארצי )ראה איורים מס' 2 ומס' 3(.‬ ‫61‬
Slide 18: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫להלן מספר מאפיינים המייחדים את ההשכלה הגבוהה בישראל וכן מאפיינים ייחודיים לירושלים:‬ ‫• דומיננטיות של האוניברסיטה העברית: האוניברסיטה העברית מקיימת לימודים במגוון רחב של‬ ‫תחומים יותר מכל אוניברסיטה אחרת בישראל. ברם, מספר הסטודנטים המתקבלים מידי שנה לא‬ ‫גדל בצורה משמעותית ב-51 השנים האחרונות. זאת, למרות הגידול המסיבי באוכלוסייה ובמספר‬ ‫הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מצב זה נובע ממספר סיבות:‬ ‫א. בתקופה של הגידול המסיבי במספר התלמידים והמוסדות להשכלה גבוהה, שהתרחש במהלך‬ ‫שנות ה-09, הופנה רוב הגידול לפריפריה ולהקמת מכללות אקדמיות חדשות )ראה איור מס' 1 לעיל(.‬ ‫ב. מדיניות האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה העדפת תוספת תלמידים לתארים‬ ‫מתקדמים )ראה איורים מס' 2 ומס' 4(. ואכן, קיים באוניברסיטה העברית שיעור גבוה של‬ ‫סטודנטים לתארים מתקדמים במסלולים מחקריים.‬ ‫ג. מספר מקבלי תעודת בגרות בירושלים היה נמוך בצורה משמעותית מהממוצע הארצי.‬ ‫כתוצאה מכך, חלה ירידה דרמטית במספר היחסי של הסטודנטים בירושלים: שיעור הלומדים בירושלים‬ ‫מסך כל הלומדים באוניברסיטאות ירד מ-%22 בשנת 5891 ל-%11 בשנת 5002.‬ ‫איור מס' 2: מקבלי תארים מן האוניברסיטה העברית בירושלים כאחוז ממקבלי תארים מן‬ ‫האוניברסיטאות בישראל בשנים 0791-3002‬ ‫%06‬ ‫%55‬ ‫סך הכל‬ ‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני‬ ‫תואר שלישי‬ ‫תעודה‬ ‫%05‬ ‫%54‬ ‫%04‬ ‫%53‬ ‫%03‬ ‫%52‬ ‫%02‬ ‫%51‬ ‫0791‬ ‫5791‬ ‫5891‬ ‫1991‬ ‫5991‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫%01‬ ‫71‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים מס' 12, מכון ירושלים לחקר ישראל, 4002(.‬
Slide 19: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איור מס' 3: מקבלי תארים מן האוניברסיטאות בישראל ומן האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בשנים 0791-3002‬ ‫000,53‬ ‫000,03‬ ‫000,52‬ ‫000,02‬ ‫000,51‬ ‫000,01‬ ‫665,5‬ ‫000,5‬ ‫0‬ ‫226,2‬ ‫0791‬ ‫5791‬ ‫5891‬ ‫1991‬ ‫5991‬ ‫1002‬ ‫3002‬ ‫913,5‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫כל האוניברסיטאות‬ ‫874,92‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים מס' 12, מכון ירושלים לחקר ישראל, 4002(.‬ ‫איור מס' 4: אחוז הלומדים לתארים ראשון, שני ושלישי בכל אוניברסיטה כאחוז מסך‬ ‫הלומדים לאותו תואר בכל האוניברסיטאות בשנת הלימודים בשנים 4002-5002‬ ‫%03‬ ‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני‬ ‫תואר שלישי‬ ‫%52‬ ‫%02‬ ‫%51‬ ‫%01‬ ‫%5‬ ‫הטכניון‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫תל אביב‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בר אילן‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫חיפה‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בן גוריון‬ ‫0‬ ‫מכון ויצמן‬ ‫למדע‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לישראל 5002, למ"ס(.‬ ‫81‬
Slide 20: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫• הפרדה מלאה בין חינוך על-תיכוני לחינוך אקדמי: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מבדילה‬ ‫בצורה ברורה בין חינוך על-תיכוני שאינו אקדמי לחינוך גבוה אקדמי. האפשרות ללמוד חינוך גבוה‬ ‫בירושלים מחייבת חתך קבלה גבוה ברוב המוסדות האקדמיים בבירה. תלמידים שאינם יכולים‬ ‫להתקבל ללימודים בירושלים פונים בדרך כלל למוסדות אחרים במרכז הארץ או בפריפריה. מוסדות‬ ‫לא אקדמיים, כגון מוסדות להנדסאים, אינם יכולים להעניק הכרה אקדמית ומעמדם נשחק עם‬ ‫השנים. אי-קיום אפיקי מעבר בין סוגי המוסדות העל-תיכוניים יוצר מחסום נוסף לגידול במספר‬ ‫הסטודנטים.‬ ‫• מגוון רחב של מוסדות קטנים: בירושלים קיימים כיום למעלה מ-51 מוסדות אקדמיים המלמדים‬ ‫פחות מ-03 אלף סטודנטים. לרוב המוסדות האלה אין מסה קריטית של לומדים. לכן, הגידול‬ ‫בסטודנטים אינו מחייב הקמה של מוסדות נוספים, אלא עיבוי המוסדות הקיימים וחיזוקם עם אפשרות‬ ‫לאיחוד נוסף ולהקטנת מספרם של המוסדות הקטנים.‬ ‫• ריבוי מוסדות להוראה: בירושלים חמש מכללות אקדמיות להוראה, שמספר הסטודנטים בהן הוא‬ ‫כ-008,3.‬ ‫• חוסר משיכה של העיר: ירושלים אינה מהווה מקום אטרקטיבי לצעירים, כפי שהיה בעבר. המעטפת‬ ‫התרבותית של העיר נשחקה ביחס לערים אחרות, בעיקר במרכז הארץ. כיום, הניידות גבוהה יותר‬ ‫וגורמת לכך שחלק מהסטודנטים הלומדים בירושלים אינם גרים בה. גם אלה המסיימים את לימודיהם‬ ‫בעיר אינם נשארים בבירה באותם שיעורים כמו בעבר, בשל המחסור במקומות תעסוקה.‬ ‫• דיור ומחיה יקרים: עלויות המחיה לסטודנטים בירושלים הן יקרות ובאות לידי ביטוי בעיקר בהוצאות‬ ‫על שכירות ואחזקת הדירה. כמו כן, ההוצאה על נסיעות בתוך העיר היא גבוהה, בשל המרחקים של‬ ‫שכונות רבות מהקמפוסים של האוניברסיטה העברית ומהמכללות השונות. עלויות אלו מהוות רכיב‬ ‫חשוב בשיקולים של הסטודנטים בהעדפת מקום לימודים אחר, שאינו בירושלים.‬ ‫• מקורות תעסוקה: בעבר קלטו המעסיקים העיקריים בירושלים - מוסדות הממשלה, הסוכנות,‬ ‫העירייה ומוסדות "הדסה" את רוב הבוגרים האקדמיים. כיום, הגופים הציבוריים מצמצמים את היקף‬ ‫כוח האדם מחד גיסא, ומאידך גיסא לא התפתחו מסגרות תעסוקה אלטרנטיביות בסקטור הפרטי.‬ ‫במגזר השלישי, המאפשר קליטה מסיבית של בוגרים, עיקר התעסוקה לאקדמאים היא במרכז‬ ‫הארץ. לכך, השלכות חמורות על ההתפתחות הדמוגרפית של ירושלים.‬ ‫• האוניברסיטה ובית החולים "הדסה" - בסיס מחקרי בקנה מידה לאומי ובין-לאומי: הפוטנציאל‬ ‫הגלום במוסדות אלה רב ביותר, הן בקליטת סטודנטים והן בקידום המחקר והפיתוח בירושלים‬ ‫והפיכתה למרכז אקדמי להוראה ולמחקר.‬ ‫91‬
Slide 21: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫• מכוני מחקר ומוסדות לאומיים בירושלים: כיום, נמצא בירושלים רק מכון מחקר ממשלתי אחד‬ ‫ המכון הגיאולוגי. זאת, על אף החלטות הממשלה שיש להעביר את מכוני המחקר האחרים ואת‬‫מכללות צה"ל ממרכז הארץ לירושלים.‬ ‫• מגזר חרדי - פוטנציאל לא ממומש: האוכלוסייה החרדית מהווה גורם דמוגרפי חשוב בירושלים,‬ ‫אך רק למיעוטה יש השכלה המתאימה להשתלבות בשוק העבודה. כיום, מיעוט קטן מאוכלוסייה זו‬ ‫לוקח חלק בהשכלה הגבוהה. טיפוח לימודים מקצועיים על-תיכוניים ולימודים אקדמיים בקרב המגזר‬ ‫החרדי בירושלים עשוי לתרום לפיתוח העיר וזאת לאור הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו.‬ ‫יש להדגיש, שאין כל כוונה לפתח השכלה גבוהה למגזר החרדי על חשבון ו/או במקום פיתוחן של‬ ‫הישיבות הגבוהות והכוללים, שכן הם משמשים את תרבות הלימוד של העולם החרדי. מעמדה הייחודי‬ ‫של ירושלים בעולם היהודי והחרדי הופכים אותה למרכז מועדף על ציבור זה בכל הקשור לרכישת‬ ‫השכלה תורנית. משך הלימודים הארוך והנישואים המוקדמים הנהוגים בקרב העדה החרדית, יוצרים‬ ‫מצב שחלק משמעותי מאלה שלומדים גם בחייהם הבוגרים, ימשיכו להתגורר בירושלים ואף ישתקעו‬ ‫בה, אם הם תלמידים הבאים מן החוץ )מהארץ ומחו"ל(.‬ ‫הרוב המכריע של הבנות החרדיות הלומדות בירושלים משלימות את השכלתן במוסדות "בית יעקב",‬ ‫שמשמשים גם כסמינרים למורות, במסגרת כיתות י"ג עד י"ד. שלושת הסמינרים הגדולים והמוכרים‬ ‫הם: מכון "בית יעקב" למורות, "דרכי רחל" ומרכז "בית יעקב". מסיבות השמורות עמם, סמינרים אלה‬ ‫אינם מקיימים מסלולי לימוד אקדמיים ואינם מוכרים להענקת תואר .‪ .B.Ed‬חלק מהבנות החרדיות‬ ‫מעדיף הסבה מקצועית וקליטה בתעשיות ההיי-טק בעיר ובמקצועות פקידותיים, דוגמת הנהלת‬ ‫חשבונות, שרטוט טכני, ועוד. חלקן לומדות אנגלית ומתמטיקה לצורך השלמת השכלתן התיכונית‬ ‫ובכך מכשירות עצמן להשכלה גבוהה.‬ ‫מענה מסוים לציבור גדול זה ניתן על ידי הקמת המסגרת האקדמית החרדית, שבה לומדות כ-003‬ ‫בנות לימודים אקדמיים. למוסד זה יש פוטנציאל הרחבה ניכר, כפי שנראה בהמשך.‬ ‫תהליך דומה מתחיל להסתמן גם אצל הגברים הלומדים בישיבות גבוהות ובכוללים. בנוסף ולצד‬ ‫ההשכלה הייחודית, ארוכת הטווח, היוצרת דרך סלולה לשמש ככלי קודש, פונה חלק מהציבור‬ ‫החרדי להשלמת השכלה תיכונית ולרכישת מקצוע, בייחוד בתחומי ההיי-טק.‬ ‫שני תהליכים בלתי תלויים זה בזה הופכים את ההכשרה המקצועית ואת ההשכלה הגבוהה נגישים‬ ‫לציבור במגזר החרדי. האחד, קשור במאפיינים של ההשכלה המקצועית והגבוהה בתחומי ההיי-טק,‬ ‫שכן זו הכשרה במקצועות שניתן להגדירם כ"צווארון לבן".‬ ‫התהליך השני נובע מן המצוקה הכלכלית שהמגזר החרדי בארץ ובעיר נקלע אליה. התכנית‬ ‫הכלכלית החדשה פוגעת באופן מהותי באוכלוסייה זו, שנהנתה עד כה מתקציבי העברה נדיבים.‬ ‫02‬
Slide 22: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫המימון הישיר לישיבות ולכוללים נפגע ועלול להיפגע עוד יותר, כאשר יופחתו שנות הלימוד של בנים‬ ‫במגזר החרדי.‬ ‫• מגזר ערבי - פוטנציאל לא ממומש: כיום, פועלת בירושלים אוניברסיטת אל-קודס, שהקמפוסים‬ ‫שלה פזורים גם באל-בירה וברמאללה בתוככי הרשות הפלשתינית. זאת, בנוסף לקמפוסים‬ ‫בירושלים, באבו-דיס ובמספר אתרים בירושלים )בית חנינא, שייח ג'ראח ובמכללת הינד אל-חוסייני,‬ ‫בסמוך לאוריינט האוז(. הנתונים על מספר התלמידים אינם מדויקים. הם לקוחים מן הפרסומים‬ ‫הרשמיים של אל-קודס, לפיהם מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה עולה על 000,5 ועתיד‬ ‫להגיע אף ל-000,6. רק חלק מהם תושבי ירושלים.‬ ‫אוניברסיטת אל-קודס התגבשה לאוניברסיטה אחת רק בשנים האחרונות )5991(. זאת, לאחר‬ ‫איחודם של מוסדות שהיו קיימים כבר במספר קמפוסים, בתוך גבולות העיר ומחוצה להם. מוסדות‬ ‫אלה הם: הקולג' התיאולוגי בבית חנינא, הקולג'ים לרפואה, למדעים ולטכנולוגיה באבו-דיס ובאל-‬ ‫בירה, קולג' הינד אל-חוסייני לנשים )פקולטה לאמנויות( והמרכז לארכיאולוגיה איסלאמית בשייח‬ ‫ג'ראח. באוניברסיטה לומדים מקצועות רבים, לרבות מדעי הטבע, רפואה, הנדסה, ניהול, מדעי הרוח,‬ ‫החברה ולימודי דת. האוניברסיטה מגדירה עצמה כ"בירת החינוך של העם הפלשתיני בכל מקום"‬ ‫ומרכז למצוינות לאוכלוסייה הערבית בעיר ובמטרופולין. באשר להכרה האקדמית ואישור תכניות‬ ‫הלימודים, מציינים פרסומי אל-קודס, שהם זכו לאישור ולהסמכה של "המיניסטריון להשכלה גבוהה"‬ ‫ברשות הפלשתינית.‬ ‫בתכנית, השקעה של 06 מיליון דולר בבנייה בעיר העתיקה, בבית חנינא ובשייח ג'ראח, כאשר הבניין‬ ‫העיקרי שיוקם בכסף הזה ישמש כספרייה משותפת לכל הגופים השייכים לאוניברסיטה. התכנון הוא‬ ‫שהספרייה תוקם בירושלים.‬ ‫כמה סטודנטים ילמדו באוניברסיטה הזו בשנת 0202? מהיכן הם יבואו? מירושלים או מחוץ לעיר?‬ ‫מהיכן תבוא התוספת של מקומות לימוד אקדמיים הדרושה לערבים בירושלים? כל זה תלוי בתרחיש‬ ‫הגיאופוליטי או בשפה פשוטה - במקום שבו יעבור הגבול בין ישראל ופלשתין ובמה שיותר לעבור‬ ‫דרכו. התחזיות שמוצגות במסמך זה הן אחד התרחישים האפשריים על פי גידול האוכלוסייה הצפוי‬ ‫במזרח ירושלים.‬ ‫לאוניברסיטת אל-קודס מסונפת "אוניברסיטה פתוחה", הפועלת מאז 1991. כיום, לומדים בה למעלה‬ ‫מ-000,53 סטודנטים. עד לשנת 0002 האוניברסיטה הסמיכה )לפי פרסומיה(, יותר מ-000,4 בוגרים.‬ ‫כ-004,3 עמדו להיות מוסמכים ב-1002. האוניברסיטה פועלת באמצעות 42 שלוחות, מרביתן באיו"ש‬ ‫וברצועת עזה. בירושלים פועלת שלוחה אחת בשכונת א-סוואנה. ארבע שלוחות פועלות בארצות‬ ‫חוץ, מהן שתיים בערב הסעודית והאחרות באיחוד האמירויות שבמפרץ הפרסי.‬ ‫12‬
Slide 23: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫מספר מאוד מצומצם של תלמידים מצטיינים ממזרח העיר לומדים באוניברסיטה העברית. מספר‬ ‫גדול יותר לומדים ומשתלמים במכללת "דוד ילין" )למורים( ובמכללת "הדסה", חלקם הגדול לא‬ ‫לתואר אקדמי. במכללת "אורט" בגבעת התחמושת )עבדאללה אבן חוסיין( לומדים כ-006 תלמידים‬ ‫למקצועות של טכנאים והנדסאים, אולם הרמה בה נמוכה.‬ ‫למגזר הלא יהודי דרושים מוסדות על-תיכוניים שאינם מקנים תואר אקדמי, כדוגמת אלה הקיימים‬ ‫במגזר החרדי. הנתונים הסוציו-אקונומיים של אוכלוסייה זו מראים, שבשלב ראשון תהיה נהירה‬ ‫להשכלה מקצועית יוקרתית )לא אקדמית(, בדרך לרכישת השכלה אקדמית ותואר מלאים, בשלב‬ ‫מאוחר יותר.‬ ‫קשה לצפות כיצד ומה יהיו ההסדרים המדיניים והאם יתקיים מעבר חופשי בין ירושלים לערים‬ ‫ברשות הפלשתינית. סביר להניח, שלירושלים יש וימשיך להתקיים כוח משיכה רב יותר מאשר‬ ‫למוסדות אחרים, גם ביחס ללימודים אקדמיים. לכן, פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה בירושלים,‬ ‫ברמה טובה, עשוי להיות גורם משיכה לסטודנטים ערביים, לא רק מירושלים.‬ ‫לוח מס' 1 ואיור מס' 5 להלן מציגים את תמונת המצב ביחס למספר הלומדים בירושלים במוסדות‬ ‫הקיימים. יש להדגיש, שחלק ניכר מהסטודנטים לומדים במסגרות על-תיכוניות, לא אקדמיות או‬ ‫במוסדות לימוד במזרח ירושלים שלא מאפשרות קבלת תארים אקדמיים בישראל )ראה איור מס' 3(.‬ ‫לוח מס' 1: מספר הלומדים במוסדות השכלה על-תיכונית בירושלים בשנת 5002‬ ‫מספר התלמידים בשנת 5002‬ ‫592,02‬ ‫059‬ ‫041,4‬ ‫066,3‬ ‫082,1‬ ‫050,1‬ ‫573,13‬ ‫055,1‬ ‫939,5‬ ‫036‬ ‫040,31‬ ‫951,12‬ ‫435,25‬ ‫מוסדות‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬ ‫סך הכול מוסדות אקדמיים‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫סך הכול מוסדות על-תיכוניים‬ ‫סך הכול‬ ‫מוסדות על-תיכוניים‬ ‫הנדסאים‬ ‫מוסדות אקדמיים‬ ‫מכללה כללית‬ ‫)מקור: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.‬ ‫22‬
Slide 24: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫שני נתונים ראויים לציון מיוחד בלוח זה. האחד, האוניברסיטה העברית היא הגורם הדומיננטי בהשכלה‬ ‫הגבוהה בירושלים. עם זאת, הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית נעצר בשנים האחרונות.‬ ‫במכללות האקדמיות בעיר ישנו גידול מועט בלבד.‬ ‫הנתון השני מתייחס למגזר החרדי, המשקף ברובו את הלימודים העל-תיכוניים )לא אקדמיים( של‬ ‫הסמינרים למורות של "בית יעקב" ברחבי ירושלים.‬ ‫איור מס' 5: אחוז הלומדים במוסדות השכלה על-תיכוניים בירושלים בשנת 5002, בחלוקה‬ ‫לסוג מוסד/מגזר‬ ‫מכללות יעודיות‬ ‫)על-תיכוני(‬ ‫%1‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫%52‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫%93‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫%11‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫%7‬ ‫מכללות‬ ‫חוץ תקציביות‬ ‫%2‬ ‫מכללות יעודיות‬ ‫%8‬ ‫מכללה כללית‬ ‫%2‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫%2‬ ‫הנדסאים‬ ‫%3‬ ‫)מקור: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.‬ ‫32‬
Slide 26: ‫אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח‬ ‫במסמך "עיקרי התכנית ואמצעי המדיניות" של תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח‬ ‫ולשימור - תמ"א/53, נקבע כי... "פרוגרמת האוכלוסייה מבטאת את היעד של חיזוק הנגב, הגליל‬ ‫וירושלים ושל האטה בגידול מחוז המרכז..." במקום אחר נאמר... "בהקשר זה יש להביא בחשבון כי‬ ‫האזור כולל בתוכו גם שני מחוזות שבהם היעדים הנורמטיביים שנקבעו בתכנית הם לכיוון של הגדלת‬ ‫האוכלוסייה בהם: מחוז ירושלים וזאת בהתאם להנחיות המועצה הארצית..."‬ ‫בהקשר לכך ראוי להבהיר, כי תמ"א/53 קבעה "יעדי אוכלוסייה נורמטיביים" השונים מהחזוי על פי‬ ‫המשך המגמות והיא מבקשת לאזן את תפרוסת האוכלוסייה הארצית. היעד הנורמטיבי שנקבע בתמ"א/‬ ‫53 נבחן על ידי מתכנני תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002, שבה נקבע, כי יעד האוכלוסייה לשנת‬ ‫0202 יהיה 000,059 תושבים בעיר, מהם 000,083 ערבים ו-000,075 יהודים. על מנת לשמור על חלקו‬ ‫היחסי של מחוז ירושלים מסך כל אוכלוסיית המדינה בשנת 0202, צפי האוכלוסייה במחוז ירושלים )ללא‬ ‫ירושלים( יהיה 000,012 תושבים. לנתון זה יש להוסיף את האוכלוסייה בפריפריה של ירושלים, הכוללת‬ ‫את היישובים היהודיים ביהודה ובשומרון.‬ ‫המסקנה המשתמעת לאור היקף האוכלוסייה החזוי במרחב ירושלים היא, שהגדלת מספר הסטודנטים‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה אינה יכולה לנבוע מהיקף האוכלוסייה בירושלים ובמרחב, אלא יש צורך‬ ‫במשיכת סטודנטים משאר חלקי המדינה לירושלים.‬ ‫4‬ ‫52‬
Slide 27: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איור מס' 6: סטודנטים באוניברסיטה העברית לפי מחוז מגורים בשנת תשס"ד‬ ‫אזור יהודה שומרון‬ ‫וחבל עזה‬ ‫%8‬ ‫מחוז הדרום‬ ‫%6‬ ‫מחוז תל אביב‬ ‫%01‬ ‫מחוז ירושלים‬ ‫%14‬ ‫מחוז המרכז‬ ‫%02‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫%6‬ ‫מחוז הצפון‬ ‫%9‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לישראל 5002, למ"ס(.‬ ‫לוח מס' 2: אחוז המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע של בני‬ ‫02-42, לפי מחוז מגורים )בשנת תשס"ב(‬ ‫אחוז המתחילים ללמוד במוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה מתוך שנתון‬ ‫ממוצע של בני 02-42‬ ‫אומדן לגודל שנתון‬ ‫ממוצע של בני 02-42‬ ‫סך הכול שנה א'‬ ‫מחוז‬ ‫סך הכול ארצי‬ ‫ירושלים‬ ‫צפון‬ ‫חיפה‬ ‫מרכז‬ ‫תל אביב‬ ‫דרום‬ ‫%4.04‬ ‫%2.62‬ ‫%7.53‬ ‫%6.14‬ ‫%7.54‬ ‫%1.44‬ ‫%9.24‬ ‫546,34‬ ‫075,3‬ ‫419,6‬ ‫117,5‬ ‫598,01‬ ‫179,7‬ ‫697,6‬ ‫001,801‬ ‫336,31‬ ‫463,91‬ ‫437,31‬ ‫828,32‬ ‫750,81‬ ‫528,51‬ ‫)מקור: הוועדה לתכנון ולתקצוב, דין וחשבון מס' 03 לשנים 2002-3002, מארס 5002(.‬ ‫62‬
Slide 28: ‫אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח‬ ‫מניתוח הנתונים המתייחסים להתפלגות הסטודנטים לפי מחוז המגורים )איור מס' 6( מסתבר, שמקום‬ ‫מגוריהם של כ-%06 מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית הוא מחוץ למחוז ירושלים. מדובר‬ ‫באחוז גבוה )שני לאחר אוניברסיטת בר אילן(. בהתחשב בנתונים על תלמידי בתי הספר בירושלים, אשר‬ ‫מצביעים על כך שחלק הארי של התלמידים משתייכים למגזרים שהשתתפותם בהשכלה גבוהה נמוכה‬ ‫ולאור היקף האוכלוסייה שתתגורר במחוז ירושלים ובמרחב ירושלים, אפשר לשער שמגמה זו תלך ותתחזק‬ ‫עד לשנת היעד של התכנית. לכן, המסקנה היא שיש צורך בהסטת ביקושים ממרכז הארץ לירושלים.‬ ‫72‬
Slide 30: ‫תחזית הלומדים להשכלה גבוהה‬ ‫בשנת 0202‬ ‫התחזית האחרונה להשכלה הגבוהה נעשתה בשנות ה-09 )של המאה הקודמת( והיא צפתה את‬ ‫הגידול במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה ב-51 השנים האחרונות, לרבות הכפלת מספר‬ ‫הסטודנטים תוך כעשור. על סמך הנתונים המתייחסים למאה ה-12, אנחנו עשויים להימצא בגידול שהוא‬ ‫קפיצת מדרגה נוספת, ביחס למספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בסוף המאה ה-02, בייחוד‬ ‫בתחום התארים הגבוהים. אוכלוסיית העיר צפויה לגדול בכ-%33. בירושלים חיות שתי קהילות גדולות‬ ‫שטרם נחשפו באופן משמעותי להשכלה גבוהה - החרדים )לא כולל לימוד בישיבות ובכוללים( והלא‬ ‫יהודים. לכך יש להוסיף את העלייה במספר המסיימים את לימודיהם בחינוך העל-יסודי ואת הגידול‬ ‫במספר מקבלי תעודת בגרות. המגמה הכלל-עולמית היא התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב שדרות‬ ‫רחבות יותר של האוכלוסייה, כתוצאה מהשיפור המתמיד במצב הכלכלי של הארצות המפותחות. כבר‬ ‫עכשיו, יותר סטודנטים לומדים לתואר ראשון. ככל שנתקדם למחצית של המאה ה-12, יהיו יותר לומדים‬ ‫גם לתארים מתקדמים.‬ ‫תנאים של שלום עשויים להפוך את ירושלים, ובייחוד את האוניברסיטה העברית, למוקד משיכה של‬ ‫תלמידים מכל רחבי העולם, ובעיקר סטודנטים יהודים, שמספרם מסתכם בכחצי מיליון.‬ ‫במהלך שנות ה-09 הוקמו בכל רחבי הארץ מכללות. מכאן, קשה להניח שירושלים תהיה אטרקטיבית‬ ‫ללומדי תואר ראשון, תושבי מקומות שונים בארץ. עליה להבטיח השכלה אקדמית לכל בני העיר,‬ ‫המטרופולין והמרחב סביב לה, בייחוד לכיוון מערב, בואכה קריית גת, בית שמש, מודיעין וגוש רמלה-‬ ‫לוד. בתנאי תחבורה טובים )רכבת לירושלים וכבישים עורקיים משופרים, לרבות כביש מספר 93(, ניתן‬ ‫יהיה להגיע עם בוקר ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ועם ערב לחזור הביתה, מעין "יוממות‬ ‫אקדמית". בנוסף, יש לפתח תשתית מגורים וסביבה תומכת לסטודנטים.‬ ‫כדי לעמוד במשימה זו, יש צורך דחוף לפתח בירושלים את המוסדות האקדמיים בהתאם לצרכים‬ ‫המשתנים של המשק, לשאיפות הסטודנטים ועל בסיס המכללות הקיימות בעיר; יש להרחיב את תחומי‬ ‫הלימוד ולגוונם ואף ליצור שיתופי פעולה בין מוסדות שונים לצורך הפעלת ספריות, מעבדות ושירותים‬ ‫משותפים נוספים, שישביחו ואף יוזילו את השירות. בהמשך, צריך יהיה לבחון מוסדות שטרם זכו להכרה,‬ ‫5‬ ‫92‬
Slide 31: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫דוגמת בתי ספר בתחום האמנות, כדי להעניק להם הכרה, אם כמוסדות אוטונומיים - "מכללות בוטיק"‬ ‫ואם כנסמכים על מכללות מוכרות וקיימות. כך תובטח נגישות אוניברסלית לפונים ללמוד במוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה בירושלים. האוניברסיטה העברית תמשיך לשרת את המצוינות, את המחקר ואת איכות‬ ‫ההוראה שבה.‬ ‫להלן תחזית הגידול במספר הלומדים לתואר ראשון בפרט ובמערכת ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית‬ ‫בכלל. תחזית זו נעשתה לצורך קבלת אומדן ראשוני לגבי מספר הסטודנטים האופטימלי שילמד במדינת‬ ‫ישראל בעוד כ-51 שנה. התחזית מבוססת על ההנחות הבאות:‬ ‫א. גידול במספר מקבלי תעודת הבגרות בירושלים ובישראל: תחזית זו מתייחסת בעיקר לגידול הרצוי‬ ‫והצפוי בשיעור מקבלי תעודת הבגרות בשנתון נתון ומניחה שבשנת 0202 שיעור מקבלי תעודת‬ ‫הבגרות יתייצב על %56. יש להדגיש, שכבר כיום חלק ממדינות המערב הגיע לשיעור הנ"ל ולכן‬ ‫השאיפה להגיע לשיעור דומה גם במדינת ישראל, בעוד 51 שנה, היא סבירה בהחלט.‬ ‫ב. גידול בביקוש ללימודי תואר שני.‬ ‫ג. גידול האוכלוסייה.‬ ‫מעיון באיור מס' 7 עולה, כי מספר הסטודנטים במדינת ישראל יגדל מכ-000,352 בשנת 5002 לכ-‬ ‫000,754 סטודנטים בשנת 0202. דהיינו, צפוי כי מספר הסטודנטים במדינת ישראל כמעט יוכפל.‬ ‫איור מס' 7: תחזית הגידול במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 5002-0202‬ ‫040,754‬ ‫000,005‬ ‫000,054‬ ‫000,004‬ ‫000,053‬ ‫075,252‬ ‫000,003‬ ‫000,052‬ ‫000,002‬ ‫000,051‬ ‫000,001‬ ‫סטודנטים‬ ‫000,05‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫2102‬ ‫3102‬ ‫4102‬ ‫5102‬ ‫6102‬ ‫7102‬ ‫8102‬ ‫9102‬ ‫שנים‬ ‫0202‬ ‫0‬ ‫03‬
Slide 32: ‫נושאים לפתרון בדרך ליישום עיקריה של‬ ‫תכנית הפיתוח‬ ‫על מנת ליישם את עיקרי התכנית ובטרם נדון בפירוט לפי מוסדות, צוות התכנון מוצא לנכון להגדיר את‬ ‫הבעיות ואת המענה האפשרי להן, שבלעדיהם קשה יהיה להשיג את מטרת העל, כפי שהוגדרה בתחילת‬ ‫מסמך זה.‬ ‫א. בוגרי תיכון ומספר מקבלי תעודת בגרות: כנאמר לעיל, בתחזית לשנת 0202 נקבע, כי %56‬ ‫מקבוצת הגיל תהיה בעלת תעודת בגרות. לאור היקף האוכלוסייה היהודית הצפויה בירושלים,‬ ‫חלקה של ירושלים מסך כל מקבלי תעודות הבגרות יהיה פחות מ-%01. משמעות הדבר היא,‬ ‫שהגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים מותנית בהסטת הגידול ממרכז‬ ‫הארץ לירושלים. מאחר שמספר הסטודנטים המתוקצבים יהווה את עיקר הגידול, הרי שעל ממשלת‬ ‫ישראל, באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב, להסיט כלים תקציביים של חלק מהביקוש להשכלה‬ ‫גבוהה לירושלים, כפי שהדבר נעשה בעבר לגבי באר שבע והגליל.‬ ‫ב. מטרופולין ירושלים: מרחב ההזנה של העיר ירושלים, מבחינת פוטנציאל האוכלוסייה ומספר‬ ‫הסטודנטים, מצטמצם והולך. לכך השלכות על תפקודה של העיר כמרכז שירותים לעורף‬ ‫)‪ ,(Hinterland‬לרבות על מספר הסטודנטים אשר ילמדו במוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים.‬ ‫המשמעות היא, שיש למשוך סטודנטים מאזורים אחרים בארץ על ידי מתן תמריצים לסטודנטים אשר‬ ‫ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים )ראה להלן סעיף ד'(.‬ ‫ג. מצאי מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים: בירושלים מספר מוסדות גדול, אך רבים מהם קטנים‬ ‫וללא מסה קריטית מבחינת היקף מספר התלמידים. המלצת צוות התכנון היא לעבות את המוסדות‬ ‫הקיימים, אשר יכולים לקלוט את כל הגידול המתוכנן. הגדלת מספר התלמידים במוסדות הקיימים‬ ‫והרחבתם יסייעו למוסדות אלה להגיע ליציבות אקדמית וכלכלית.‬ ‫ד. תקציב: סוגי התקציב הנחוצים לירושלים, כפי שנראה בהמשך, כוללים תקציבים שוטפים, תקציבי‬ ‫פיתוח ומחקר, תקציבי בינוי ותקציבים חד-פעמיים. התוספת העיקרית הנחוצה היא בבסיס התקציב‬ ‫ומטרתה - קליטת הגידול במספר סטודנטים ועיבוי המחקר. תוספת זו היא חלק מהגידול במשאבים‬ ‫הנחוץ לקליטת הסטודנטים הנוספים בכל הארץ והיא אינה ייחודית לירושלים, אלא מרוכזת בעיקר‬ ‫6‬ ‫13‬
Slide 33: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫בירושלים. בנוסף לכך, יהיה צורך בתקציבי בינוי ובתקציבים לחיזוק התשתית האקדמית בירושלים‬ ‫)ראה להלן סעיף 3.9, עמ' 54(.‬ ‫ה. מלגות לימודים וסיוע בדיור: מתן מלגות וסיוע להוצאות מחיה ודיור לסטודנטים שמקום מגוריהם‬ ‫מחוץ לירושלים, הם גורם חשוב במשיכת סטודנטים מרחבי הארץ ללמוד בעיר.‬ ‫ו. מעונות סטודנטים: הקמת מערך של מעונות לכ-000,52 סטודנטים, שמקום מגוריהם הקבוע הוא‬ ‫מחוץ לירושלים.‬ ‫ז. תעסוקה: גורם חשוב במשיכת סטודנטים לירושלים הוא מתן אפשרויות תעסוקה בתקופת הלימודים.‬ ‫יצירת אפשרויות תעסוקה בסקטור הציבורי והממשלתי מחייבת קביעת מדיניות, שיישומה יהיה נתון‬ ‫בידי הרשות לפיתוח ירושלים.‬ ‫ח. הרכב האוכלוסייה: מתוך כלל אוכלוסיית ירושלים, המגזר החרדי והמגזר הערבי טרם נחשפו במידה‬ ‫מספקת להשכלה גבוהה. צוות התכנון ממליץ על הקמת מסגרות מיוחדות שיעודדו רכישת השכלה‬ ‫גבוהה בקרב מגזרים אלה.‬ ‫ט. מצאי פיזי: הבטחת עתודות קרקע ואפשרויות בנייה להתפתחות מוסדות להשכלה גבוהה היא תנאי‬ ‫הכרחי להגדלת מספר הסטודנטים )ראה להלן פרק 11 עמוד 94(.‬ ‫23‬
Slide 34: ‫עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת‬ ‫ההשכלה הגבוהה בירושלים‬ ‫צוות התכנון של תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 הגדיר את יעדי תכנית המתאר. בנושא‬ ‫הקשור לפיתוח ההשכלה הגבוהה נקבע, בין השאר, "פיתוחה של העיר כמרכז חינוך, תרבות ומורשת‬ ‫לאומי ובין-לאומי". תכנית האב להשכלה גבוהה, שהוכנה באותה מסגרת, הציבה ארבעה אתגרים‬ ‫מרכזיים בנושא ההשכלה הגבוהה:‬ ‫1. חיזוק היתרון התחרותי של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים בשוק המטרופוליני, הארצי והבין-‬ ‫לאומי.‬ ‫2. שיפור האינטראקציה בין האקדמיה לשאר המשק.‬ ‫3. שימוש בהשכלה גבוהה כמנוף למיצוי הפוטנציאל הטמון באוכלוסיות החלשות והוצאתו מן הכוח אל‬ ‫הפועל.‬ ‫4. שימוש באקדמיה כזרז לפיתוח חיי התרבות של העיר ולהחייאת מרכז העיר.‬ ‫בעקבות ניתוח מגמות ההתפתחות של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים ובישראל, הגדירה תכנית‬ ‫האב 11 המלצות המפורטות בנספח 1 של מסמך זה )עמוד 36(. לאחר עיון מעמיק בהמלצות אלו,‬ ‫פגישות עם ראשי המוסדות בירושלים ועם הוועדה לתכנון ולתקצוב וניתוח האפשרויות התקציביות,‬ ‫ממליץ צוות התכנון להגדיל - עד שנת 0202 - את מספר הסטודנטים לכ-521,95 במסגרות אקדמיות‬ ‫ולכ-028,14 במסגרות על-תיכוניות אחרות.‬ ‫7‬ ‫33‬
Slide 35: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫לוח מס' 3: יעדי הגידול במספר הסטודנטים בירושלים בין השנים 5002-0202 לפי מוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה‬ ‫תוספת‬ ‫תחזית ל-0202‬ ‫5002‬ ‫מוסדות‬ ‫104,01‬ ‫114,2‬ ‫433,6‬ ‫949,3‬ ‫459,1‬ ‫107,2‬ ‫057,72‬ ‫276,1‬ ‫696,03‬ ‫163,3‬ ‫474,01‬ ‫906,7‬ ‫432,3‬ ‫157,3‬ ‫521,95‬ ‫222,3‬ ‫592,02‬ ‫059‬ ‫041,4‬ ‫066,3‬ ‫082,1‬ ‫050,1‬ ‫573,13‬ ‫055,1‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬ ‫סך הכול מוסדות אקדמיים‬ ‫מוסדות אקדמיים‬ ‫מוסדות על-תיכוניים‬ ‫מכללה כללית‬ ‫הנדסאים‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫סך הכול מוסדות על-תיכוניים‬ ‫סך הכול‬ ‫418,3‬ ‫501,1‬ ‫960,41‬ ‫066,02‬ ‫014,84‬ ‫357,9‬ ‫537,1‬ ‫901,72‬ ‫918,14‬ ‫449,001‬ ‫939,5‬ ‫036‬ ‫040,31‬ ‫951,12‬ ‫435,25‬ ‫)מקור לנתוני בסיס: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.‬ ‫43‬
Slide 36: ‫עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים‬ ‫איור מס' 8: תחזיות התלמידים במוסדות השכלה על-תיכוניים בירושלים לשנת 0202‬ ‫996,3‬ ‫901,72‬ ‫000,53‬ ‫000,03‬ ‫0202‬ ‫5002‬ ‫000,52‬ ‫000,02‬ ‫474,01‬ ‫357,9‬ ‫000,51‬ ‫000,01‬ ‫000,5‬ ‫157,3‬ ‫432,3‬ ‫222,3‬ ‫906,7‬ ‫537,1‬ ‫163,3‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫מכללות יעודיות‬ ‫)על תיכוני(‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫מזרח‬ ‫ירושלים‬ ‫מכללות חוץ‬ ‫תקציביות‬ ‫הנדסאים‬ ‫מכללות‬ ‫להוראה‬ ‫מכללות‬ ‫יעודיות‬ ‫מכללה‬ ‫כללית‬ ‫מגזר‬ ‫חרדי‬ ‫0‬ ‫תלמידים‬ ‫ההגדלה תתבצע באמצעים הבאים:‬ ‫א. הגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית.‬ ‫ב. העברת הפקולטה לחקלאות מרחובות לירושלים.‬ ‫ג. שדרוג המוסדות האקדמיים הקיימים בעיר והרחבתם.‬ ‫ד. פיתוח מסגרות על-תיכוניות ואקדמיות למגזרים החרדי והערבי.‬ ‫ה. הקמת מכללה כללית על התשתית המוסדית הקיימת.‬ ‫ו. עיבוי מוסדות המחקר בירושלים.‬ ‫ז. תגבור המחקר בבתי החולים.‬ ‫ח. העברת מכללות צה"ל לירושלים.‬ ‫מוסדות‬ ‫53‬
Slide 37: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫ט. הקמת בית ספר בין-לאומי במסגרת האוניברסיטה העברית.‬ ‫י. הקמת בית ספר לתיירות במסגרת האוניברסיטה העברית או המכללה הכללית.‬ ‫יא. הקמת בית ספר למינהל ציבורי במסגרת האוניברסיטה העברית או המכללה הכללית.‬ ‫63‬
Slide 38: ‫פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות‬ ‫1.8 האוניברסיטה העברית‬ ‫• הגדלת מספר הסטודנטים בכ-000,8 סטודנטים עד שנת 0202. מחצית מהגידול יהיה לתארים‬ ‫מתקדמים. בסך הכול צפויים כ-007,03 סטודנטים בשנת 0202.‬ ‫• הקמת בית ספר בין-לאומי לתלמידים מחו"ל, ששפת הלימוד בו תהיה אנגלית. לצורך כך,‬ ‫האוניברסיטה העברית החלה בהכנת תכנית לימודים ותכנית אקדמית. הקמת בית הספר מחייבת‬ ‫מתן סובסידיה ממשלתית לתקופת ההקמה.‬ ‫• העברת הפקולטה לחקלאות בשלבים לירושלים עד שנת 1102 )למעט בית הספר לווטרינריה‬ ‫שיישאר בבית דגן(. האצת התהליך מחייבת קבלת החלטת ממשלה והשבחת הקרקע בבעלות‬ ‫האוניברסיטה ברחובות.‬ ‫• פיתוח מערך המחקר הרפואי והגברת שיתוף הפעולה עם בית החולים "הדסה", לאור הפוטנציאל‬ ‫המדעי הגלום בשיתוף פעולה מעין זה.‬ ‫• חיזוק הקשרים בין תעשיית ההיי-טק בירושלים לבין האוניברסיטה העברית, ליישום מחקרים‬ ‫המבוצעים באוניברסיטה העברית.‬ ‫• חיזוק הקשרים בין האוניברסיטה העברית למכוני המחקר הממשלתיים )ראה בהמשך פרק זה(.‬ ‫8‬ ‫2.8 מכללה כללית - מכללת "הדסה"‬ ‫הצורך במכללה כללית בירושלים בולט לאור מספרם הרב של תלמידים לתואר ראשון שאינם מתקבלים‬ ‫לאוניברסיטה העברית. יש הכרח בפיתוח מסגרת אקדמית כללית. לאור זאת, המסגרת המוצעת היא‬ ‫עיבוי של מכללת "הדסה", שכבר מוכרת על ידי המל"ג כמכללה הכללית.‬ ‫פיתוח תכניות חדשות במכללה יאפשר קליטת מספר רב של תלמידים שאין להם מקום לימודים‬ ‫בירושלים בשל מגבלות קבלה לאוניברסיטה העברית. מספר הסטודנטים לתארים אקדמיים המתוכנן‬ ‫למכללה הכללית לשנת 0202 הוא כ-004,3.‬ ‫73‬
Slide 39: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫3.8 מכללות ייעודיות‬ ‫בצלאל‬ ‫• הכפלת מספר הסטודנטים עד לשנת 0202 לכ-000,3 תלמידים.‬ ‫• הקמת מחלקות חדשות ומתן אפשרות למתן תואר ב.א. בחוגים חדשים, כמו למשל בתקשורת‬ ‫חזותית ותואר כללי בתחום האמנויות.‬ ‫• מתן אפשרות להקניית תואר שני בתחומים נוספים בניהול, תרבות ואוצרות.‬ ‫• מתן אפשרות להקניית תואר שלישי באמנויות ותוספת מקומות לימוד לסטודנטים לתואר שלישי.‬ ‫• מתן אפשרות לשילוב עם התעשייה בעיר והקמת חברת פיתוח ליישום פיתוחים הנעשים במסגרת‬ ‫האקדמית של "בצלאל".‬ ‫• העברת הקמפוס למתחם מגרש הרוסים במרכז העיר. בכך תהיה תרומה לחיי התרבות בעיר‬ ‫ולתהליכי התחדשות מרכז העיר וכן תעלה האטרקטיביות של המוסד.‬ ‫בית הספר הגבוה לטכנולוגיה‬ ‫בית הספר ימשיך לשמש אכסניה אקדמית שמשלבת לימודים תורניים ולימודים אקדמיים במסלול לימוד‬ ‫נפרד לגברים ולנשים. הגדלת מספר הסטודנטים ל-003,3 עד שנת 0202.‬ ‫מכללה אקדמית להנדסה ירושלים‬ ‫המכללה האקדמית להנדסה ירושלים נועדה לשרת את ציבור הסטודנטים המעוניינים בלימודים הנדסיים‬ ‫ארבע שנתיים, כדוגמת המסלולים הקיימים בכרמיאל, בתל אביב ובבאר שבע.‬ ‫• הגדלת מספר הסטודנטים ל-000,3 סטודנטים.‬ ‫• מתן אפשרות להקניית תואר שני בתחומים הנלמדים במכללה.‬ ‫• הקמת מחלקות חדשות בתחומים חדשים של ביו-פרמה, מהנדסי פרמצטיקה והנדסת מכונות,‬ ‫כשהדגש הוא על טכנולוגיה עתידית )הנדסת סביבה(.‬ ‫• פתרון בעיית הקצאת הקרקע )ראה להלן בפרק 11, עמוד 94(.‬ ‫האקדמיה למוזיקה‬ ‫האקדמיה למוזיקה נמצאת כיום בקיפאון מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בה. היעד ל-0202 הוא‬ ‫הכפלת מספר הסטודנטים לכ-001,1, במבנה הקיים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.‬ ‫83‬
Slide 40: ‫פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות‬ ‫4.8 מכללות להוראה‬ ‫מעמדה של ירושלים בהכשרת עובדי הוראה נשמר לאורך השנים. יש לשאוף שעד 0202 יאוחדו חלק‬ ‫מהמכללות והמערכת תתרחב, כך שתקלוט סטודנטים הן מירושלים והן מחוצה לה.‬ ‫הקמת מקבצי מכללות:‬ ‫• דוד ילין - לציבור הכללי.‬ ‫• מכללות ממלכתיות דתיות )ליפשיץ, הרצוג, אפרתה( - לציבור הדתי-לאומי.‬ ‫• מכללת ירושלים - לציבור הדתי )נשים(.‬ ‫• מכללות חרדיות - הגדלה ושדרוג הסמינרים של "בית יעקב", הן למקצועות ההוראה והן ללימודים‬ ‫על-תיכוניים בעלי אוריינטציה מקצועית המכינה ללימודים אקדמיים מלאים.‬ ‫5.8 האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫"האוניברסיטה הפתוחה" מאפשרת לאוכלוסיות מגוונות נגישות להשכלה הגבוהה ללא תנאי קבלה. יש‬ ‫לאפשר הרחבת קמפוס המכללה וכן להקים מסגרות של "האוניברסיטה הפתוחה" ביישובי הפריפריה‬ ‫של ירושלים. בכך יינתן מענה למגוון רחב של אוכלוסיות, אשר לא ניתן לשלבן במסגרות אקדמיות‬ ‫מסורתיות.‬ ‫6.8 הנדסאים‬ ‫בתי ספר להנדסאים מהווים את התשתית הראשונית ללימודים אקדמיים. לימודים אלה מכשירים ציבור‬ ‫רחב בתחומים טכנולוגיים והנדסיים ומאפשרים להם להשתלב בעבודה. יש לאפשר לימודים דו-שנתיים‬ ‫עם אפשרות מעבר לתואר ‪) ASSOCIATE DEGREE‬ב.א. נלווה( במוסדות אלה, כדי להבטיח את‬ ‫פיתוחם המואץ בעתיד.‬ ‫כיום קיימות מסגרות להנדסאים בקמפוס מכללת "הדסה", ב"אורט" ובמכללה למינהל. כמו כן, ישנם‬ ‫לימודים לתואר הנדסאי גם במגזר החרדי.‬ ‫7.8 מזרח ירושלים‬ ‫מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהאוכלוסייה הלא יהודית, בהיקף החזוי בירושלים, שלא יעמדו‬ ‫לרשותה מוסדות להשכלה על-תיכונית וגבוהה שמלמדים בהם בשפה הערבית. בהקשר זה עולות‬ ‫שאלות מורכבות, לדוגמה: האם ההכרה במוסד אקדמי ערבי במזרח העיר תהיה על ידי המל"ג ובתקצוב‬ ‫93‬
Slide 41: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫הוועדה לתכנון ולתקצוב או על ידי רשות אקדמית זרה. אוניברסיטת אל-קודס, בעיקר משיקולים‬ ‫כלכליים, פנתה לקבל הכרה של המל"ג. הפנייה עוררה את חוגי הימין בישראל, שהתנגדו לבקשה.‬ ‫ההנחה היא, שבתנאי שלום, סטודנטים ערבים מירושלים, במספרים הרבה יותר משמעותיים, ילמדו‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. יוקרתה של ההשכלה הגבוהה‬ ‫בישראל בכלל ובירושלים בפרט תשמש גורם משיכה, בייחוד לתלמידים המצטיינים, שיצטרכו - לצורך‬ ‫לימודיהם - לשלוט בשפה העברית. כבר היום, תלמידים הפונים ללמוד במוסדות ישראליים, רוכשים‬ ‫שליטה בשפה העברית.‬ ‫תכנית המתאר המקומית לירושלים ייעדה שטח על מנת לאפשר הקמתו של קמפוס אקדמי רציני בחלק‬ ‫המזרחי של העיר, בשער מזרח. דבר זה יכול להתאפשר על בסיס אוניברסיטת אל-קודס או במסגרת‬ ‫מכללה. בשתי החלופות, צריך וניתן למצוא שיתוף פעולה בין הקמפוס האקדמי שיוקם לבין מוסד ישראלי‬ ‫מוכר, דוגמת האוניברסיטה העברית. המוניטין של האוניברסיטה העברית יקנה למוסד האקדמי הערבי‬ ‫יוקרה אקדמית. מובן ששפת הלימוד צריכה להיות ערבית. שיתוף פעולה פורה יכול להיווצר גם בין‬ ‫"האוניברסיטה הפתוחה" בישראל לזו הסמוכה לאל-קודס. בשלב זה, בעיקר בנושאים שאינם שנויים‬ ‫במחלוקת פוליטית.‬ ‫סביר להניח, שכל תכנית כלכלית שתופעל, עם בוא השלום, לשיקום האזור, תעמיד בסדר עדיפות גבוה‬ ‫הקמתו של מוסד אקדמי ערבי במזרח העיר ולא רק מסיבות כלכליות.‬ ‫8.8 המגזר החרדי‬ ‫כדי לאפשר לנשים ולגברים מהמגזר החרדי ללמוד, יש ליצור תנאים מינימליים שבלעדיהם לא‬ ‫ייתכנו לימודים גבוהים. ראשית, נדרשת הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים. מובן שאין ולא יכולים‬ ‫להתקיים לימודים שעלולים לפגוע בעיקרי האמונה, אם בתחום מדעי הטבע ואם בתחומי ההיסטוריה,‬ ‫האנתרופולוגיה וכדומה. מוסדות כאלה כבר קמו ופועלים בירושלים.‬ ‫המכון להכשרה מקצועית לחרדים הוא דוגמה לכך, שניתן לשלב לימודים מקצועיים במגזר החרדי.‬ ‫המכון החל לפעול במתחם כי"ח ועבר לרחוב יפו 632, במבנה שכור. המוסד מקיים שלוחת לימודים‬ ‫גם מחוץ לירושלים. זה אינו מוסד אקדמי. מתקיימת בו הפרדה מלאה בין הלומדים )נשים בבוקר ואילו‬ ‫הגברים בשעות אחר הצהרים, הערב והלילה(. המוסד זוכה להסכמה שבשתיקה מראשי המגזר החרדי‬ ‫וממנהיגיו. הסכמה זו יכולה להשתנות כהרף עין ואולם, המוסד ממשיך לפעול ולהתפתח.‬ ‫מוסד הכשרה נוסף, גם הוא לא אקדמי, פועל בחסות הג'וינט ובמימון משרדי האוצר והעבודה )%57(‬ ‫והג'וינט )%52(. ההכשרה המקצועית מתנהלת תחת הכותרת "פרנסה בכבוד". לדברי מנהל הפרויקט,‬ ‫04‬
Slide 42: ‫פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות‬ ‫"כושר ההשמה של הלומד חשוב מכושר הלימוד". במסגרת התכנית משתלמים כ-006 תלמידים )לפי‬ ‫נתוני הג'וינט(, בתחום מקצועות הנושקים לאקדמיה, דוגמת שמאות, חשבות וכד'. מסגרת זו נהנית‬ ‫משיתוף פעולה עם בית הספר הגבוה לטכנולוגיה )מכון לב( והמכון להסבה מקצועית לחרדים )פוגל(.‬ ‫לימודים בחסות מרכז ההכשרה )מה"ט( של משרד העבודה, מתקיימים במוסדות חרדיים נוספים, דוגמת‬ ‫"נוות ירושלים" )לבנות, כולל פנימייה(, "אמנה", "אוהל ברכה" ואחרים. ההכשרה מתמקדת במסלולים‬ ‫טכנולוגיים ובהם הנדסאות, מחשבים, ועוד.‬ ‫המתכונת של מוסדות להשכלה על-תיכונית, עם מתן דגש להכשרה מקצועית, בתחום מקצועות ההיי-‬ ‫טק והפקידות המקצועית, הולמת את צורכי המגזר החרדי. זאת, משום שהשייכים למגזר זה מנסים‬ ‫לשלב השכלה תורנית עם הכשרה מקצועית, שמאפשרת נגישות טובה לשוק העבודה היצרני.‬ ‫כל אלו, כאמור, אינן מסגרות אקדמיות.‬ ‫מכללה אקדמית לנשים קמה לא מכבר בגבעת שאול. הקמתה של המכללה נתאפשרה תודות להחלטה‬ ‫של המועצה להשכלה גבוהה )9991(, לאפשר קיום לימודים אקדמיים לאוכלוסייה החרדית, מחוץ‬ ‫לקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה. המכללה קיבלה את חסותה של אוניברסיטת בר אילן, לאחר‬ ‫שהאוניברסיטה העברית ויתרה על חסות זו. עוד זוכה המכללה לשיתוף פעולה עם מכללת "הדסה" בעיר‬ ‫ועם "האוניברסיטה הפתוחה". כיום לומדות במכללה כ-003 סטודנטיות. המתווה שאושר הוא להגיע ב-‬ ‫0202 להיקף של כ-008 תלמידות.‬ ‫פיתוח ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי תלוי בשני גורמים נוספים. האחד, כדוגמת הציבור הכללי, הצורך‬ ‫במעונות סטודנטים )יחידים(; אך בשונה מהציבור הכללי, נדרשים גם מעונות לתאים משפחתיים, בשל‬ ‫גיל הנישואים הצעיר בקרב ציבור זה. הגורם השני, ובשונה מן הציבור הכללי, נדרשת סוציאליזציה עם‬ ‫העבודה ועם שוק העבודה. מאחר שההשתלבות בעבודה היא שינוי תרבותי של ממש, נחוצה פעילות‬ ‫הדרכה מושכלת, שתיעשה במקביל ללימודים המקצועיים, העל-תיכוניים והאקדמיים.‬ ‫9.8 מכוני מחקר‬ ‫מבדיקת מצבם של מכוני המחקר הממשלתיים, כפי שהופיע בדוח שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה‬ ‫בכנסת )ספטמבר 6002( עולה, שפועלים בישראל ארבעה מכוני מחקר ממשלתיים: המכון הגיאולוגי‬ ‫לישראל, הנמצא בירושלים; המכון הגיאופיזי לישראל, הנמצא בלוד; מינהל המחקר החקלאי )מכון‬ ‫וולקני( והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. הדוח מצביע, כי אין בישראל מכון מחקר לאומי בתחום‬ ‫הרפואה כדוגמת ה- ‪ N.I.H‬בארצות הברית.‬ ‫14‬
Slide 43: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫המלצת הדוח היא לאגד את מכוני המחקר בתוך ארבעה מקבצים:‬ ‫• מערך המחקר החקלאי.‬ ‫• מערך המחקר במדעי האדמה ובאיכות הסביבה.‬ ‫• מערך המחקר הרפואי.‬ ‫• מערך המחקר בנושאי רווחה וקהילה.‬ ‫מומלץ להקים בירושלים את כל מכוני המחקר, למעט את מערך המחקר החקלאי. כמו כן, מומלץ,‬ ‫בשלב ראשון, למזג את המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי. יצוין כי הצוות הנ"ל ממליץ לעגן את ההמלצות‬ ‫בחקיקה למו"פ ממשלתי אזרחי. טיוטת הצעת "חוק תכנון ותקצוב מערך המחקר הממשלתי-אזרחי"‬ ‫הוגשה לוועדת המדע והטכנולוגיה ואולם אין בהצעת הטיוטה התייחסות היכן למקם את מכוני המחקר.‬ ‫המלצת צוות התכנון היא, כי יש לעגן בחקיקה אף את הקביעה כי מערכים אלה יוקמו בירושלים.‬ ‫01.8 מחקר רפואי/אוניברסיטה עברית/בתי חולים‬ ‫היעדר מכון מחקר לאומי בתחום הרפואה, כדוגמת ה-‪ N.I.H‬בארצות הברית, הוביל את צוות המומחים‬ ‫שבחן את מצבם של מכוני המחקר הממשלתיים להמליץ על הקמת מערך המחקר הרפואי, שיכלול‬ ‫את המחקר הרפואי היישומי. המלצת צוות התכנון היא לנצל את היתרון היחסי שבשילוב האוניברסיטה‬ ‫העברית ובית החולים האוניברסיטאי "הדסה" ולהקים מכון מחקר לאומי חדש, כדוגמת ה-‪ ,N.I.H‬שבו‬ ‫ישולב המחקר של מוסדות אלה וגם המחקר שנעשה בבתי חולים אחרים בירושלים. להקמת המכון‬ ‫דרושה הקצאת משאבים כספיים. כמו כן, יש למצוא דרכים לתגבור שיתוף הפעולה בין התעשייה‬ ‫והמחקר הרפואי.‬ ‫לסיכום, מוצע, שעיקר הגידול לקראת 0202 יופנה על ידי הגורמים המתכננים והמתקצבים‬ ‫לירושלים. לשם כך, יש צורך בתכנון קפדני ובמיקוד תחומי הגידול, כך שירושלים תחזור להיות‬ ‫מרכז השכלה לאומי ובין-לאומי, שבמרכזה האוניברסיטה העברית ומסביבה מגוון רחב של‬ ‫מוסדות אקדמיים אשר יאפשרו יצירה של מסה קריטית בירושלים, הן בתחום המחקר האקדמי‬ ‫והיישומי והן בתחום ההוראה האקדמית, המקצועית והטכנולוגית.‬ ‫24‬
Slide 44: ‫תקציבים‬ ‫1.9 תקציבים שוטפים‬ ‫התקציבים השוטפים מיועדים לגידול במספר הסטודנטים בירושלים ולעיבוי המחקר וההוראה. התקציבים‬ ‫נחוצים כתוספת לבסיס התקציב, שיתוקצב על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב, עבור המוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בירושלים. תוספת תקציב זו תהיה כמובן חלק מגידול הסטודנטים הכלל-ארצי, אך עם דגש על‬ ‫הפנייתם לירושלים ולאזורי עדיפות אחרים והיא תאפשר לסטודנטים רבים להגיע לעיר.‬ ‫להמחשת היקף התחזית של תוספת התקציב השוטף, המשתמע מלוח מס' 4, סך כל תקציב‬ ‫המוסדות המתוקצבים בשנת 5002 עמד על כשני מיליארד ש"ח.‬ ‫יישום תכנית הפיתוח של מערך ההשכלה הגבוהה בירושלים מחייב תוספת תקציבים משמעותית. מקור‬ ‫תוספת זו, בחלקו הגדול, יהיה על ידי הסטת תקציבים ממרכז הארץ לירושלים, כך שיושם דגש על גידול‬ ‫הסטודנטים בירושלים בשיעורים גבוהים יותר מאשר במרכז הארץ.‬ ‫לוח מס' 4: תחזיות לתקציב שוטף עד לשנת 0202 באלפי ש"ח‬ ‫תוספת תקציב שוטף עד ל-0202‬ ‫באלפי ש"ח‬ ‫853,533‬ ‫995,44‬ ‫671,711‬ ‫364,14‬ ‫339,91‬ ‫551,63‬ ‫033,7‬ ‫749,21‬ ‫185,65‬ ‫285,62‬ ‫521,896‬ ‫מוסדות‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫מכללה כללית‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫מוסדות להנדסאים‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬ ‫מכללות ייעודיות על-תיכוניות‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫אחר‬ ‫סכום כולל‬ ‫9‬ ‫34‬
Slide 45: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איור מס' 9: תוספת תקציבים לפיתוח המוסדות להשכלה גבוהה עד שנת 0202 בירושלים‬ ‫000,007‬ ‫000,006‬ ‫000,005‬ ‫000,004‬ ‫000,003‬ ‫000,002‬ ‫000,001‬ ‫0‬ ‫תקציבים באש"ח‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫2102‬ ‫3102‬ ‫4102‬ ‫5102‬ ‫6102‬ ‫7102‬ ‫8102‬ ‫9102‬ ‫שנים‬ ‫התקציבים לעיל מתייחסים לתקציב השוטף ומממנים את הגידול הצפוי בסטודנטים בירושלים.‬ ‫יש לציין, שתקצוב המוסדות במזרח ירושלים נעשה כיום על ידי גורמים וארגונים לא ישראליים ולכן‬ ‫במסמך זה ההתייחסות אליהם היא כאל מוסדות חוץ תקציביים. המוסדות במזרח העיר אינם בפיקוח‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.‬ ‫תקצוב מכוני המחקר הממשלתיים יחייב תקצוב באמצעות המשרדים הייעודיים.‬ ‫2.9 תקציבים ייעודיים למחקר ולתשתיות‬ ‫להשגת היעד להפיכת ירושלים למרכז להשכלה גבוהה, להוראה ולמחקר כלל-ארצי יש צורך בתוספת‬ ‫תקציבים מעבר לתקציב השוטף עבור הנושאים הבאים:‬ ‫עיבוי המחקר: נושא זה מהווה את הרכיב העיקרי להשקעה בתשתיות מחקר, בעיקר באוניברסיטה‬ ‫העברית ובמכוני המחקר. לצורך כך יידרשו כ-001 מיליון ש"ח בבסיס התקציב.‬ ‫מחקרים רפואיים: קרן למחקרים ברפואה תאפשר לרופאים בבתי חולים להיות מעורבים במחקרים‬ ‫רבים יותר ותשדרג את המחקר האוניברסיטאי הרפואי בירושלים. ערך הקרן המיועדת כ-05 מיליון‬ ‫ש"ח.‬ ‫0202‬ ‫44‬
Slide 46: ‫תקציבים‬ ‫מכוני מחקר: העברתם של המכון הגיאופיזי לירושלים ומיזוגו עם המכון הגיאולוגי וכן העברת פונקציות‬ ‫מסוימות ממכון וולקני תגובה בתוספת תקציבים, שתאפשר גיוס סגל חוקרים נוסף והפנייתו לירושלים.‬ ‫הפקולטה לחקלאות: העברת הפקולטה לחקלאות תחייב תוספת תקציב חד-פעמי בסך מצטבר של‬ ‫כ-001 מיליון ש"ח.‬ ‫3.9 תקציבים חד-פעמיים‬ ‫הצלחת התכנית מותנית, כאמור, בהפנייתם של סטודנטים ממרכז הארץ לירושלים, כולל תקציבים‬ ‫לקליטתם, מה שיאפשר גידול במספר הסטודנטים הלומדים בעיר. ברם, התכנית מחייבת גם הקצאת‬ ‫משאבים ייחודיים לירושלים, באופן חד-פעמי, בשנים הראשונות לביצוע התכנית. זאת, לצורך בינוי,‬ ‫קליטת סגל, סיוע לסטודנטים, הקצבות לציוד, ועוד.‬ ‫לוח מס' 5: תחזית לתקציב חד-פעמי ומיוחד באלפי ש"ח )במונחי 5002( עד לשנת 0202‬ ‫תקציב חד-פעמי ומיוחד באלפי ש"ח )במונחי‬ ‫5002( עד לשנת 0202‬ ‫ייעודי התקציב‬ ‫694,484‬ ‫733,63‬ ‫083,91‬ ‫007,11‬ ‫943,541‬ ‫943,541‬ ‫116,248‬ ‫1. בינוי‬ ‫2. שיפוצים‬ ‫3. ציוד וריהוט‬ ‫4. קליטת סגל אקדמי‬ ‫5. מעונות‬ ‫6. מלגות‬ ‫סך הכול‬ ‫להלן פירוט ייעודי התקציב החד-פעמי:‬ ‫• בינוי: נלקחו בחשבון עלויות בנייה של 02 אלף ש"ח למ"ר לפי מדד נורמטיבי של 5 מ"ר לתלמיד.‬ ‫ההנחה היא, שניתן לגייס תרומות לבינוי בשיעור של %05 מהעלות הנורמטיבית. סך כל ההקצבות‬ ‫כחצי מיליארד ש"ח במהלך 51 שנים.‬ ‫• שיפוצים: באותו פרק זמן של 51 שנה יהיה צורך בשיפוצים ובהתאמות של המבנים הקיימים, לרבות‬ ‫שינוי ייעוד של חדרי כיתות והסבות וזאת בעלות של כ-93 מיליון ש"ח )כ-057 ש"ח לתלמיד(.‬ ‫• ציוד וריהוט: לסעיף זה הוקצו כ-02 מיליון ש"ח לצורך קליטת תוספת הסטודנטים. ההערכה נעשתה‬ ‫לפי עלות של 005 ש"ח לסטודנט בממוצע.‬ ‫54‬
Slide 47: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫• קליטת סגל אקדמי: הצלחתה של כל תכנית פיתוח אקדמי מחייבת קליטת סגל אקדמי בכיר‬ ‫והיערכות תקציבית מעבר למימון שכר הסגל. זאת, לצורך הקצאת משאבים לסגל המחקר ועבור‬ ‫קליטה ראשונית בירושלים. ההוצאות הצפויות בסעיף זה הן כ-31 מיליון ש"ח )02 אלף ש"ח בממוצע‬ ‫לאיש סגל בכיר(.‬ ‫• מעונות: כאמור, עיקר הגידול בסטודנטים יבוא מחוץ לירושלים. לכן, יהיה צורך בבינוי מסיבי של‬ ‫מעונות או לחילופין בהסבת בניינים קיימים למעונות, בעיקר במרכז ירושלים. לכך יהיה צורך‬ ‫בהקצאה של כ-551 מיליון ש"ח, לצורך השתתפות בשיעור של %05 מהעלויות.‬ ‫• מלגות: הסטת הביקושים להשכלה גבוהה ממרכז הארץ לירושלים, שתלווה במגורים בירושלים,‬ ‫מחייבת סיוע לסטודנטים שיתייחס הן לרכיבי שכר הלימוד והן להוצאות דיור ומחיה. לצורך כך,‬ ‫תוקצבו 000,3 ש"ח לסטודנט בממוצע; סך הכול כ-551 מיליון ש"ח למשך תקופת התכנית.‬ ‫איור מס' 01: השכלה גבוהה בירושלים - הוצאות חד-פעמיות ומיוחדות באלפי ש"ח‬ ‫במחירי 5002‬ ‫000,006‬ ‫694,484‬ ‫943,541‬ ‫943,541‬ ‫007,11‬ ‫083,91‬ ‫733,63‬ ‫000,005‬ ‫000,004‬ ‫000,003‬ ‫000,002‬ ‫000,001‬ ‫0‬ ‫שיפוצים‬ ‫מלגות‬ ‫קליטת סגל‬ ‫אקדמי‬ ‫ציוד וריהוט‬ ‫מעונות‬ ‫בינוי‬ ‫באש"ח‬ ‫סוגי הוצאה‬ ‫64‬
Slide 48: ‫כוח אדם‬ ‫מימוש תכנית ההרחבה של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים מחייב הגדלת כוח האדם לסוגיו‬ ‫השונים במוסדות להשכלה גבוהה.‬ ‫לגידול זה בכוח אדם תהיינה השלכות ניכרות גם בתחומי פיתוח המסחר והשירותים בעיר, לאור ההנחה‬ ‫שמרבית העובדים יתגוררו בירושלים. הדבר ישפיע על שדרוג החתך החברתי-כלכלי של ירושלים.‬ ‫בסך הכול יהיה צורך בתוספת של כ-087 אנשי סגל בכירים. בדרך כלל, כל איש סגל בכיר מוסיף‬ ‫בעקבותיו עוד כמשרה וחצי של סגל אקדמי זוטר וסגל מינהלי. כתוצאה מכך, צפויה תוספת של כ-052,2‬ ‫משרות )מקומות עבודה(. יש להביא בחשבון שתוספת משמעותית של משרות ומקורות תעסוקה תחולל‬ ‫ביקושים לשירותים נוספים בתחומי המסחר והתשתיות. סך הכול צפויים להתווסף כ-000,5 מקומות‬ ‫תעסוקה בירושלים.‬ ‫לוח מס' 6: משרות סגל אקדמי בכיר - ‪ .(1) F.T.E‬תחזית לשנת 0202‬ ‫תוספת‬ ‫0202‬ ‫5002‬ ‫מוסדות‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫מכללה כללית‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫הנדסאים‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫אחר‬ ‫סך הכול‬ ‫)1( שווה ערך במונחי משרות מלאות - ‪.F.T.E‬‬ ‫01‬ ‫002‬ ‫57‬ ‫051‬ ‫08‬ ‫04‬ ‫01‬ ‫03‬ ‫57‬ ‫001‬ ‫02‬ ‫087‬ ‫051,1‬ ‫021‬ ‫053‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫41‬ ‫08‬ ‫571‬ ‫003‬ ‫04‬ ‫925,2‬ ‫059‬ ‫54‬ ‫002‬ ‫021‬ ‫06‬ ‫4‬ ‫05‬ ‫001‬ ‫002‬ ‫02‬ ‫947,1‬ ‫74‬
Slide 49: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫כאמור, תוספת כוח אדם אקדמי בכיר הוא הגרעין המוביל לגיוס כוח אדם נלווה נוסף, אשר מבחינה‬ ‫כמותית גדול יותר מהסגל האקדמי הבכיר:‬ ‫• סגל אקדמי זוטר - אסיסטנטים, עוזרי מחקר ועוזרי הוראה.‬ ‫• סגל אקדמי נלווה - מורים נלווים ומורים מן החוץ.‬ ‫• דוקטורנטים - תלמידים לקראת תואר שלישי העוסקים בהוראה ובמחקר.‬ ‫• פוסט-דוקטורנטים - בעלי תואר דוקטור, המתמחים בתחום ייחודי ועוסקים במחקר.‬ ‫• לבורנטים - סגל עזר טכני להוראה ולמחקר.‬ ‫• מיקרוביולוגים - סגל עזר טכני למחקר.‬ ‫• סגל טכני - תחזוקה.‬ ‫• סגל מינהלי - מינהל ושירותים.‬ ‫צפי הגידול במספרים:‬ ‫• סגל אקדמי בכיר - 087.‬ ‫• סגל נלווה - 053,1.‬ ‫• מועסקים נוספים - 057,2.‬ ‫• סך הכול - 009,4 איש.‬ ‫איור מס' 11: תוספת כוח אדם )סגל אקדמי בכיר( במוסדות להשכלה גבוהה עד שנת 0202 בירושלים‬ ‫002‬ ‫081‬ ‫061‬ ‫041‬ ‫021‬ ‫001‬ ‫08‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫משרות‬ ‫02‬ ‫מכללות חוץ‬ ‫תקציביות‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫מזרח‬ ‫ירושלים‬ ‫מגזר‬ ‫חרדי‬ ‫אחר‬ ‫מכללות‬ ‫להוראה‬ ‫מכללות‬ ‫יעודיות‬ ‫מכללה‬ ‫כללית‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫הנדסאים‬ ‫מוסד / מגזר‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫84‬
Slide 50: ‫המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה‬ ‫בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח‬ ‫הגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה בירושלים מחייבת הגדלה של המצאי הפיזי‬ ‫הקיים. פרק זה בוחן את המצאי הקרקעי הקיים ואת היקף שטח הבנייה המאושר, בין אם קיים ובין‬ ‫שטרם מומש. זאת, במטרה להעריך האם המצאי הפיזי המאושר מספיק לקליטת התוספת החזויה לשנת‬ ‫0202 או שיש לאתר שטחים נוספים.‬ ‫11‬ ‫1.11 האוניברסיטה העברית‬ ‫האוניברסיטה העברית מתפרסת על פני שלושה קמפוסים בירושלים: גבעת רם, הר הצופים ובית הספר‬ ‫לרפואה בעין כרם. בנוסף על כך, הפקולטה לחקלאות הנמצאת ברחובות.‬ ‫קמפוס גבעת רם‬ ‫שטח הקרקע בקמפוס גבעת רם מסתכם בכ-116 דונם. שטחי הבנייה הנוספים שניתן לבנות עליהם‬ ‫בקמפוס מסתכמים, על פי תכנית 2264, בכ-000,721 מ"ר )053,101 מ"ר שטחים עיקריים; 009,52 מ"ר‬ ‫שטחי שירות ועוד 000,08 מ"ר שטחי חניה(. שטחים אלה כוללים גם את "שיכוני האלף" בשטח של‬ ‫כ-05 דונם, שבהם ניתן לבנות 051,03 מ"ר שטח עיקרי; 058,4 מ"ר שטחי שירות ו-000,54 מ"ר שטחי‬ ‫חניה תת-קרקעית. במסגרת זאת, ניתן לייעד שטחים אשר יאפשרו בצורה נאותה את המעבר של‬ ‫הפקולטה לחקלאות לירושלים.‬ ‫קמפוס הר הצופים‬ ‫שטח הקרקע בקמפוס הר הצופים מסתכם בכ-007 דונם; שטחי הבנייה הנוספים על פי תכניות 3023‬ ‫ו3023-ב' מסתכמים בכ-000,12 מ"ר.‬ ‫על פי תכנית 3677, שהוגשה על ידי האוניברסיטה העברית ולא נדונה בוועדה המחוזית, סך כל שטחי‬ ‫הבנייה הקיימים והמוצעים )כולל מעונות רזניק ומרכז הספורט( מסתכמים ב-000,821 מ"ר שטחים‬ ‫עיקריים ו-053,24 שטחי שירות.‬ ‫94‬
Slide 51: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫בית הספר לרפואה - עין כרם‬ ‫לבית הספר לרפואה בקמפוס עין כרם אושרה תכנית בשנת 2002 )1393ב'( המאפשרת תוספת בנייה‬ ‫של כ-005,92 מ"ר שטחים עיקריים ובנוסף כ-000,02 מ"ר שטחי שירות.‬ ‫מניתוח ראשוני של אפשרויות הפיתוח של האוניברסיטה העברית בשלושת הקמפוסים, רק על סמך‬ ‫התכניות שאושרו עולה, כי אין צורך בהקצאות קרקע חדשות עבור תוספת של 000,8 סטודנטים עד‬ ‫לשנת היעד 0202. יתר על כן, לדעתנו, אף ניתן להגדיל את שטחי הבנייה בתחום שטח הקרקע שיועד‬ ‫לאוניברסיטה, באופן שניצול הקרקע העומד לרשות האוניברסיטה יהיה יעיל יותר.‬ ‫2.11 בתי החולים: "הדסה" עין כרם, "הדסה" הר הצופים, "שערי צדק"‬ ‫עיבוי המחקר בבתי החולים מחייב הקצאת מבנים ייעודיים לכך. מניתוח אפשרויות הבנייה הקיימות בבתי‬ ‫החולים עולה, כי אין צורך בהקצאת קרקע נוספת לבתי החולים. בית החולים "הדסה" משתרע על שטח‬ ‫של כ-237 דונם; שטח המבנים הקיים מסתכם בכ-000,041 מ"ר. בתכניות המאושרות ניתן להוסיף היקף‬ ‫דומה של שטחי בנייה )1393ב'(. בית החולים "הדסה" הר הצופים משתרע על שטח של כ-231 דונם;‬ ‫התוספת שאושרה על שטחים שטרם נבנו מסתכמת בכ-000,22 מ"ר )תכנית 1295(.‬ ‫3.11 מכללות צה"ל‬ ‫השטח שאותר עבור המכללה לביטחון לאומי ובית הספר לפיקוד ומטה משתרע על כ-11 דונם והוא‬ ‫נמצא בהר הצופים, בשטח שיועד תחילה לבית המשפט העליון. מניתוח אפשרויות הבנייה באתר זה‬ ‫עולה, כי ניתן לבנות כ-000,52 מ"ר אשר מספקים את הצרכים של צה"ל.‬ ‫האתר, הנמצא בהמשך לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מאפשר קשרים אקדמיים בין‬ ‫האוניברסיטה העברית לבין מכללות צה"ל. יודגש שהעברת מכללות צה"ל מעוגנת בהחלטות ממשלה‬ ‫והקצאת הקרקע האמורה מאפשרת את העברתם בכפוף לפתרון הבעיה התקציבית.‬ ‫4.11 האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל"‬ ‫לאקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" הוקם מבנה בקמפוס הר הצופים ששטחו הוא כ-000,02 מ"ר.‬ ‫בנוסף לכך, בית הספר לארכיטקטורה נמצא במבנים ההיסטוריים ברחוב "בצלאל" במרכז העיר, בשטח‬ ‫קרקע של כ-0.3 דונם. שטח המבנים מסתכם בכ-005,4 מ"ר.‬ ‫על פי מדיניות פיתוח מרכז העיר )בהסכמת מינהל מקרקעי ישראל והנהלת "בצלאל"( הוקצתה קרקע‬ ‫בשטח של כ-0.9 דונם במגרש הרוסים, עליהם הוכנה פרוגרמה לבניית מבנה מרכזי, בשטח כולל של‬ ‫כ-000,03 מ"ר )"בצלאל" עורכת תחרות בין-לאומית לעיצוב הקמפוס במגרש הרוסים(.‬ ‫05‬
Slide 52: ‫המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח‬ ‫5.11 מכללת "הדסה"‬ ‫מכללת "הדסה" ממוקמת במרכז העיר, במגרש ששטחו כ-2.8 דונם. סך כל השטח הבנוי העומד לרשות‬ ‫המוסד מסתכם בכ-005,01 מ"ר )הערכה(. על פי תכנית מס' 4998 ניתן להוסיף עוד כ-006,2 מ"ר.‬ ‫הגדלת מספר הסטודנטים במכללת "הדסה" בכ-004,2 תלמידים עד שנת 0202 והפיכתה למכללה‬ ‫כללית מחייבים הקצאת קרקע נוספת. צוות התכנון רואה חשיבות במתן אפשרות להתפתחות המכללה‬ ‫במרכז העיר, בהתאם ליעדי תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 להתחדשות מרכז העיר והפניית‬ ‫מוסדות מחוללי פעילות למרכז. לאור מדיניות זו, מציע צוות התכנון להקצות את מגרש בית הספר "אורט‬ ‫נביאים", בשטח של כ-0.8 דונם.‬ ‫הקצאת הקרקע של מכללת "אורט נביאים" עבור מכללת "הדסה" היא אפשרית, בגלל שהקרקע שעליה‬ ‫יושבת מכללת "אורט" מוחכרת לה על ידי מינהל מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים.‬ ‫6.11 מכללה אקדמית להנדסה, ירושלים‬ ‫המכללה הטכנולוגית ממוקמת בצומת בייט בשטח בית הספר "בזק" לשעבר. לרשותה עומד שטח של‬ ‫כ-13 דונם )תכנית מס' 1674(. על פי העקרונות שגובשו בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002‬ ‫ניתן לבנות בשטח זה כ-000,06 מ"ר. בהמשך לתכניות להגדלת מספר התלמידים, נראה כי שטח בנייה‬ ‫זה יאפשר את קליטת מספר הסטודנטים המתוכנן למכללה, לרבות בניית מעונות לסטודנטים הלומדים‬ ‫במוסד.‬ ‫יש למצוא הסדר מקרקעין עם מינהל מקרקעי ישראל, לפיו הקרקע למכללה תועבר לרשות המכללה‬ ‫ללא תשלום, דוגמת ההסדרים שהמדינה הגיעה אליהם בפיתוח מכללות אחרות בישראל. זאת, לאור‬ ‫החשיבות של מוסד מעין זה בירושלים ולאור העובדה שהשטח מיועד בתכניות למוסד חינוכי. יודגש, כי‬ ‫את המבנים הקיימים בשטח יש להרוס על מנת לאפשר את בניית הפרוגרמה המתוכננת למוסד.‬ ‫7.11 בית הספר הגבוה לטכנולוגיה‬ ‫בית הספר הגבוה לטכנולוגיה נמצא במורדות המזרחיים של שכונת בית וגן. שטח המגרש הוא כ-73 דונם.‬ ‫על פי התכנית המאושרת )5051ה'( אפשר לבנות כ-000,53 מ"ר )כולל מעונות סטודנטים(, במבנים בני‬ ‫שלוש עד ארבע קומות. הגדלת מספר הסטודנטים מחייבת ניצול יעיל יותר של הקרקע והגדלת מספר‬ ‫הקומות שניתן לבנות. ניצול יעיל של הקרקע יאפשר את קליטת מספר הסטודנטים המתוכנן ללמוד‬ ‫בבית הספר ללא צורך בהקצאת קרקע נוספת.‬ ‫15‬
Slide 53: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫8.11 היברו יוניון קולג'‬ ‫ההיברו יוניון קולג' ממוקם במרכז העיר, במגרש ששטחו כ-6.7 דונם, אשר זכויות הבנייה שבו מסתכמות‬ ‫ב-000,31 מ"ר, שחלקם עדיין לא מבונים )תכנית מס' 9163(. לא נראה כי יהיה מחסור בשטחים עבור‬ ‫תוספת התלמידים המתוכננת למוסד.‬ ‫9.11 שלוחת אוניברסיטת ברינגהאם יאנג‬ ‫שלוחת האוניברסיטה ברינגהאם יאנג ממוקמת בהר הצופים על חטיבת קרקע ששטחה כ-3.71 דונם.‬ ‫השטח הבנוי מסתכם בכ-004,11 מ"ר )תכנית מס' 9613(.‬ ‫01.11 סם שפיגל, ניסן נתיב, מעלה, תיאטרון חזותי, בית הספר לצילום מוסררה‬ ‫בשנת 4002 אושרה תכנית מס' 8957 המאפשרת בנייה בהיקף של כ-000,51 מ"ר שטחים עיקריים‬ ‫ובנוסף כ-005,12 מ"ר שטחי חניה עבור ריכוז בתי הספר לאמנויות במרכז העיר. האיתור הוא במתחם‬ ‫"מנורה" בסמוך ל"בית העם" ברחוב בצלאל. התכנית מאפשרת את יישום עקרונות תכנית פיתוח‬ ‫ההשכלה הגבוהה. יש חשיבות רבה בהקמת פרויקט זה, המרכז חמישה בתי ספר לאמנויות במרכז‬ ‫העיר. ביצוע התכנית תואם את מדיניות תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 )אשר אושרה על ידי‬ ‫הוועדה המקומית( להקמת מוסדות מחוללי פעילות במרכז העיר.‬ ‫11.11 מכללה חרדית‬ ‫בחירת מיקום המכללה החרדית נעשה לאחר שיקול דעת, שעיקרו איתור מקום קרוב לריכוזי האוכלוסייה‬ ‫החרדית מחד גיסא, והיצע קרקע בבעלות ציבורית, מאידך גיסא. לאחר ניתוח האפשרויות הקיימות, מציע‬ ‫צוות התכנון להקצות קרקע בשטח של כ-03 דונם המאפשרים בנייה בהיקף של כ-000,57 מ"ר שטחים‬ ‫עיקריים בשוליים הצפוניים של שכונת הר נוף, בשטח שיועד בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002‬ ‫לעיבוי השכונה. ייעוד השטח על פי התכניות המאושרות הוא שטח פתוח, שאינו מיועד לבנייה )ראה איור‬ ‫מס' 21(.‬ ‫21.11 סמינר "בית יעקב" להוראה‬ ‫תכנית הפיתוח חוזה את הכפלת מספר התלמידים בסמינרים להוראה. אפשרויות הפיתוח בשטחים‬ ‫הקיימים מוצו במידה רבה. צוות התכנון מציע לאתר חטיבת קרקע בהיקף של כ-52 דונם בשוליים‬ ‫הצפוניים של שכונת רוממה, בשטח שיועד בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 לעיבוי השכונה.‬ ‫ייעוד השטח על פי התכניות המאושרות הוא שטח פתוח, שאינו מיועד לבנייה )ראה איור מס' 31(.‬ ‫25‬
Slide 54: ‫המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח‬ ‫31.11 המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי‬ ‫המלצת צוות התכנון להעביר את מכוני המחקר הנמצאים מחוץ לירושלים מחייבת איתור ראוי להקמתם.‬ ‫המיקום המוצע למכוני המחקר הממשלתיים הוא השוליים המערביים של קמפוס גבעת רם או בתחום‬ ‫שטח "שיכוני האלף". זאת, כחלק מיישום התכנית המאושרת להקמת מבני תעסוקה בתחום ההיי-טק,‬ ‫שאושרה לפני מספר שנים )ראה איור מס' 41(.‬ ‫41.11 אוניברסיטה לאוכלוסייה הערבית‬ ‫בהיעדר נתונים מדויקים לגבי המצאי הפיזי של אוניברסיטת אל-קודס לא ניתן היה להתייחס למצב‬ ‫הקיים. צוות תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 איתר שטח מצפון לכביש ירושלים מעלה אדומים‬ ‫עבור אוניברסיטה למגזר הערבי. השטח שהוקצה למוסדות ציבור הוא בהיקף גדול ויכול לספק את‬ ‫כל הצרכים עבור מוסדות להשכלה גבוהה למגזר הערבי בירושלים, בכפוף לפתרון בעיית הבעלות על‬ ‫הקרקע )ראה איור מס' 51(.‬ ‫35‬
Slide 55: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איתור הצעות למיקום מוסדות בעיר‬ ‫איור מס' 21: איתור שטח לסמינר "בית יעקב" בשוליים הצפוניים של שכונת רוממה‬ ‫כביש בגיו‬ ‫קרית בעלזא‬ ‫)אונסדורף(‬ ‫רוממה‬ ‫45‬
Slide 56: ‫המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח‬ ‫איור מס' 31: איתור שטח למכללה חרדית בשטח שבין שכונת הר נוף לגבעת שאול‬ ‫יער ירושלים‬ ‫הר נוף‬ ‫גבעת שאול‬ ‫55‬
Slide 57: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איור מס' 41: איתור שטח להקמת מכוני מחקר ממשלתיים באזור גבעת רם )או בשוליים‬ ‫המערביים של גבעת רם או בשטח "שיכוני האלף"(‬ ‫גבעת רם‬ ‫צומת בייט‬ ‫שיכוני האלף‬ ‫65‬
Slide 58: ‫המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח‬ ‫איור מס' 51: איתור כללי להקמת מוסד להשכלה גבוהה לטובת המגזר הערבי בעיר, צפונית‬ ‫לשכונת עיסאוויה‬ ‫ענתא‬ ‫עיסאוויה‬ ‫75‬
Slide 60: ‫סיכום: המלצות לפעולה‬ ‫יישום תכנית הפיתוח והצלחתה מותנים בהיערכות מתאימה המשלבת תיאום הפעולות הנדרשות על ידי‬ ‫כל הגורמים המעורבים, כמפורט להלן:‬ ‫א. ממשלת ישראל: מתן גושפנקא לתכנית הפיתוח על ידי החלטת ממשלה המחייבת את יישום‬ ‫המלצות תכנית המתאר הארצית תמ"א/53, לרבות קבלת החלטה מפורשת לעניין מכוני המחקר‬ ‫הממשלתיים והעברת הפקולטה לחקלאות לירושלים, גם אם הדבר מחייב חקיקה ראשית או משנית,‬ ‫בהסתמך על חוק ירושלים.‬ ‫ב. משרד האוצר: קבלת החלטה מפורשת המסייעת לוועדה לתכנון ולתקצוב לאפשר את הגדלת מספר‬ ‫הסטודנטים בירושלים על ידי הסטת תקציבים לבירה.‬ ‫ג. משרד החינוך: תגבור מערך הלימודים בבתי הספר התיכוניים בירושלים להכשרה של מספר‬ ‫תלמידים גדול יותר העשוי להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה בעיר. הכנה של מסגרות לימוד‬ ‫ייחודיות לאוכלוסייה מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי באופן שיוכלו להשתלב במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בירושלים. הכנת תכנית רב-שנתית לפיתוח ולחיזוק מערך המכללות להוראה והפניית‬ ‫סטודנטים ממרכז הארץ לירושלים.‬ ‫ד. מינהל מקרקעי ישראל: הבטחת הקצאות קרקע למכללה חרדית בשטח שיועד לעיבוי הר נוף;‬ ‫לסמינר "בית יעקב" בשטח שיועד לעיבוי שכונת רוממה ב"נחל רוממה", ולמכוני המחקר הממשלתיים‬ ‫בשוליים המערביים של גבעת רם. חיוב הקצאות קרקע אלו צריך לקבל ביטוי בפרוגרמה שתימסר‬ ‫למתכננים עם מתן ההרשאה לתכנון השטחים ולשינוי ייעוד השטח משטח פתוח לשטח לבינוי‬ ‫עירוני.‬ ‫ה. המועצה להשכלה גבוהה: אישור תכנית הפיתוח ותכניות אקדמיות שנועדו ליישם את עיקרי תכנית‬ ‫הפיתוח באופן שיגדילו את היצע תכניות הלימוד בירושלים.‬ ‫ו. הוועדה לתכנון ולתקצוב: אישור תכנית הפיתוח והובלתה באמצעות הסטת ביקושים ממרכז הארץ‬ ‫לירושלים. מומלץ כי הוועדה לתכנון ולתקצוב תעמוד בראש ועדת ההיגוי ליישום התכנית.‬ ‫21‬ ‫95‬
Slide 61: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫ז. האוניברסיטה העברית: על האוניברסיטה העברית לפרוס את חסותה האקדמית על המכללות‬ ‫שירצו בכך ולסייע בהעמדת מרצים איכותיים, תכניות לימודים וכיו"ב. כמו כן, על האוניברסיטה להכין‬ ‫תכניות מפורטות ליישום ההצעות המופיעות בבסיס תכנית הפיתוח.‬ ‫ח. "בצלאל": על האקדמיה "בצלאל" לפרוס את חסותה על בתי הספר לאומנויות, לרבות בתי הספר‬ ‫לקולנוע ולמשחק על מנת להקל על מתן ההכרה האקדמית לבתי ספר אלה. מהלך מעין זה עשוי‬ ‫להגדיל את כוח המשיכה של העיר )ביחד עם הגדלת היצע הלימודים ב"בצלאל"( ולקבוע את מעמדה‬ ‫של ירושלים כמובילה בתחום התקשורת החזותית, האלקטרונית והקולנוע.‬ ‫ט. מערך המכללות: יישום התכנית באופן שמכללת "הדסה" תהיה מכללה כללית עם היצע מגוון של‬ ‫מקצועות לימוד.‬ ‫י. עיריית ירושלים: עיריית ירושלים חייבת להירתם ליישום תכנית הפיתוח. צוות התכנון סבור, שככל‬ ‫שההשכלה הגבוהה בירושלים תתפתח לכיוונים חדשים ותתרחב למגזרים שטרם השתלבו בה באופן‬ ‫מלא, כך תצא העיר נשכרת, מבחינת המצב הכלכלי, התעסוקה, מאזן ההגירה וכוח משיכתה.‬ ‫יא. הרשות לפיתוח ירושלים: על הרשות לפיתוח ירושלים להיות הזרוע הביצועית המובילה הלכה‬ ‫למעשה את יישום תכנית הפיתוח על כל היבטיה, בשיתוף שתי ועדות מלוות, כמפורט בסעיף הבא.‬ ‫1.21 פירוט דרכי הפעולה האופרטיביים ליישום התכנית‬ ‫צוות התכנון רואה לנכון לפרט את הצעדים האופרטיביים ליישום ההמלצות שבבסיס תכנית הפיתוח ואת‬ ‫חלוקת העבודה, כדי למנוע מצב שהתכנית לא תזכה לביצוע הלכה למעשה.‬ ‫א. ועדות‬ ‫ועדת היגוי: הקמת ועדת היגוי, שבראשה יעמדו אנשי הוועדה לתכנון ולתקצוב, ובה נציגים מהגופים‬ ‫הבאים: משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, כל נציגי מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים, עיריית‬ ‫ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.‬ ‫צוות יישום: הקמת צוות מצומצם, שבראשו יעמדו אנשי הוועדה לתכנון ולתקצוב, ובו נציגים מהגופים‬ ‫הבאים: הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית. צוות זה יקבע תכניות‬ ‫חומש ליישום עיקריה של תכנית הפיתוח, על פי אבני דרך שתקבע ועדת ההיגוי.‬ ‫ב. עיריית ירושלים/הרשות לפיתוח ירושלים‬ ‫הרשות לפיתוח ירושלים, הפועלת מטעם עיריית ירושלים, תהיה אחראית להכנת תכנית מתאר‬ ‫ותכניות מפורטות כמתחייב מחוק התכנון והבנייה להבטחת המצאי הפיזי עבור מוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בירושלים כמפורט להלן:‬ ‫06‬
Slide 62: ‫סיכום: המלצות לפעולה‬ ‫• תכנית מתאר: הכנת תכנית מתאר פיזית לייעוד כל השטחים עבור המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות‬ ‫המוסדות החוץ תקציביים. מטרת תכנית המתאר היא לעגן מבחינה סטטוטורית את ייעוד השטחים‬ ‫עבור המוסדות להשכלה גבוהה, לאור הלחצים לשינוי ייעודי קרקעות המיועדים לצורכי ציבור בעיר‬ ‫הפנימית. במסגרת תכנית המתאר, יש לאתר שטחים עבור מוסדות שטרם נמצא להם מיקום. בין‬ ‫היתר, עבור המכללות להוראה, מכון לנדר ואחרים. כמו כן, מטרת התכנית - לשמור על ייעוד שטחים‬ ‫המיועדים לצורכי ציבור.‬ ‫• האוניברסיטה העברית: אישור תכניות ההרחבה של הקמפוס בגבעת רם וקמפוס הר הצופים‬ ‫)להחזיר לאלתר לדיון את תכנית מס' 3677(.‬ ‫• "בצלאל": קידום התכנית המפורטת הנמצאת בהכנה להעברת קמפוס "בצלאל" למתחם מגרש‬ ‫הרוסים והבטחת עתודות קרקע נוספות באזור - מתחם בית סרגיי ובית המעצר במגרש הרוסים.‬ ‫• מכללת "הדסה": הבטחת המשך התפתחותה של המכללה במרכז העיר על ידי הקצאת הקרקע‬ ‫שבה שכנה מכללת "אורט" )ברחוב הנביאים( ודחיית היוזמה לשינוי ייעוד הקרקע משטח לבנייני‬ ‫ציבור לשטח למגורים.‬ ‫• מכללות חרדיות: הכנת תכניות מפורטות עבור המכללה החרדית והמכללה להוראה "בית יעקב"‬ ‫בשטחים המוצעים בתכנית זו.‬ ‫• מכללות צה"ל: הובלה של התכנון המפורט לקרקע שהוקצתה עבור מכללות צה"ל בהר הצופים‬ ‫והבטחת התקציבים הממשלתיים ליישום התכנית והעברתם לירושלים, בתיאום עם משרד הביטחון‬ ‫וצה"ל.‬ ‫• מכללות לאמנויות: יישום התכנית להקמת בתי הספר לאמנויות במתחם "מנורה" במרכז העיר.‬ ‫• מכוני מחקר ממשלתיים: הכנת תכנית מפורטת להבטחת עתודות קרקע להקמת מכוני המחקר‬ ‫הממשלתיים בשוליים המערביים של קמפוס גבעת רם או שילובם בקמפוס גבעת רם בתחום "שיכוני‬ ‫האלף". בנוסף לכך, על עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים להוביל מהלך חקיקה שיבטיח את‬ ‫הקמתם של המכונים בירושלים.‬ ‫• קביעת סדר עדיפויות לביצוע מערכת הסעת המונים: תנאי הכרחי לייעול תפקודה של האוניברסיטה‬ ‫העברית המפוזרת בשלושה קמפוסים הוא שיפור הנגישות אל ובין שלושת הקמפוסים האקדמיים‬ ‫שלה, כך שתובטח האפשרות ללימודים בין-תחומיים באופן מיטבי. לאור זאת, יש חשיבות עליונה‬ ‫לביצוע הקו השני של הרכבת הקלה, המחבר בין קמפוס הר הצופים לקמפוס בגבעת רם, דרך קריית‬ ‫הממשלה. עניין זה מחייב תיאום עם משרד התחבורה ושכנועו בדבר החשיבות של הנושא לפיתוח‬ ‫מערך ההשכלה הגבוהה בירושלים. המלצה ברוח זו כלולה בתכנית המתאר המקומית ירושלים‬ ‫- 0002, המחייבת את ביצוע הקו השני לאלתר.‬ ‫16‬
Slide 63: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫• בניית מעונות: הגדלת היצע המעונות לסטודנטים על ידי בנייה בהיקף נרחב לקליטת תוספת‬ ‫הסטודנטים המתוכננת, לרבות במרכז העיר ובשולי מרכז העיר.‬ ‫• מענקים: מתן מענקים לסטודנטים שמקום מגוריהם מחוץ לירושלים, בתיאום עם משרד האוצר.‬ ‫• מעקב ובקרה: הרשות לפיתוח ירושלים תקבע מנגנון למעקב ולבקרה אחר ביצוע תכנית הפיתוח‬ ‫ויישומה.‬ ‫ג. כל מוסדות ההשכלה הגבוהה‬ ‫הכנת תכניות מפורטות לקליטת סגל אקדמי בכיר וזוטר.‬ ‫ד. מוסדות להשכלה גבוהה העוסקים במחקר‬ ‫הקמת מעבדות להוראה ומחקר.‬ ‫ה. תקציבים‬ ‫מעקב וטיפול שוטף בקבלת תקציבים, כפי שיוחלט על ידי משרד האוצר, המועצה להשכלה גבוהה,‬ ‫הוועדה לתכנון ולתקצוב ועיריית ירושלים.‬ ‫ו. האוניברסיטה העברית‬ ‫• על האוניברסיטה העברית, מתוקף מעמדה האקדמי ויוקרתה כמוסד מחקרי, לסייע לפיתוח‬ ‫המכללות האחרות ובמיוחד לפיתוח המכללה הכללית "הדסה".‬ ‫• יישום המלצות תכנית הפיתוח להקמת בית ספר בין-לאומי, בית ספר לתיירות ובית ספר למינהל‬ ‫ציבורי.‬ ‫ז. מוסדות השכלה גבוהה/תעשיית ההיי-טק בעיר‬ ‫אינטראקציה בין המחקר המדעי והיישומי במוסדות אקדמיים ליישום המחקרים.‬ ‫26‬
Slide 64: ‫נספחים‬ ‫נספח 1'‬ ‫המלצות עיקריות ליישום מתוך "דוח תכנית-אב להשכלה גבוהה"‬ ‫המהווה חלק ממסמכי המדיניות של תכנית מתאר מקומית ירושלים-0002‬ ‫א. מכון מחקר מטריציאלי‬ ‫חברות ייעוץ וסקר חיצוניות ומקומיות מצאו שהאינטראקציה בין השחקנים המשתתפים ביצירת‬ ‫חידושים טכנולוגיים בישראל בכלל ובירושלים בפרט, לוקה בחסר. כדי לתקן את החסר הזה מוצעים‬ ‫כאן אמצעים אחדים וביניהם מכון מחקר מטריציאלי. זהו מכון מחקר ציבורי ופרטי כאחד, שבו אפשר‬ ‫יהיה לבצע פיתוח ממוקד לתכלית, באופן ש"מי שירצה לשתות כוס חלב לא יצטרך לקנות את כל‬ ‫הפרה".‬ ‫המכון יאורגן מטריציאלית, כלומר בשורות של המטריצה יהיו דיסציפלינות דוגמת פיזיקה, לימודי‬ ‫המחשב וגנטיקה, ופריטי ציוד בלתי חליק, גנרי ויקר, כמו למשל מכונה לזיהוי רצפים גנטיים או מכונה‬ ‫ליצור שבבים גנטיים. בטורים יהיו פרויקטים דוגמת תרופות או אמצעי חישה ואבחון. לשורות יהיו "חיי‬ ‫נצח" ולפרויקטים חיי שעה, כלומר לכל פרויקט יהיו התחלה, אמצע וסוף.‬ ‫בשורות יהיו מיוצגות לא רק דיסציפלינות מן המדעים "הקשים", כמו פיזיקה וכימיה, אלא גם מן‬ ‫המדעים "הרכים", דוגמת כלכלה, מינהל עסקים, מימון ושיווק. כלומר, במטריצה יהיה כל מה שנחוץ‬ ‫כדי להעמיד מוצר או תהליך ייצור בשוק. לכל שורה במטריצה יהיה מנהל שבאחריותו אספקת שירותי‬ ‫הדיסציפלינה או הציוד הבלתי חליק לפרויקטים. לכל פרויקט יהיה מנהיג שיוביל את הפיתוח וינהל‬ ‫אותו מדעית, כספית וצוותית. הפרויקט יוכל לקנות, או לקבל מן השורות, את שירותי הדיסציפלינות‬ ‫והציוד הנחוצים לו. בשפת ‪ Up John‬זאת תהיה ‪.Leadership Matrix‬‬ ‫חוקרים מן האוניברסיטאות, המכללות והתעשייה יוכלו להשתתף במחקרי המכון, אם בשורות ואם‬ ‫בטורים. את הפרויקטים )הטורים( תממן התעשייה ואילו את המחקר הדיסציפלינרי ואת המכשור‬ ‫הגנרי הבלתי חליק )השורות(, תממן הממשלה. המכון המטריציאלי יהווה את הגשר בישראל בין‬ ‫המחקר באוניברסיטאות, שהוא בעיקר דיסציפלינרי, לבין המחקר בתעשייה שהוא בעיקר פרויקטלי.‬ ‫36‬
Slide 65: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫המכון הזה יאפשר למורים במכללות לעסוק גם במחקר ובכך יעלה את רמתן והעיקר, הוא יאפשר‬ ‫לחברות הזנק קטנות וחברות בינוניות בישראל )שהן קטנות בקנה מידה עולמי(, לערוך מחקר ופיתוח‬ ‫מכוון לתכלית, "כמו גדולים".‬ ‫ב. אשכול לימוד מחקר ותעסוקה‬ ‫בתהליך המחקר, הפיתוח והמסחור של טכנולוגיות, משתתפים שחקנים רבים. זרימת האינפורמציה‬ ‫ביניהם היא קריטית להצלחה. מאחר שחלק מן השחקנים מתכוונים "ללכוד את התועלת" שתנבע מן‬ ‫המחקר בסופו של דבר, אזי בעולם תחרותי יש להם דווקא צורך לחסום את זרימת האינפורמציה. את‬ ‫הפרדוקס הזה צריך לפצח בשום שכל. למעשה, לא את הכול צריך לחסום, אבל מה כן לחסום ומה‬ ‫לא, זהו עניין ייחודי לכל שלב בתהליך המו"פ ולכל פרויקט. ישנן דרכים שונות להעברת האינפורמציה‬ ‫ואחת מהן היא האשכול. האשכול הוא ריכוז בקרבת מקום של מוסדות לימוד, מחקר, חברות הזנק,‬ ‫שירותים עסקיים ושירותים אחרים. "בקרבת מקום" כלומר "במרחק קפיטריה", כך שאפשר יהיה‬ ‫להחליף אינפורמציה על כוס קפה. אנו מציעים הקמת אשכול בשטח המשתרע מן הכניסה לעיר‬ ‫ועד ל"שיכוני האלף", שיכלול את האוניברסיטה העברית, הממשלה, חברות הזנק, שירותים עסקיים‬ ‫ושירותים אחרים. האשכול יושתת על רכבת קלה, שתקצר את המרחקים במונחים של זמן ותחבר‬ ‫אותו למרכז העיר.‬ ‫ג. אוניברסיטה ו/או מכללות לחרדים‬ ‫כדי שהחרדים ירכשו השכלה גבוהה, חשוב לשמור על הכללים הבאים:‬ ‫1. לא לעשות זאת בתוך הישיבה.‬ ‫2. לאפשר לימודים גבוהים ו/או אקדמיים באווירה חרדית.‬ ‫3. לא להעמיס על הלומדים החרדים את התרבות החילונית, אלא רק במידת הצורך.‬ ‫4. לא לעשות זאת באוניברסיטה לא חרדית.‬ ‫5. להתייעץ עם החרדים באיזה אופן לתכנן לימודים גבוהים.‬ ‫6. את כל אלה אפשר לעשות באוניברסיטה או באוניברסיטאות חרדיות ו/או במכללות חרדיות‬ ‫אחדות, שכל אחת מהן תכוון לפלח שוק מסוים. מובן מאליו, שבמושג "חרדים" אנו מתכוונים‬ ‫לגברים ולנשים, שילמדו בנפרד.‬ ‫7. מלגות לחרדים הלומדים מקצועות טכנולוגיים )במובן הרחב של המילה(. גבר חרדי הלומד‬ ‫בישיבה מקבל מלגת קיום צנועה. בדרך כלל, הוא בעל משפחה, מטופל בילדים והמלגה הזו‬ ‫היא מקור פרנסתו העיקרי. אם יעזוב את הישיבה המלגה תיפסק, כך שהוא לכוד בכבלי המלגה.‬ ‫46‬
Slide 66: ‫נספחים‬ ‫מלגת לימודים צנועה תאפשר לו לצאת מן המלכוד הזה ולהצטרף לכוח העבודה, לפרנס את עצמו‬ ‫ולשלם מיסים, כך שבטווח הארוך המלגה תשתלם.‬ ‫"ענב" באשכול באווירה דתית‬ ‫כדי לאפשר לחרדים ללמוד ולעבוד בסביבה דתית, אנו מציעים להקים "ענב" באשכול ליד בית‬ ‫החולים "שערי צדק". באזור זה כבר קיימים מכללות, בית חולים ושכונה באווירה דתית. סביב לאלה‬ ‫יוקצה שטח שיאפשר התפתחותו של אשכול לימודים לתעשייה ולשירותים עסקיים, שיהיה קשור וגם‬ ‫לא קשור לאשכול הירושלמי ולכן הוא נקרא כאן "ענב באשכול". ה"ענב" יהיה קשור לאשכול, מפני‬ ‫שיש מגוון שירותים לא חליקים שלגביהם הוא יהיה קטן מדי ויצטרך לקבל אותם באשכול; הוא לא‬ ‫יהיה קשור לאשכול, כדי שתישמר בו סביבה מבוקרת כרוחם של החרדים. ישנה כבר התחלה של‬ ‫היווצרות אשכול סביב לבית החולים "שערי צדק", הכולל בין השאר את מכון "לב" לבנים ויכול לכלול‬ ‫בסביבתו גם את מכון "טל" לבנות.‬ ‫יש לשתף את נציגי המגזר החרדי בתכנון התכנית המתאימה לצורכיהם. ישנן סוגיות שונות שרק עם‬ ‫נציגי המגזר החרדי אפשר יהיה לתת להן תשובות. למשל, האם מכללה טכנולוגית ליד ריכוז של ישיבות‬ ‫מתאימה יותר או פחות ממכללה המרוחקת מסביבה דתית? או אולי זו וגם זו מתאימות לציבור החרדי?‬ ‫האם מכון טכנולוגי לבנים ומכון טכנולוגי לבנות חייבים להיות כל אחד בקמפוס נפרד או שאפשר שיהיו‬ ‫בקמפוס אחד? האם מקומות העבודה יהיו ליד הבית או בריכוזים מרוחקים מן הבית, או שניהם? אילו‬ ‫מקצועות אינם רצויים ללימודים במכללה חרדית )אבולוציה למשל(? איך אפשר להבטיח שהאווירה‬ ‫במקומות הלימוד ובמקומות העבודה תהיה לרוחו של הציבור החרדי? לבסוף, יש לבחון את הבעיות‬ ‫המשפטיות הקשורות בהקמת אשכול באווירה דתית ולתת להן מענה.‬ ‫ד. מעונות סטודנטים‬ ‫אחד הדברים המגבילים את הגידול של תעשיית ההשכלה בירושלים כתעשייה המייצרת לשוק‬ ‫חיצוני, הוא מספר המיטות במעונות הסטודנטים. ככל שיהיה יותר מקום במעונות הסטודנטים,‬ ‫כך יבואו ללמוד בעיר סטודנטים רבים יותר ממקומות רחוקים. דבר זה נכון לגבי האוניברסיטאות,‬ ‫המכללות וגם לגבי הישיבות הגדולות.‬ ‫ה. אוניברסיטה טכנולוגית רב-תחומית ועצמאית‬ ‫ירושלים נוטלת פחות מחלקה באוכלוסיית הסטודנטים הלומדים הנדסה ברמה האוניברסיטאית. לכן,‬ ‫אנו מציעים לעודד התפתחותה של אוניברסיטה טכנולוגית, רב-תחומית ועצמאית בעיר. אוניברסיטה‬ ‫זו תעסוק בלימוד ובמחקר לא רק בנושאים ובתחומים הנלמדים בטכניון, אלא גם בתחומים כמו‬ ‫ביולוגיה, ביאוניפורמטיקה וכד'. האוניברסיטה תהיה רב-תחומית במובן שיהיה בה כל מה שנחוץ‬ ‫56‬
Slide 67: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫כדי להוביל רעיון משלב הגותו ועד להפיכתו למוצר או לתהליכי ייצור מסחריים. בין מקצועות הלימוד‬ ‫ייכללו גם תחומים דוגמת מינהל עסקים ושיווק.‬ ‫ו. מינהל ציבורי‬ ‫חלקם של העובדים בתעשיית השירות הציבורי בירושלים גדול מחלקם בישראל כולה. במספר‬ ‫הסטודנטים הלומדים מינהל ציבורי לתואר ב.א, ירושלים נוטלת הרבה פחות מחלקה באוכלוסייה‬ ‫ולתואר מ.א כמעט כחלקה באוכלוסייה, בעוד שבתחומים אחרים ירושלים נוטלת הרבה יותר מחלקה‬ ‫באוכלוסייה. בתקופה זו מתרחשים שינויים שצריכה להיות להם השפעה על איכותו של המינהל‬ ‫הציבורי ועל תחומי התמחותו. שלושה שינויים בולטים הם בתחומים: קהילתיות, הפרטה וסביבה.‬ ‫מוצע לעודד הקמתו, או התפתחותו מאחד המוסדות הקיימים, של בית ספר למינהל ציבורי ברמה‬ ‫אקדמית. בבית ספר זה יילמדו וייחקרו נושאים הקשורים למינהל הציבורי, דוגמת הפרטה. במסגרת‬ ‫זו אפשר ללמוד ולחקור נושאים שעומדים לפני תהליכי הפרטה, דרגות בהפרטה, וסוגי הפרטה‬ ‫)‪ B.O.T‬כדוגמה(, מכירת מניות לעובדים, מכירת מניות לציבור, מכירת גרעין השליטה וכדומה. דרגות‬ ‫בהפרטה יכולות להיות קנייה בחוץ )‪ ,(out sourcing‬רשות ממשלתית או מטרופולינית, מלכ"ר, חברה‬ ‫בשותפות פרטית ועירונית, וחברה פרטית.‬ ‫המינהל הציבורי הולך ומצטמצם ואולם הוא מופקד על שירותים ציבוריים חיוניים, דוגמת רפואה,‬ ‫חינוך, רווחה, תרבות ופנאי. תמהיל נושאי הלימוד והמחקר במינהל הציבורי גדול ורב. קהילתיות,‬ ‫שירותים מוניציפליים, ארגון קהילתי במסגרת של העיר ומטרופולין, הם רק מבחר קטן מהנושאים‬ ‫בתחום זה. בית הספר/המכללה למינהל ציבורי שתקום, תשלב לימודי מינהל עסקים מודרני, כדי‬ ‫ליצור התאמות הנדרשות בעידן שבו דגל ההפרטה נישא ברמה.‬ ‫נושא נוסף שעומד על הפרק וצריך לדעת לנהל אותו הוא הסביבה. ניהול סביבה נשמע על פניו‬ ‫כסתירה, אבל כאשר הסביבה הופכת ל"מצרך" נדיר שלא רצוי לבזבזו, אזי צריך לדעת לנהל את‬ ‫השימוש בו.‬ ‫בית ספר שיעסוק בלימוד ובמחקר של נושאים כאלה חייב להיות רב-תחומי ועליו לכלול נושאים‬ ‫כדוגמת: תכנון ערים, ארגון ערים, ארגון פירמות, משפטים, ניהול, כלכלה, ועוד.‬ ‫הדמיון בתרבות הארגונית הדרושה לאוניברסיטה הטכנולוגית ולאוניברסיטה למינהל והשוני ביניהן לבין‬ ‫האוניברסיטה העברית, מזמינים הקמתה של אוניברסיטה לטכנולוגיה ולמינהל, תחת קורת גג אחת.‬ ‫66‬
Slide 68: ‫נספחים‬ ‫ז. מכללה לתיירות‬ ‫התיירות היא תעשייה חשובה בישראל בכלל ובירושלים בפרט. כמעט כל תייר שבא לישראל מבקר‬ ‫בירושלים. קרוב לוודאי שירושלים מהווה גורם חשוב בכוח המשיכה של מדינת ישראל. מוצע להקים‬ ‫בירושלים מכללה לתיירות, שתלמד את כל הדרוש לתעשייה זו, מבישול ועד לניהול ולשיווק.‬ ‫ח. אוניברסיטה בין-לאומית בירושלים‬ ‫לפי הערכות זהירות, מונה ציבור הסטודנטים היהודים בעולם )לא כולל ישראל( כחצי מיליון תלמידים.‬ ‫זהו פלח שוק שירושלים יכולה לנגוס ממנו נתח משמעותי. באוניברסיטה העברית קיימות תכניות‬ ‫מיוחדות לסטודנטים מחו"ל, שמכוונות לפלח השוק הזה. אמנם האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מלמדת הרבה יותר סטודנטים מחו"ל מכל אוניברסיטה אחרת, אבל ביחס לגודל השוק זוהי עדיין‬ ‫"טיפה בים".‬ ‫צוות התכנון מציע הקמתה של אוניברסיטה יהודית ו/או בין-לאומית בירושלים, רצוי במצרף מבנים‬ ‫במרכז העיר. אוניברסיטה ששפת ההוראה בה תהיה אנגלית, כדוגמת אוניברסיטאות בין-לאומיות‬ ‫רבות שקיימות באירופה ומושכות תלמידים )גם( מישראל. המותג של העיר ירושלים ואיכות מוסדות‬ ‫ההשכלה הגבוהה בעיר, עשויים למשוך סטודנטים מחו"ל ללמוד בה.‬ ‫ראוי להדגיש, כי יש לתת עדיפות למרכז העיר בכל הקשור למוסדות חדשים שיוקמו. מגמה זו חייבת‬ ‫להיות מלווה בהוספת מעונות סטודנטים במרכז העיר ובמתן הקלות לסטודנטים השוכרים דירה‬ ‫במרכז העיר.‬ ‫ט. העברת הפקולטה לחקלאות לירושלים‬ ‫האוניברסיטה העברית נמצאת היום בארבעה קמפוסים הרחוקים זה מזה והיא בעצם "ארבע‬ ‫אוניברסיטאות תחת אותו שם". הצעתנו, שהרכבת הקלה תתוכנן כך שתקצר את המרחקים בין‬ ‫שניים או שלושה מהם ובכך תביא אותם לפעול שוב כאוניברסיטה אחת.‬ ‫צוות התכנון סבור, שהגל הבא של תעשיות חדשות יכלול תעשיות המשלבות טכניקות גנריות מתחום‬ ‫הביולוגיה והאינפורמציה עם תעשיות מתחום הרפואה, הסביבה, החקלאות והמזון. כאן יש לפקולטה‬ ‫לחקלאות השוכנת ברחובות, היצע מגוון ורב.‬ ‫החקלאות עצמה עוברת היום שינויים קיצוניים )ראה "חקלאות אחרת", של ישי ספרים(, שיביאו‬ ‫להיעלמותה או להתפתחותה לכיוונים אחרים. את אלה אפשר ללמד ולחקור בירושלים. אם עדיין‬ ‫יהיה צורך במחקר עתיר שטח, אפשר להמשיך ולעשותו מחוץ לירושלים.‬ ‫76‬
Slide 69: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫י. אוניברסיטה לציבור החרדי‬ ‫יש לאמץ את האפשרות לכינונה בירושלים של אוניברסיטה לציבור החרדי, על בסיסו של בית הספר‬ ‫הגבוה לטכנולוגיה )מכון "לב"( עם גוון המקצועות הנלמדים בו לכיוון של מקצועות הרוח והחברה.‬ ‫יא. העברת מכללות צה"ל לירושלים‬ ‫ב-2691 החליטה הממשלה על הקמתה בירושלים של המכללה לביטחון לאומי. עד לסגירתה,‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים, שכנה המכללה במרכז העיר, ברחוב המלך ג'ורג' 12, מול בניין הכנסת‬ ‫)פרומין(.‬ ‫כשנוצר הצורך לפתוח מחדש את המכללה, לאחר מלחמת יום הכיפורים, במחצית שנות ה-07, נקבע‬ ‫בהחלטת הממשלה, שהמכללה תוקם "באופן זמני" במתחם המחנות בגלילות. מאז היא שוכנת שם.‬ ‫בשנים האחרונות נעשו מאמצים גדולים להעביר את המכללה, שתלמידיה משלימים את השכלתם‬ ‫האקדמית )לתואר ראשון ו/או שני( באוניברסיטת חיפה, למקומה הטבעי בירושלים. נבחנו מספר‬ ‫אתרים ובהם מורדות מלון "הולידיי אין" )מתחם "המקשר"(, מתחם בית החייל, גבעת התחמושת והר‬ ‫הצופים.‬ ‫כל הגורמים מאוחדים בדעה, שיש להעביר את מכללות צה"ל לירושלים, לרבות המכללה לפיקוד‬ ‫ולמטה והמכללה לפיקוד טקטי, שעוסקת בהכשרת קצינים צעירים לתפקיד של מפקדי פלוגות‬ ‫בצה"ל. בז'רגון הצה"לי מוכר המוסד כ"אקדמיה". לכאורה, אין מדובר במספר גדול של תלמידים,‬ ‫אולם אלה מוסדות יוקרתיים, שעשויים להוסיף לירושלים ולהשכלה הגבוהה בה מוניטין של איכות.‬ ‫בייחוד לגבי המכללה לביטחון לאומי )מב"ל(, שהיא החממה שבה גדלה צמרת הפיקוד של צה"ל,‬ ‫של רשויות הביטחון האחרות ושל מקצת מהפקידות האזרחית הבכירה.‬ ‫ב-2002 נערכו דיונים מואצים להוציא את התכנית אל הפועל. נערכו סיורים, בהשתתפות מפקד‬ ‫המכללות בצה"ל האלוף עמוס ידלין ומנכ"ל משרד הביטחון האלוף )מיל'( עמוס ירון ובהשתתפות‬ ‫גורמי צבא ועירייה בכירים. ראש העיר דאז, מר אהוד אולמרט, היה מעורב בהאצת התהליך. לאחר‬ ‫מספר סיורים שנערכו בירושלים, בחרו אנשי הצבא ומשרד הביטחון את הר הצופים כחלופה המועדפת‬ ‫עליהם, כדי להקים את האתר המרכזי למכללות של צה"ל. האוניברסיטה העברית הסכימה להקצות‬ ‫לכך את השטח הנושא את שמו של מרטין בובר ושיועד בעבר להקמת בית המשפט העליון.‬ ‫בשיקול לטווח רחוק, המעבר וריכוז המוסדות בקמפוס אחד יחסוך כסף רב, אבל המעבר והקמת‬ ‫הקמפוס בהר הצופים )על שטח של כ-000,02 מ"ר( מחייב השקעות שמשרד הביטחון אינו מוכן‬ ‫להקצות מתקציבו. העניין תלוי ועומד על שולחנו של שר הביטחון, ממתין להחלטה. המכללות שפורטו‬ ‫לעיל, יחד עם פרויקט "תלפיות" )מסגרת לתלמידים מצטיינים, בוגרי תיכון, שמשלבים לימודים עם‬ ‫86‬
Slide 70: ‫נספחים‬ ‫שירות צבאי ממושך(, המתקיים בגבעת רם, עשויים להעשיר את "כוח המוח", דווקא במסגרת‬ ‫האוניברסיטה העברית שמדיניותה מדגישה את האיכות והמצוינות.‬ ‫הבאת מוסדות אלה לעיר, בשלב שבו מרבית הקצינים מצויים בהליך של הקמת משפחה והתבססות‬ ‫כלכלית, עשויה להותיר חלק מהם בירושלים. אין מניעה ואף רצוי שבשטחים שיצורפו לעיר ממערב,‬ ‫תוקצה קרקע להקמת פרויקט צהל"י לשכן בו משפחות של קצינים, דוגמת הפרויקטים )המוצלחים(‬ ‫שהוקמו ביבנה, ברעות ובראש העין. כך ניתן יהיה להגדיל את הסיכוי, שחלק משמעותי מן הקצינים‬ ‫המשתלמים יבחרו לקבוע את מגוריהם ועתידם בירושלים.‬ ‫גוף נוסף שהביע רצון להעתיק את מושבו לירושלים הוא המועצה לביטחון לאומי, השוכנת במרכז‬ ‫הארץ, בצומת מורשה. בעיקרו, זהו מוסד אזרחי-מחקרי, המכין חומר עבור הקברניטים ומקבלי‬ ‫ההחלטות בבירה. קביעת מקומו בירושלים - ראויה ונדרשת.‬ ‫במסגרת הדיונים על הקמת מבנה המכללות בהר הצופים, אפשר לתת למועצה מענה ראוי. בסיור‬ ‫שערכנו ביוזמתו של האלוף עוזי דיין, )אז( ראש המועצה לביטחון לאומי, אופיינו צרכים של כ-002,1‬ ‫מ"ר להעברת המועצה לבירה. אשר על כן, אין קושי להכיל אותה במבנה המכללות המיועד, כאגף‬ ‫נפרד.‬ ‫יב. השכלה גבוהה למגזר הערבי‬ ‫עד 7691 לא היו מוסדות להשכלה גבוהה בצד המערבי של נהר הירדן, זולת מכללה להכשרת‬ ‫מורים ברמאללה. מאז 7691, קמו באיו"ש מספר אוניברסיטאות, שהבולטות שבהן נמצאות בשכם‬ ‫)א'-נג'אח(, ברמאללה )ביר-זית(, בבית לחם )ביוזמת הוותיקן( ובחברון. לאחר הקמת הרשות‬ ‫הפלשתינית, הוקמה בג'נין אוניברסיטה אמריקאית ששפת הלימוד בה היא אנגלית. מובן שלגבי‬ ‫האוכלוסייה הערבית באיו"ש ובירושלים, עד למלחמת ששת הימים, המוסדות להשכלה גבוהה בירדן‬ ‫בכלל וברבת עמון בפרט, היו מוסדות נחשקים, כמו גם באמירויות הנפט במפרץ הפרסי. בשנים‬ ‫האחרונות, תופסות האוניברסיטאות שהוקמו מאז 7691 מקום מרכזי בקרב האוכלוסייה הערבית,‬ ‫ממערב לירדן.‬ ‫קשה לצפות כיצד ומה יהיו ההסדרים המדיניים והאם יתקיים מעבר חופשי בין ירושלים לערים‬ ‫ברשות הפלשתינית/המדינה הפלשתינית. סביר להניח שלירושלים יש וימשיך להיות כוח משיכה‬ ‫עודף על פני מוסדות אחרים, גם ביחס ללימודים אקדמיים בה. פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה‬ ‫בירושלים, ברמה טובה, עשוי להיות גורם משיכה לסטודנטים ערבים, לא רק מירושלים.‬ ‫מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהאוכלוסייה הלא יהודית, בהיקף החזוי לירושלים, שלא יעמדו‬ ‫לרשותה מוסדות להשכלה על-תיכונית וגבוהה שמלמדים בהם בשפה הערבית. סביר להניח שבתנאי‬ ‫96‬
Slide 71: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫שלום, סטודנטים ערבים מירושלים, במספרים הרבה יותר משמעותיים, ילמדו במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בעיר ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. יוקרתה הצבורה של ההשכלה הגבוהה בישראל‬ ‫בכלל ובירושלים בפרט, תשמש גורם משיכה, בייחוד לתלמידים המצטיינים שיצטרכו להצטייד בשפה‬ ‫העברית לצורך הלימודים. ואכן, כבר היום תלמידים הפונים ללמוד במוסדות ישראליים רוכשים‬ ‫שליטה בשפה העברית.‬ ‫במגזר החרדי קיימים מוסדות על-תיכוניים שאינם מקנים תואר אקדמי. יש להקים כמותם גם עבור‬ ‫המגזר הלא יהודי. הנתונים הסוציו-אקונומיים של אוכלוסייה זו מראים, שבשלב ראשון תהיה נהירה‬ ‫להשכלה מקצועית יוקרתית )לא אקדמית(; רק בשלב שני יהיה ביקוש לרכישת השכלה אקדמית‬ ‫מוכרת ותואר מלא.‬ ‫תכנית המתאר צריכה לאפשר הקמתו של קמפוס אקדמי רציני, בחלק המזרחי של העיר, בשער‬ ‫מזרח. דבר זה יכול להתאפשר על בסיס אוניברסיטת אל-קודס או במסגרת של מכללה. בשתי‬ ‫החלופות צריך וניתן למצוא שיתוף פעולה בין המוסד שיוקם לבין מוסד ישראלי מוכר, דוגמת‬ ‫האוניברסיטה העברית. המוניטין של האוניברסיטה העברית יקנה למוסד האקדמי הערבי יוקרה‬ ‫אקדמית. שפת הלימוד במוסד זה צריכה להיות ערבית. שיתוף פעולה פורה יכול להיווצר בין‬ ‫"האוניברסיטה הפתוחה" בישראל ל"אוניברסיטה הפתוחה" הסמוכה לאל-קודס, בשלב זה בנושאים‬ ‫שאינם שנויים במחלוקת פוליטית.‬ ‫נדמה שכל תכנית כלכלית שתופעל, עם בוא השלום, לשיקום האזור, תעמיד בסדר עדיפות גבוה‬ ‫הקמתו של מוסד אקדמי ערבי במזרח העיר ולא רק משיקולים כלכליים.‬ ‫07‬
Slide 72: ‫חוק ירושלים‬ ‫נספח 2'‬ ‫חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל1‬ ‫ירושלים- בירת ישראל‬ ‫1. ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.‬ ‫מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון‬ ‫2. ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.‬ ‫שמירת המקומות הקדושים‬ ‫3. המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע‬ ‫בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם‬ ‫המקומות.‬ ‫פיתוח ירושלים‬ ‫4. )א( הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על ידי הקצאת‬ ‫משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים )מענק הבירה( באישור ועדת‬ ‫הכספים של הכנסת.‬ ‫ירושלים- בירת ישראל‬ ‫)ב( לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים‬ ‫בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים.‬ ‫מנחם בגין‬ ‫ראש הממשלה‬ ‫יצחק נבון‬ ‫נשיא המדינה‬ ‫17‬
Slide 73: ‫לירושלים מוניטין היסטורי ארוך וניסיון‬ ‫מוכח להיותה מרכז חינוך והשכלה‬ ‫בעל חשיבות, בקנה מידה לאומי‬ ‫ובין-לאומי. את המוניטין רכשה העיר‬ ‫בזכות הלימוד היהודי המסורתי לאורך‬ ‫הדורות ובזכות האוניברסיטה העברית.‬ ‫זאת ועוד, גם רוב אלה אשר לומדים‬ ‫בעיר, נוטשים אותה עם סיום לימודיהם‬ ‫לטובת מגורים ותעסוקה ביתר חלקי‬ ‫הארץ.‬ ‫התכנית המוצגת במסמך זה בוחנת את‬ ‫מצב ההשכלה הגבוהה בירושלים, תוך‬ ‫ניתוח המצב הקיים וזיהוי הפוטנציאל‬ ‫הלא ממומש של ההשכלה הגבוהה‬ ‫בעיר. התכנית מציגה אומדן משאבים‬ ‫וכוח אדם וכן המלצות מפורטות‬ ‫לפעולה, לשם קידומה של ההשכלה‬ ‫הגבוהה והפיכתה של עיר הבירה‬ ‫למרכז ההשכלה הגבוהה במדינת‬ ‫ישראל.‬ ‫ריכוזם של מוסדות להשכלה גבוהה‬ ‫על-תיכוניים‬ ‫השכלה‬ ‫ומוסדות‬ ‫ומקצועיים בירושלים היווה במשך‬ ‫שנים אבן שואבת לעשרות אלפי‬ ‫צעירים איכותיים, אשר הגיעו לעיר כדי‬ ‫לרכוש השכלה גבוהה ונותרו לגור בה,‬ ‫לעבוד בה ולהקים בה את ביתם.‬ ‫בעוד שבעבר הייתה ירושלים מרכז‬ ‫לאומי להשכלה גבוהה, כרבע‬ ‫מהסטודנטים במדינה למדו בה והיא‬ ‫הכילה כשליש ממספר המוסדות‬ ‫האקדמיים במדינה, הרי שבשנים‬ ‫האחרונות נשחק מעמדה בתחום‬ ‫ההשכלה והיום רק כעשירית‬ ‫מהסטודנטים בארץ לומדים בה; בשני‬ ‫העשורים האחרונים, רוב המוסדות‬ ‫האקדמיים החדשים הוקמו מחוץ‬ ‫לירושלים.‬