Slide 1: ‫הרשות לפיתוח ירושלים‬ ‫עיריית ירושלים‬ ‫תכנית פיתוח‬ ‫ההשכלה הגבוהה‬ ‫בירושלים‬ ‫0202‬ ‫כסלו תשס"ז, דצמבר 6002‬ ‫לשנת‬
Slide 2: ‫קידום שרותי תכנון בע"מ‬ ‫עיריית ירושלים‬ ‫הרשות לפיתוח ירושלים‬ ‫תכנית פיתוח ההשכלה‬ ‫הגבוהה בירושלים‬ ‫0202‬ ‫לשנת‬ ‫כסלו תשס"ז, דצמבר 6002‬
Slide 3: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫צוות התכנון: גורי זילכה, משה כהן, אמיר מוסק‬ ‫עיצוב: גאמא עיצובים, ירושלים‬ ‫נדפס בירושלים, פברואר 7002, אדר תשס"ז‬
Slide 4: ‫תוכן העניינים‬ ‫1. מבוא ................................................................................................................................................................ 5‬ ‫2. תכנית הפיתוח: יעדים ומטרות ................................................................................................................... 9‬ ‫3. מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים: המצב הקיים ומגמות התפתחות ......................................... 11‬ ‫4. אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח ............................................................................................. 52‬ ‫5. תחזית הלומדים להשכלה גבוהה בשנת 0202 .................................................................................... 92‬ ‫6. נושאים לפתרון בדרך ליישום עיקריה של תכנית הפיתוח ................................................................. 13‬ ‫7. עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים ....................................................... 33‬ ‫8. פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות ........................................................................................................... 73‬ ‫9. תקציבים ...................................................................................................................................................... 34‬ ‫01. כוח אדם .................................................................................................................................................... 74‬ ‫11. המצאי הפיזי של המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח ........... 94‬ ‫21. סיכום: המלצות לפעולה ......................................................................................................................... 95‬ ‫נספחים‬ ‫1. המלצות עיקריות ליישום מתוך "דוח תכנית-אב להשכלה גבוהה",‬ ‫המהווה חלק ממסמכי המדיניות של תכנית המתאר המקומית החדשה לירושלים ..................... 36‬ ‫חוק ירושלים ............................................................................................................................................... 17‬ ‫2.‬
Slide 6: ‫מבוא‬ ‫לירושלים מוניטין היסטורי ארוך וניסיון מוכח להיותה מרכז חינוך והשכלה בעל חשיבות, בקנה מידה‬ ‫לאומי ובין-לאומי. את המוניטין רכשה העיר בזכות הלימוד היהודי המסורתי לאורך הדורות ובזכות‬ ‫האוניברסיטה העברית. מאז היווסדה ב-5291, הייתה האוניברסיטה חלוצה ופורצת דרך בקביעת‬ ‫ההשכלה האקדמית והמצוינות. מצד אחד, סימלה האוניברסיטה את התחדשותו של העם היהודי בארצו;‬ ‫מצד אחר, סייעה להתפתחות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל על ידי שותפות ועזרה בפיתוחן של‬ ‫אוניברסיטאות המחקר האחרות, שקמו אחריה.‬ ‫ריכוזם של מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות השכלה על-תיכוניים ומקצועיים בירושלים היווה במשך‬ ‫שנים אבן שואבת לעשרות אלפי צעירים איכותיים, אשר הגיעו לעיר כדי לרכוש השכלה גבוהה ונותרו‬ ‫לגור בה, לעבוד בה ולהקים בה את ביתם.‬ ‫בעשור האחרון של המאה החולפת חל בארץ שינוי של ממש במפת ההשכלה הגבוהה. הוקמו מכללות‬ ‫אקדמיות חדשות, שקרבו את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. עם זאת, הגל הגדול של הקמת מכללות‬ ‫אקדמיות פסח על ירושלים. תהליך זה, שהלך והתעצם, גרע משיעור התלמידים שהחלו לימודיהם לתואר‬ ‫ראשון באוניברסיטה העברית, על אף שירושלים עדיין מובילה במספר הלומדים לתארים מתקדמים‬ ‫בישראל. בעוד שבעבר הייתה ירושלים מרכז לאומי להשכלה גבוהה, כרבע מהסטודנטים במדינה למדו‬ ‫בה והיא הכילה כשליש ממספר המוסדות האקדמיים במדינה, הרי שבשנים האחרונות נשחק מעמדה‬ ‫בתחום ההשכלה והיום רק כעשירית מהסטודנטים בארץ לומדים בה; בשני העשורים האחרונים, רוב‬ ‫המוסדות האקדמיים החדשים הוקמו מחוץ לירושלים. זאת ועוד, גם רוב אלה אשר לומדים בעיר, נוטשים‬ ‫אותה עם סיום לימודיהם לטובת מגורים ותעסוקה ביתר חלקי הארץ.‬ ‫ההשכלה הגבוהה היא "ספק המוח" המרכזי לתעשיות המדע. בשנת 0002 ביצעו המוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה כרבע מן המחקר והפיתוח לתעשיות המתקדמות. השקעה בהשכלה היא השקעה בתשתית,‬ ‫מאחר שזו השקעה הבונה את כושר הייצור העתידי של המדינה. חשוב לזכור, שלהשקעה באוניברסיטאות‬ ‫המלמדות והעוסקות במחקר בסיסי ולהשקעה במוסדות המחקר הבסיסי אין שוק. לכן, על הממשלה‬ ‫להשקיע באוניברסיטאות, להעסיק עובדים ולצבור הון אינטלקטואלי שיחזק את המשק בעתיד.‬ ‫1‬ ‫5‬
Slide 7: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫התכנית המוצגת במסמך זה בוחנת את מצב ההשכלה הגבוהה בירושלים, תוך ניתוח המצב הקיים‬ ‫וזיהוי הפוטנציאל הלא ממומש של ההשכלה הגבוהה בעיר. התכנית מציגה אומדן משאבים וכוח אדם‬ ‫וכן המלצות מפורטות לפעולה, לשם קידומה של ההשכלה הגבוהה והפיכתה של עיר הבירה למרכז‬ ‫ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. צוות התכנון מאמין, כפי שהדברים מוצגים בעמודים אלה, שיעד זה‬ ‫ניתן להשגה עד שנת 0202.‬ ‫במהלך עבודת התכנון נאספו נתונים לגבי המוסדות הקיימים, נערכו פגישות עם הגורמים המקצועיים‬ ‫בדרג הממשלתי והעירוני - עם בכירי הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים וכן עם אנשי אקדמיה‬ ‫ובהם נשיאי המוסדות האקדמיים, פקידים בכירים במשרד האוצר, בוועדה לתכנון ולתקצוב )הפועלת‬ ‫במסגרת המועצה להשכלה גבוהה( ואחרים.‬ ‫תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, מס' תמא/53, אשר אושרה על ידי הממשלה‬ ‫בשנת 5002, קובעת במסמך המתייחס לעיקרי התכנית ולאמצעי המדיניות, כי ירושלים היא מרכז‬ ‫ההשכלה של ישראל. במסמך נאמר: "יתרונה היחסי הגדול של ירושלים הוא בתחום הלימוד, המחקר‬ ‫וההשכלה הגבוהה על כל גווניה. יתרון יחסי זה של ירושלים נובע הן מדימויה ההיסטורי כעיר של תורה‬ ‫וחוכמה והן מהמציאות הנוכחית של אוניברסיטה ראשונה בישראל, אוניברסיטה עברית ראשית בעולם,‬ ‫אוניברסיטה ערבית חשובה וריכוז של מכללות ובתי אולפנא ללימוד תורה דתי ולמחקר חילוני".‬ ‫המדיניות המומלצת על ידי תמ"א/53 קובעת:‬ ‫1. קידום מוסדות המחקר, הלימוד וההשכלה בירושלים כאמצעי עיקרי לפיתוחה העתידי של העיר.‬ ‫2. ביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית, בית החולים האוניברסיטאי בעין כרם ומוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה נוספים, כאחד האמצעים העיקריים לחיזוק בסיסה הכלכלי של ירושלים.‬ ‫3. פיתוח מכללות ומוסדות מחקר בתחומי היהדות, המדע והרפואה.‬ ‫4. הרחבה, ככל שניתן, של רשת מכוני המחקר הקיימים בעיר וסיוע בתפעולם השוטף.‬ ‫5. העברת מכוני המחקר הממשלתיים הפזורים ברחבי הארץ לירושלים.‬ ‫6. בחינת הקמתה של אוניברסיטה בין-לאומית של המזרח התיכון, בנוסף לאוניברסיטה העברית‬ ‫והאוניברסיטה הערבית. אוניברסיטה כזו תוכל לשלב מרכזי מחקר, מרכז מוזיאלי ומאגרי מידע‬ ‫הקשורים לערש התרבות, להתפתחות הציוויליזציה ולשילוב של מזרח ומערב.‬ ‫7. ביסוס יחסי גומלין בונים בין מרכזי הלימוד והמחקר לבין התעשיות המתקדמות, הניזונות ישירות‬ ‫ממרכזים אלה ומעצימות אותם בכוח אנושי, כלכלי ובאופקים של יצירה ופיתוח.‬ ‫6‬
Slide 8: ‫מבוא‬ ‫במסגרת תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 הוכנה "תכנית-אב להשכלה גבוהה בירושלים"1.‬ ‫תכנית-אב, מעצם מהותה, מתווה כיוון ודרך וכוללת חזון, אך אינה בוחנת באופן מעשי ומעמיק את‬ ‫האמצעים והכלים ליישומה. מטרתה של תכנית הפיתוח, המפורטת במסמך זה, היא, אם כך, לבחון את‬ ‫החזון ולהגדיר את הדרכים ליישום עקרונותיה של תכנית האב. זאת, בהתחשב במגבלות תקציביות‬ ‫ותכנוניות, תוך ראייה לאומית של נושאי ההשכלה הגבוהה ובחינת המדיניות המותוות על ידי גורמים שאין‬ ‫לעיריית ירושלים השפעה עליהם )עיקרי ההמלצות של תכנית האב מפורטים בנספח מס' 1, המופיע‬ ‫בעמוד 36(.‬ ‫1. "תכנית-אב להשכלה גבוהה" הוכנה על ידי ניסים סלומון וד"ר ישי ספרים, בשיתוף צוות תכנית מתאר מקומית ירושלים-0002.‬ ‫7‬
Slide 10: ‫תכנית הפיתוח: יעדים ומטרות‬ ‫יעד העל של תכנית פיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית בירושלים הוא בניית מרכז לאומי‬ ‫להשכלה גבוהה, שימשוך את מיטב התלמידים לבירה, במגוון רחב של מקצועות ולמוסדות חינוך שונים.‬ ‫כל זאת, כדי לבסס את העיר כמוקד משיכה למוסדות מחקר, תרבות, השכלה וחינוך, להפכה למרכז‬ ‫עולמי בתחומים אלה ולבסס את מעמדה כבירת ישראל ואת כלכלתה לרווחת כל מגזרי האוכלוסייה‬ ‫החיים בה.‬ ‫בתכנית הפיתוח ייבחנו האמצעים להשגת יעד זה. אמצעים אלה כוללים, בין השאר, הגדלת מספר‬ ‫הסטודנטים בירושלים; פיתוח המוסדות הקיימים ו/או הקמת מוסדות חדשים; הסטת תקציבי פיתוח‬ ‫ממרכז הארץ לירושלים; יישום החלטות הממשלה; בחינת ההמלצות של תכנית האב להשכלה גבוהה‬ ‫והגדרת האמצעים האופרטיביים ליישום תכנית הפיתוח.‬ ‫הרחבת מערכת השכלה הגבוהה תאפשר הגדלת שוק העבודה בבירה ותגבורו בכוח אדם מיומן ומשכיל.‬ ‫על ידי כך, עשוי לחול מפנה לטובה ברמת הפיתוח של העיר וברמת החיים של תושביה.‬ ‫בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 נקבע, בין היתר, כי מערכת ההשכלה הגבוהה היא אחד‬ ‫הענפים שבהם יש לעיר יתרון יחסי. על כן, יש למצות את הפוטנציאל הטמון בהשכלה גבוהה.‬ ‫מימוש היעדים, אשר יפורטו בהמשך, מחייב היערכות תכנונית, תקציבית ותשתיתית מתאימה, לביצוע‬ ‫המשימות הבאות:‬ ‫1. מיפוי המצב הקיים: להבנת התהליכים המתרחשים בירושלים.‬ ‫2. אפיון הביקושים לשנת 0202.‬ ‫3. בחינת הדרכים להשגת יעדי הגידול בבירה.‬ ‫4. פירוט האמצעים להסטת ביקושים לירושלים.‬ ‫5. אומדן תקציבי של צורכי הגידול, הן במישור התקציבי השוטף )בסיס התקציב( והן בתקציבים‬ ‫לתשתיות ובתקציבים חד-פעמיים.‬ ‫2‬ ‫9‬
Slide 11: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫6. גיוס הגורמים המשפיעים על התפתחות ההשכלה הגבוהה בירושלים להשגת יעדי תכנית הפיתוח‬ ‫ובהם: העירייה, הממשלה, הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג(, האוניברסיטה‬ ‫העברית, מכללות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה.‬ ‫7. קביעת שלבי ביצוע לתכנית הפיתוח ולמנגנון המעקב ליישום התכנית.‬ ‫01‬
Slide 12: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים:‬ ‫המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫לאורך הדורות נודעה ירושלים כעיר של לימוד והשכלה. יתרה מכך, הלימוד כאורח חיים הוא חלק מרכזי‬ ‫מהזהות ומההיסטוריה של העם היהודי והוא בא לידי ביטוי בירושלים יותר מאשר בכל מקום אחר.‬ ‫בתחום האקדמי, האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, שנים רבות לפני הקמת המדינה‬ ‫)5291(, הייתה בירושלים. במשך תקופה ארוכה הובילה האוניברסיטה העברית במספר תלמידיה, מכלל‬ ‫הרוכשים השכלה גבוהה בישראל. על פי נתונים משנת 0691, כשני שליש מהלומדים באוניברסיטאות‬ ‫בישראל, למדו בירושלים. אנשי אקדמיה מובילים מן האוניברסיטה העברית תרמו מידיעותיהם ומניסיונם‬ ‫להקמת אוניברסיטאות חדשות, שמפארות היום את מפת ההשכלה הגבוהה בישראל, ביניהן אלה‬ ‫של תל אביב, חיפה ובאר שבע. ככל שהמדינה התפתחה, האוכלוסייה גדלה וגם מספר המבקשים‬ ‫לרכוש השכלה גבוהה גדל; נפתחו אוניברסיטאות חדשות ובמקביל, הונחו היסודות לפיתוח המכללות‬ ‫האקדמיות.‬ ‫המוסדות החדשים להשכלה גבוהה קלטו בעיקר את אוכלוסיות האזור הקרוב אליהן מבחינה גיאוגרפית.‬ ‫במשך הזמן, החל עיקרון זה לאפיין לא רק את האוניברסיטאות הרחוקות יותר ממרכז הארץ )בן גוריון‬ ‫וחיפה(, אלא גם את תל אביב וירושלים.‬ ‫עד לשנות ה-07 )של המאה הקודמת( נתפסה ההשכלה הגבוהה בישראל כמערכת מחקרית. צוות‬ ‫המורים בה היו מדענים מצטיינים; אוכלוסיית הסטודנטים הייתה סלקטיבית ולכל מוסד מעבדות וספריות‬ ‫שנועדו לשמר ולטפח את הרמה המדעית והמחקרית שלו.‬ ‫החל משנות ה-07 התפתח תהליך חדש, שבו הוקמו מכללות המסונפות לאוניברסיטאות שונות.‬ ‫הובילה בכך אוניברסיטת בר אילן, אולם אליה הצטרפו גם אוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון וחיפה.‬ ‫הדפוס המקובל היה של לימוד שנה ראשונה במכללה והמשך לימודים בקמפוס האקדמי. כך יכלו‬ ‫האוניברסיטאות שתמכו במכללות להבטיח לעצמן עתודת לומדים לתואר ראשון. במהלך השנים‬ ‫התפתח דפוס זה ללימודים של שנתיים רצופות, והיו אף אוניברסיטאות שאפשרו את מלוא הלימודים‬ ‫במכללה. ירושלים לא נטלה חלק בתהליך הקמת המכללות במדינת ישראל.‬ ‫3‬ ‫11‬
Slide 13: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫דפוס אחר לגיוון ההשכלה הגבוהה היה באמצעות אקדמיזציה של מוסדות מקצועיים להשכלה על-‬ ‫תיכונית. היו אלה מוסדות ותיקים ובעלי מעמד ומוניטין בתחומם. בין המוסדות האלה, אפשר למנות את‬ ‫האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שהוכרה ב-3791 כמוסד אקדמי, האקדמיה לאמנות‬ ‫ולעיצוב "בצלאל" בירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, שזכה להכרה ב-7791 ומכללת "הדסה"‬ ‫שזכתה להכרה בשנת 6991.‬ ‫המכללות למורים בירושלים זכו להימנות עם הראשונות שהוכרו להעניק תואר .‪ .B.Ed‬במחצית שנות‬ ‫ה-07 קיבלו הכרה כזאת מכללת "דוד ילין" ומכללת "ירושלים" )קופרמן(. זאת, כחלק מתהליך שנועד‬ ‫להפוך את הסמינרים למורים למכללות אקדמיות.‬ ‫המהפכה הגדולה בתחום ההשכלה הגבוהה התרחשה בישראל החל מסוף שנות ה-08 ובמיוחד בעשור‬ ‫האחרון של המאה ה-02. ב-3991 אישרה המועצה להשכלה גבוהה )המל"ג( תכנית-אב לפיתוח‬ ‫מסגרות אקדמיות חדשות )מכללות(, אשר הוגשה למועצה על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב ובשיתוף‬ ‫משרד החינוך. החלטה זו משמשת אבן דרך ונקודת מפנה במדיניות המועצה. מכאן ואילך, סייעה המל"ג‬ ‫להרחיב ולפתח מכללות ובכך סיפקה מענה לביקושים הגדלים ללימודים אקדמיים. ההחלטה הביאה‬ ‫לפיזור גיאוגרפי של המכללות. כך הפכה ההשכלה הגבוהה נגישה גם לאוכלוסיות מן הפריפריה.‬ ‫בשנת הלימודים תשס"ה למדו בישראל כ-542 אלף סטודנטים ב-26 מוסדות אקדמיים ובהם‬ ‫האוניברסיטאות )כולל האוניברסיטה הפתוחה(, המכללות האקדמיות והמכללות להכשרת מורים.‬ ‫מכלל המוסדות, משתתפת הוועדה לתכנון ולתקצוב בתקצובם של כמחצית ממוסדות אלה ובהם‬ ‫כל האוניברסיטאות וחלק ניכר מהמכללות האקדמיות. משרד החינוך משתתף בתקצוב המכללות‬ ‫האקדמיות להוראה. 291 אלף סטודנטים לומדים לתואר ראשון, מהם כ-51 אלף באוניברסיטה הפתוחה‬ ‫)במונחי ‪ ;(F.T.E‬עוד כ-14 אלף לומדים לתואר שני ו-003,9 לתואר שלישי )המקור לנתונים: סטודנטים‬ ‫באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה, למ"ס ות"ת- מל"ג, מארס 6002(.‬ ‫חלק מן האוניברסיטאות, כאשר המובילה ביניהן היא בר אילן, פרסו את חסותן על המכללות האזוריות,‬ ‫לעתים אף בפריפריה רחוקה )למשל, בצפת ובעמק הירדן(. בעקבות תיקון לחוק המועצה להשכלה‬ ‫גבוהה מ-5991, החליטה המועצה ב-1002 על סיום המודל הנהוג, לפיו האוניברסיטאות נטלו חסות על‬ ‫המכללות האזוריות. הוחלט שהמכללות תעמודנה ברשות עצמן.‬ ‫התהליך המואץ של הקמת מכללות פסח ברובו על ירושלים. בגל הראשון, במהלך שנות ה-07, הוכרו‬ ‫מספר מוסדות ייחודיים להעניק תואר אקדמי ראשון ובהם גם מכללות למורים.‬ ‫21‬
Slide 14: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫לאחרונה, החלה המועצה להשכלה גבוהה לאשר לחלק מן המכללות בעיר, במסגרת תהליך ארצי, להעניק‬ ‫תואר שני )לא מחקרי( ובהן גם המכללות למורים, לצידן של האקדמיות למוזיקה ולמחול, "בצלאל" ובית הספר‬ ‫הגבוה לטכנולוגיה.‬ ‫בנוסף לאקדמיה "בצלאל", שעקרה ממקומה ההיסטורי במרכז העיר להר הצופים, והאקדמיה למוזיקה‬ ‫ע"ש רובין בגבעת רם, פועלים בירושלים עוד מספר מוסדות בתחומי אמנות הקולנוע )בית הספר ע"ש‬ ‫סם שפיגל "ומעלה תקשורת"( והתיאטרון )הסדנה של ניסן נתיב ובית הספר לתיאטרון חזותי(, אך הם‬ ‫טרם זכו להכרה אקדמית.‬ ‫מכללות נוספות, המכשירות תלמידים בלימודים כלליים, הנדסיים וטכנולוגיים, נפתחו בירושלים. מכללת‬ ‫"הדסה" הוותיקה, הממוקמת במרכז העיר, פיתחה מסלול אקדמי ללימודי תואר ראשון במספר תחומים.‬ ‫בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון "לב", מעניק השכלה גבוהה לכ-000,1 תלמידים )בנים בלבד(, רובם‬ ‫מהמגזר הדתי. בשנים האחרונות הוקם מכון "טל" לבנות )בגבעת שאול(, המסונף לבית הספר הגבוה‬ ‫לטכנולוגיה והוא נועד לספק השכלה גבוהה בתחום המדעים המדויקים והטכנולוגיה לנשים דתיות.‬ ‫כתוצאה מיוזמה של עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, הוקמה ב-9991 מכללה טכנולוגית חדשה‬ ‫בעיר במבנה של מכללת "בזק", במורדות שכונת בית הכרם. המכללה הסמיכה את מחזור הבוגרים‬ ‫הראשון לתואר ‪ B.Tec‬ב-3002. כיום לומדים בה כ-006 תלמידים.‬ ‫בירושלים פועלת שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה עם כ-000,3 הרשמות לתואר ראשון. כמו כן,‬ ‫מספר שלוחות של מוסדות מחו"ל שוכנות בעיר. חלקן שודרגו למוסדות אקדמיים ישראליים ובהם מכון‬ ‫שכטר )שב-5002 קיבל הכרה של המל"ג( המלמד לתואר שני ביהדות ומכון לנדר - שלוחת טורו קולג'‬ ‫לשעבר.‬ ‫בשנת תשס"ב החלה לפעול בעיר מכללה אקדמית לנשים חרדיות )ביוזמתה של הגב' עדינה בר שלום,‬ ‫לבית הרב עובדיה יוסף(. המכללה, שהוקמה בגבעת שאול ואחר כך בשכונת רוממה, פועלת תחת‬ ‫חסותה של אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה ומכללת "הדסה". במכללה לומדות‬ ‫כ-003 נשים. בתשס"ו נפתח גם מסלול המיועד לגברים חרדים. תכנית הפיתוח לתשס"ח מייעדת את‬ ‫המוסד לכ-006 לומדות. המוסד מתוקצב על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב, במתכונת של מרכז ללימודים‬ ‫אקדמיים עבור המגזר החרדי.‬ ‫בעיר ובסביבתה פועלת אוניברסיטת אל-קודס, שנותנת מענה )חלקי( לאוכלוסייה הלא יהודית בעיר, הן‬ ‫בלימודים פרונטאליים והן בלימוד מרחוק. באוניברסיטה מעל ל-000,5 סטודנטים.‬ ‫31‬
Slide 15: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫מאז 0891 מספר הסטודנטים באוניברסיטאות בישראל הוכפל ואף למעלה מזה. מספר זה אינו כולל‬ ‫את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה והמכללות. בשנת תשס"ה )4002( למדו באוניברסיטאות בישראל‬ ‫כ-521 אלף סטודנטים. בהשוואה ל-0891 יש בכך עלייה של יותר מ-45 אלף סטודנטים )המקור: שנתון‬ ‫סטטיסטי ירושלים; סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה, למ"ס,‬ ‫ות"ת-מל"ג, מארס 6002(. באוניברסיטה העברית בירושלים היה גידול של %06 בלבד. סך כל הלומדים‬ ‫בירושלים במוסדות להשכלה גבוהה )לא כולל ישיבות והאוניברסיטה הפתוחה( עומד על יותר מ-23‬ ‫אלף סטודנטים. בשנת תשס"ה אחוז התלמידים בירושלים, מכלל הלומדים בארץ במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה, כולל המכללות האקדמיות למורים, עמד על %5.21, כאשר בתחילת שנות ה-08 )של המאה‬ ‫קודמת( חלקה של ירושלים עמד על %02 מכלל הסטודנטים במדינה. תהליך פיתוח המכללות ברחבי‬ ‫הארץ הביא להכפלת מספר הסטודנטים מאז 0991 )ראה איור מס' 1(, אך גידול זה, כאמור, פסח ברובו‬ ‫על ירושלים.‬ ‫איור מס' 1: סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תואר, תשכ"ו-תשס"ה‬ ‫סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים בשנה א' לתואר ראשון באוניברסיטאות‬ ‫סטודנטים לתואר ראשון במכללות‬ ‫000,09‬ ‫000,08‬ ‫000,07‬ ‫000,06‬ ‫000,05‬ ‫000,04‬ ‫000,03‬ ‫000,02‬ ‫000,01‬ ‫תשכ"ו‬ ‫תשכ"ז‬ ‫תשכ"ח‬ ‫תשכ"ט‬ ‫תש"ל‬ ‫תשל"א‬ ‫תשל"ב‬ ‫תשל"ג‬ ‫תשל"ד‬ ‫תשל"ה‬ ‫תשל"ו‬ ‫תשל"ז‬ ‫תשל"ח‬ ‫תשל"ט‬ ‫תש"מ‬ ‫תשמ"א‬ ‫תשמ"ב‬ ‫תשמ"ג‬ ‫תשמ"ד‬ ‫תשמ"ה‬ ‫תשמ"ו‬ ‫תשמ"ז‬ ‫תשמ"ח‬ ‫תשמ"ט‬ ‫תש"ן‬ ‫תשנ"א‬ ‫תשנ"ב‬ ‫תשנ"ג‬ ‫תשנ"ד‬ ‫תשנ"ה‬ ‫תשנ"ו‬ ‫תשנ"ז‬ ‫תשנ"ח‬ ‫תשנ"ט‬ ‫תש"ס‬ ‫תשס"א‬ ‫תשס"ב‬ ‫תשס"ג‬ ‫תשס"ד‬ ‫תשס"ה‬ ‫)מקור: הוועדה לתכנון ולתקצוב, דין וחשבון מס' 03 לשנים 2002-3002, מארס 5002(.‬ ‫0‬ ‫41‬
Slide 16: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫1.3 יתרונות, חסרונות, הזדמנויות וקשיים‬ ‫המבנה החברתי-כלכלי המורכב של ירושלים והשונות במבנה התרבותי של תושביה מחייבים ניתוח‬ ‫משתני הסיכון. אלה עשויים להציב קשיים ביישום תכניות פיתוח בירושלים מחד גיסא, ולאפשר שינוי‬ ‫וצמיחה בעיר יותר מאשר במקומות אחרים בישראל, מאידך גיסא.‬ ‫להלן ריכוז ההזדמנויות והקשיים הייחודיים לירושלים:‬ ‫א. יתרונות‬ ‫• מרכז חינוך והשכלה: ירושלים היא עיר הבירה עם מסורת של השכלה גבוהה; בה שוכנת מאז‬ ‫5291 האוניברסיטה העברית; העיר היא מרכז חינוך והשכלה לאומי ובין-לאומי עם פוטנציאל מחקרי‬ ‫רב עצמה, העשוי להקרין על כל המחקר בישראל ולמשוך אליו את מיטב החוקרים מן הארץ ומן‬ ‫העולם.‬ ‫• חוק יסוד ירושלים )0891(: החוק מאפשר העברת תקציבים לקידום הבירה במישורים חברתיים‬ ‫ותשתיתיים.‬ ‫• תשתית משמעותית של תעשיית ההיי-טק: על אף שרוב תעשיית ההיי-טק הישראלית ממוקמת‬ ‫במרכז הארץ, עדיין קיים בירושלים פוטנציאל ניכר בכל התחומים שבהם עוסקת האוניברסיטה‬ ‫העברית.‬ ‫ב. חסרונות‬ ‫• אוכלוסייה בעלת נגישות נמוכה להשכלה גבוהה: ירושלים מאופיינת במגזרי אוכלוסייה שהנגישות‬ ‫שלהם להשכלה הגבוהה נמוכה )המגזר החרדי והמגזר הערבי(.‬ ‫• חתך חברתי-כלכלי נמוך: ירושלים מוגדרת כאחת הערים העניות ביותר במדינה. לכך, כמובן, השלכות על‬ ‫פוטנציאל הסטודנטים מקרב תושבי העיר.‬ ‫• מחירי נדל"ן גבוהים: למרות עוניים של חלקים גדולים מאוכלוסיית ירושלים, מחירי הדיור ומחירי‬ ‫השכירות גבוהים יחסית. נתון זה יוצר קושי לגבי קליטת סטודנטים ומחייב פתרונות דיור במעונות‬ ‫לסטודנטים ומתן מענקי סיוע לסטודנטים הלומדים בירושלים.‬ ‫ג. הזדמנויות‬ ‫• פוטנציאל לא ממומש של האוניברסיטה העברית: האוניברסיטה יכולה להרחיב את פעילותה‬ ‫האקדמית הן בהוראה והן במחקר ולהקרין על סביבתה במישור האקדמי והכלכלי יותר מכל גורם‬ ‫אחר בעיר.‬ ‫51‬
Slide 17: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫• העברת מוסדות להשכלה גבוהה לירושלים: העברת הפקולטה לחקלאות וחלק ממכוני המחקר‬ ‫הממשלתיים לירושלים תאפשר להעצים ולגוון את מגמות הפיתוח של ההשכלה הגבוהה בעיר.‬ ‫בנוסף, יישום החלטות ממשלה להעברת מוסדות מחקר ומכללות צה"ל עשוי לתרום לחיזוקה של‬ ‫העיר כמרכז לאומי להשכלה גבוהה.‬ ‫• קיצור המרחק בין ירושלים למרכז הארץ במונחי זמן: ביצוע קו הרכבת המהירה בין ירושלים‬ ‫לתל אביב והשלמת מערכת הדרכים הארצית )כביש 93, כביש 54 ושדרוג כביש מס' 1( יאפשרו‬ ‫נגישות נוחה יותר של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב למרכז הלאומי להשכלה גבוהה שיפותח‬ ‫בירושלים.‬ ‫• פוטנציאל לומדים גדול מהאוכלוסייה החרדית והערבית: צורכי האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה‬ ‫במזרח ירושלים מחייבים היערכות מתאימה לפיתוח מסגרות על-תיכוניות להכשרה מקצועית‬ ‫ומסגרות אקדמיות מתאימות. אנו מעריכים, כי קידום הנושא הוא הכרחי, אך יש לעשותו בזהירות‬ ‫המתחייבת מהסתייגות אוכלוסיות אלו בשילובן במסגרות ממוסדות עירוניות וממלכתיות ובשל‬ ‫אילוצים דתיים ואחרים.‬ ‫• ריכוז מוסדות שלטון ומינהל בירושלים: ירושלים מהווה את המרכז השלטוני של מדינת ישראל.‬ ‫שיתוף פעולה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשרדי הממשלה בעיר עשוי לתרום להאצה בגידול‬ ‫מספר הסטודנטים.‬ ‫ד. קשיים‬ ‫• מצב ביטחוני: חוסר היציבות המדיני והביטחוני בישראל בכלל, ובירושלים בפרט, מהווה גורם מעכב למשיכת‬ ‫אוכלוסיות מחוץ לעיר, בעיקר סטודנטים ממרכז הארץ, שיש להם מקום לימוד אלטרנטיבי במרכז.‬ ‫• מחסור במשאבים: הקיצוצים התקציביים של השנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה מקשים‬ ‫על מימוש מלא של התכנית המוצעת. ברם, ניתוב תהליך קבלת החלטות נכון עשוי לאפשר הסטת‬ ‫חלק משמעותי של תוספת המשאבים לירושלים ובכך להבטיח את מימוש התכנית במלואה.‬ ‫2.3 מאפייני ההשכלה הגבוהה בירושלים‬ ‫כאמור, השכלה גבוהה קיימת בירושלים מיום הקמתה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. מאז‬ ‫התפתחה המערכת בצורה מרשימה והגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-07 )של המאה הקודמת(, כאשר‬ ‫כ-%73 מהסטודנטים במדינה למדו בירושלים. עם זאת, במהלך השנים חלו תמורות רבות בהשכלה‬ ‫הגבוהה, שרובן פסחו על ירושלים. מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ הוכפלה, הוקמו מוסדות חדשים‬ ‫והמוסדות הקיימים גדלו בצורה משמעותית. כל זה קרה גם בירושלים, אך בשיעורים נמוכים בהרבה‬ ‫מהממוצע הארצי )ראה איורים מס' 2 ומס' 3(.‬ ‫61‬
Slide 18: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫להלן מספר מאפיינים המייחדים את ההשכלה הגבוהה בישראל וכן מאפיינים ייחודיים לירושלים:‬ ‫• דומיננטיות של האוניברסיטה העברית: האוניברסיטה העברית מקיימת לימודים במגוון רחב של‬ ‫תחומים יותר מכל אוניברסיטה אחרת בישראל. ברם, מספר הסטודנטים המתקבלים מידי שנה לא‬ ‫גדל בצורה משמעותית ב-51 השנים האחרונות. זאת, למרות הגידול המסיבי באוכלוסייה ובמספר‬ ‫הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מצב זה נובע ממספר סיבות:‬ ‫א. בתקופה של הגידול המסיבי במספר התלמידים והמוסדות להשכלה גבוהה, שהתרחש במהלך‬ ‫שנות ה-09, הופנה רוב הגידול לפריפריה ולהקמת מכללות אקדמיות חדשות )ראה איור מס' 1 לעיל(.‬ ‫ב. מדיניות האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה העדפת תוספת תלמידים לתארים‬ ‫מתקדמים )ראה איורים מס' 2 ומס' 4(. ואכן, קיים באוניברסיטה העברית שיעור גבוה של‬ ‫סטודנטים לתארים מתקדמים במסלולים מחקריים.‬ ‫ג. מספר מקבלי תעודת בגרות בירושלים היה נמוך בצורה משמעותית מהממוצע הארצי.‬ ‫כתוצאה מכך, חלה ירידה דרמטית במספר היחסי של הסטודנטים בירושלים: שיעור הלומדים בירושלים‬ ‫מסך כל הלומדים באוניברסיטאות ירד מ-%22 בשנת 5891 ל-%11 בשנת 5002.‬ ‫איור מס' 2: מקבלי תארים מן האוניברסיטה העברית בירושלים כאחוז ממקבלי תארים מן‬ ‫האוניברסיטאות בישראל בשנים 0791-3002‬ ‫%06‬ ‫%55‬ ‫סך הכל‬ ‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני‬ ‫תואר שלישי‬ ‫תעודה‬ ‫%05‬ ‫%54‬ ‫%04‬ ‫%53‬ ‫%03‬ ‫%52‬ ‫%02‬ ‫%51‬ ‫0791‬ ‫5791‬ ‫5891‬ ‫1991‬ ‫5991‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫%01‬ ‫71‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים מס' 12, מכון ירושלים לחקר ישראל, 4002(.‬
Slide 19: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איור מס' 3: מקבלי תארים מן האוניברסיטאות בישראל ומן האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בשנים 0791-3002‬ ‫000,53‬ ‫000,03‬ ‫000,52‬ ‫000,02‬ ‫000,51‬ ‫000,01‬ ‫665,5‬ ‫000,5‬ ‫0‬ ‫226,2‬ ‫0791‬ ‫5791‬ ‫5891‬ ‫1991‬ ‫5991‬ ‫1002‬ ‫3002‬ ‫913,5‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫כל האוניברסיטאות‬ ‫874,92‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים מס' 12, מכון ירושלים לחקר ישראל, 4002(.‬ ‫איור מס' 4: אחוז הלומדים לתארים ראשון, שני ושלישי בכל אוניברסיטה כאחוז מסך‬ ‫הלומדים לאותו תואר בכל האוניברסיטאות בשנת הלימודים בשנים 4002-5002‬ ‫%03‬ ‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני‬ ‫תואר שלישי‬ ‫%52‬ ‫%02‬ ‫%51‬ ‫%01‬ ‫%5‬ ‫הטכניון‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫תל אביב‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בר אילן‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫חיפה‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בן גוריון‬ ‫0‬ ‫מכון ויצמן‬ ‫למדע‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לישראל 5002, למ"ס(.‬ ‫81‬
Slide 20: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫• הפרדה מלאה בין חינוך על-תיכוני לחינוך אקדמי: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מבדילה‬ ‫בצורה ברורה בין חינוך על-תיכוני שאינו אקדמי לחינוך גבוה אקדמי. האפשרות ללמוד חינוך גבוה‬ ‫בירושלים מחייבת חתך קבלה גבוה ברוב המוסדות האקדמיים בבירה. תלמידים שאינם יכולים‬ ‫להתקבל ללימודים בירושלים פונים בדרך כלל למוסדות אחרים במרכז הארץ או בפריפריה. מוסדות‬ ‫לא אקדמיים, כגון מוסדות להנדסאים, אינם יכולים להעניק הכרה אקדמית ומעמדם נשחק עם‬ ‫השנים. אי-קיום אפיקי מעבר בין סוגי המוסדות העל-תיכוניים יוצר מחסום נוסף לגידול במספר‬ ‫הסטודנטים.‬ ‫• מגוון רחב של מוסדות קטנים: בירושלים קיימים כיום למעלה מ-51 מוסדות אקדמיים המלמדים‬ ‫פחות מ-03 אלף סטודנטים. לרוב המוסדות האלה אין מסה קריטית של לומדים. לכן, הגידול‬ ‫בסטודנטים אינו מחייב הקמה של מוסדות נוספים, אלא עיבוי המוסדות הקיימים וחיזוקם עם אפשרות‬ ‫לאיחוד נוסף ולהקטנת מספרם של המוסדות הקטנים.‬ ‫• ריבוי מוסדות להוראה: בירושלים חמש מכללות אקדמיות להוראה, שמספר הסטודנטים בהן הוא‬ ‫כ-008,3.‬ ‫• חוסר משיכה של העיר: ירושלים אינה מהווה מקום אטרקטיבי לצעירים, כפי שהיה בעבר. המעטפת‬ ‫התרבותית של העיר נשחקה ביחס לערים אחרות, בעיקר במרכז הארץ. כיום, הניידות גבוהה יותר‬ ‫וגורמת לכך שחלק מהסטודנטים הלומדים בירושלים אינם גרים בה. גם אלה המסיימים את לימודיהם‬ ‫בעיר אינם נשארים בבירה באותם שיעורים כמו בעבר, בשל המחסור במקומות תעסוקה.‬ ‫• דיור ומחיה יקרים: עלויות המחיה לסטודנטים בירושלים הן יקרות ובאות לידי ביטוי בעיקר בהוצאות‬ ‫על שכירות ואחזקת הדירה. כמו כן, ההוצאה על נסיעות בתוך העיר היא גבוהה, בשל המרחקים של‬ ‫שכונות רבות מהקמפוסים של האוניברסיטה העברית ומהמכללות השונות. עלויות אלו מהוות רכיב‬ ‫חשוב בשיקולים של הסטודנטים בהעדפת מקום לימודים אחר, שאינו בירושלים.‬ ‫• מקורות תעסוקה: בעבר קלטו המעסיקים העיקריים בירושלים - מוסדות הממשלה, הסוכנות,‬ ‫העירייה ומוסדות "הדסה" את רוב הבוגרים האקדמיים. כיום, הגופים הציבוריים מצמצמים את היקף‬ ‫כוח האדם מחד גיסא, ומאידך גיסא לא התפתחו מסגרות תעסוקה אלטרנטיביות בסקטור הפרטי.‬ ‫במגזר השלישי, המאפשר קליטה מסיבית של בוגרים, עיקר התעסוקה לאקדמאים היא במרכז‬ ‫הארץ. לכך, השלכות חמורות על ההתפתחות הדמוגרפית של ירושלים.‬ ‫• האוניברסיטה ובית החולים "הדסה" - בסיס מחקרי בקנה מידה לאומי ובין-לאומי: הפוטנציאל‬ ‫הגלום במוסדות אלה רב ביותר, הן בקליטת סטודנטים והן בקידום המחקר והפיתוח בירושלים‬ ‫והפיכתה למרכז אקדמי להוראה ולמחקר.‬ ‫91‬
Slide 21: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫• מכוני מחקר ומוסדות לאומיים בירושלים: כיום, נמצא בירושלים רק מכון מחקר ממשלתי אחד‬ ‫ המכון הגיאולוגי. זאת, על אף החלטות הממשלה שיש להעביר את מכוני המחקר האחרים ואת‬‫מכללות צה"ל ממרכז הארץ לירושלים.‬ ‫• מגזר חרדי - פוטנציאל לא ממומש: האוכלוסייה החרדית מהווה גורם דמוגרפי חשוב בירושלים,‬ ‫אך רק למיעוטה יש השכלה המתאימה להשתלבות בשוק העבודה. כיום, מיעוט קטן מאוכלוסייה זו‬ ‫לוקח חלק בהשכלה הגבוהה. טיפוח לימודים מקצועיים על-תיכוניים ולימודים אקדמיים בקרב המגזר‬ ‫החרדי בירושלים עשוי לתרום לפיתוח העיר וזאת לאור הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו.‬ ‫יש להדגיש, שאין כל כוונה לפתח השכלה גבוהה למגזר החרדי על חשבון ו/או במקום פיתוחן של‬ ‫הישיבות הגבוהות והכוללים, שכן הם משמשים את תרבות הלימוד של העולם החרדי. מעמדה הייחודי‬ ‫של ירושלים בעולם היהודי והחרדי הופכים אותה למרכז מועדף על ציבור זה בכל הקשור לרכישת‬ ‫השכלה תורנית. משך הלימודים הארוך והנישואים המוקדמים הנהוגים בקרב העדה החרדית, יוצרים‬ ‫מצב שחלק משמעותי מאלה שלומדים גם בחייהם הבוגרים, ימשיכו להתגורר בירושלים ואף ישתקעו‬ ‫בה, אם הם תלמידים הבאים מן החוץ )מהארץ ומחו"ל(.‬ ‫הרוב המכריע של הבנות החרדיות הלומדות בירושלים משלימות את השכלתן במוסדות "בית יעקב",‬ ‫שמשמשים גם כסמינרים למורות, במסגרת כיתות י"ג עד י"ד. שלושת הסמינרים הגדולים והמוכרים‬ ‫הם: מכון "בית יעקב" למורות, "דרכי רחל" ומרכז "בית יעקב". מסיבות השמורות עמם, סמינרים אלה‬ ‫אינם מקיימים מסלולי לימוד אקדמיים ואינם מוכרים להענקת תואר .‪ .B.Ed‬חלק מהבנות החרדיות‬ ‫מעדיף הסבה מקצועית וקליטה בתעשיות ההיי-טק בעיר ובמקצועות פקידותיים, דוגמת הנהלת‬ ‫חשבונות, שרטוט טכני, ועוד. חלקן לומדות אנגלית ומתמטיקה לצורך השלמת השכלתן התיכונית‬ ‫ובכך מכשירות עצמן להשכלה גבוהה.‬ ‫מענה מסוים לציבור גדול זה ניתן על ידי הקמת המסגרת האקדמית החרדית, שבה לומדות כ-003‬ ‫בנות לימודים אקדמיים. למוסד זה יש פוטנציאל הרחבה ניכר, כפי שנראה בהמשך.‬ ‫תהליך דומה מתחיל להסתמן גם אצל הגברים הלומדים בישיבות גבוהות ובכוללים. בנוסף ולצד‬ ‫ההשכלה הייחודית, ארוכת הטווח, היוצרת דרך סלולה לשמש ככלי קודש, פונה חלק מהציבור‬ ‫החרדי להשלמת השכלה תיכונית ולרכישת מקצוע, בייחוד בתחומי ההיי-טק.‬ ‫שני תהליכים בלתי תלויים זה בזה הופכים את ההכשרה המקצועית ואת ההשכלה הגבוהה נגישים‬ ‫לציבור במגזר החרדי. האחד, קשור במאפיינים של ההשכלה המקצועית והגבוהה בתחומי ההיי-טק,‬ ‫שכן זו הכשרה במקצועות שניתן להגדירם כ"צווארון לבן".‬ ‫התהליך השני נובע מן המצוקה הכלכלית שהמגזר החרדי בארץ ובעיר נקלע אליה. התכנית‬ ‫הכלכלית החדשה פוגעת באופן מהותי באוכלוסייה זו, שנהנתה עד כה מתקציבי העברה נדיבים.‬ ‫02‬
Slide 22: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫המימון הישיר לישיבות ולכוללים נפגע ועלול להיפגע עוד יותר, כאשר יופחתו שנות הלימוד של בנים‬ ‫במגזר החרדי.‬ ‫• מגזר ערבי - פוטנציאל לא ממומש: כיום, פועלת בירושלים אוניברסיטת אל-קודס, שהקמפוסים‬ ‫שלה פזורים גם באל-בירה וברמאללה בתוככי הרשות הפלשתינית. זאת, בנוסף לקמפוסים‬ ‫בירושלים, באבו-דיס ובמספר אתרים בירושלים )בית חנינא, שייח ג'ראח ובמכללת הינד אל-חוסייני,‬ ‫בסמוך לאוריינט האוז(. הנתונים על מספר התלמידים אינם מדויקים. הם לקוחים מן הפרסומים‬ ‫הרשמיים של אל-קודס, לפיהם מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה עולה על 000,5 ועתיד‬ ‫להגיע אף ל-000,6. רק חלק מהם תושבי ירושלים.‬ ‫אוניברסיטת אל-קודס התגבשה לאוניברסיטה אחת רק בשנים האחרונות )5991(. זאת, לאחר‬ ‫איחודם של מוסדות שהיו קיימים כבר במספר קמפוסים, בתוך גבולות העיר ומחוצה להם. מוסדות‬ ‫אלה הם: הקולג' התיאולוגי בבית חנינא, הקולג'ים לרפואה, למדעים ולטכנולוגיה באבו-דיס ובאל-‬ ‫בירה, קולג' הינד אל-חוסייני לנשים )פקולטה לאמנויות( והמרכז לארכיאולוגיה איסלאמית בשייח‬ ‫ג'ראח. באוניברסיטה לומדים מקצועות רבים, לרבות מדעי הטבע, רפואה, הנדסה, ניהול, מדעי הרוח,‬ ‫החברה ולימודי דת. האוניברסיטה מגדירה עצמה כ"בירת החינוך של העם הפלשתיני בכל מקום"‬ ‫ומרכז למצוינות לאוכלוסייה הערבית בעיר ובמטרופולין. באשר להכרה האקדמית ואישור תכניות‬ ‫הלימודים, מציינים פרסומי אל-קודס, שהם זכו לאישור ולהסמכה של "המיניסטריון להשכלה גבוהה"‬ ‫ברשות הפלשתינית.‬ ‫בתכנית, השקעה של 06 מיליון דולר בבנייה בעיר העתיקה, בבית חנינא ובשייח ג'ראח, כאשר הבניין‬ ‫העיקרי שיוקם בכסף הזה ישמש כספרייה משותפת לכל הגופים השייכים לאוניברסיטה. התכנון הוא‬ ‫שהספרייה תוקם בירושלים.‬ ‫כמה סטודנטים ילמדו באוניברסיטה הזו בשנת 0202? מהיכן הם יבואו? מירושלים או מחוץ לעיר?‬ ‫מהיכן תבוא התוספת של מקומות לימוד אקדמיים הדרושה לערבים בירושלים? כל זה תלוי בתרחיש‬ ‫הגיאופוליטי או בשפה פשוטה - במקום שבו יעבור הגבול בין ישראל ופלשתין ובמה שיותר לעבור‬ ‫דרכו. התחזיות שמוצגות במסמך זה הן אחד התרחישים האפשריים על פי גידול האוכלוסייה הצפוי‬ ‫במזרח ירושלים.‬ ‫לאוניברסיטת אל-קודס מסונפת "אוניברסיטה פתוחה", הפועלת מאז 1991. כיום, לומדים בה למעלה‬ ‫מ-000,53 סטודנטים. עד לשנת 0002 האוניברסיטה הסמיכה )לפי פרסומיה(, יותר מ-000,4 בוגרים.‬ ‫כ-004,3 עמדו להיות מוסמכים ב-1002. האוניברסיטה פועלת באמצעות 42 שלוחות, מרביתן באיו"ש‬ ‫וברצועת עזה. בירושלים פועלת שלוחה אחת בשכונת א-סוואנה. ארבע שלוחות פועלות בארצות‬ ‫חוץ, מהן שתיים בערב הסעודית והאחרות באיחוד האמירויות שבמפרץ הפרסי.‬ ‫12‬
Slide 23: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫מספר מאוד מצומצם של תלמידים מצטיינים ממזרח העיר לומדים באוניברסיטה העברית. מספר‬ ‫גדול יותר לומדים ומשתלמים במכללת "דוד ילין" )למורים( ובמכללת "הדסה", חלקם הגדול לא‬ ‫לתואר אקדמי. במכללת "אורט" בגבעת התחמושת )עבדאללה אבן חוסיין( לומדים כ-006 תלמידים‬ ‫למקצועות של טכנאים והנדסאים, אולם הרמה בה נמוכה.‬ ‫למגזר הלא יהודי דרושים מוסדות על-תיכוניים שאינם מקנים תואר אקדמי, כדוגמת אלה הקיימים‬ ‫במגזר החרדי. הנתונים הסוציו-אקונומיים של אוכלוסייה זו מראים, שבשלב ראשון תהיה נהירה‬ ‫להשכלה מקצועית יוקרתית )לא אקדמית(, בדרך לרכישת השכלה אקדמית ותואר מלאים, בשלב‬ ‫מאוחר יותר.‬ ‫קשה לצפות כיצד ומה יהיו ההסדרים המדיניים והאם יתקיים מעבר חופשי בין ירושלים לערים‬ ‫ברשות הפלשתינית. סביר להניח, שלירושלים יש וימשיך להתקיים כוח משיכה רב יותר מאשר‬ ‫למוסדות אחרים, גם ביחס ללימודים אקדמיים. לכן, פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה בירושלים,‬ ‫ברמה טובה, עשוי להיות גורם משיכה לסטודנטים ערביים, לא רק מירושלים.‬ ‫לוח מס' 1 ואיור מס' 5 להלן מציגים את תמונת המצב ביחס למספר הלומדים בירושלים במוסדות‬ ‫הקיימים. יש להדגיש, שחלק ניכר מהסטודנטים לומדים במסגרות על-תיכוניות, לא אקדמיות או‬ ‫במוסדות לימוד במזרח ירושלים שלא מאפשרות קבלת תארים אקדמיים בישראל )ראה איור מס' 3(.‬ ‫לוח מס' 1: מספר הלומדים במוסדות השכלה על-תיכונית בירושלים בשנת 5002‬ ‫מספר התלמידים בשנת 5002‬ ‫592,02‬ ‫059‬ ‫041,4‬ ‫066,3‬ ‫082,1‬ ‫050,1‬ ‫573,13‬ ‫055,1‬ ‫939,5‬ ‫036‬ ‫040,31‬ ‫951,12‬ ‫435,25‬ ‫מוסדות‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬ ‫סך הכול מוסדות אקדמיים‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫סך הכול מוסדות על-תיכוניים‬ ‫סך הכול‬ ‫מוסדות על-תיכוניים‬ ‫הנדסאים‬ ‫מוסדות אקדמיים‬ ‫מכללה כללית‬ ‫)מקור: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.‬ ‫22‬
Slide 24: ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות‬ ‫שני נתונים ראויים לציון מיוחד בלוח זה. האחד, האוניברסיטה העברית היא הגורם הדומיננטי בהשכלה‬ ‫הגבוהה בירושלים. עם זאת, הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית נעצר בשנים האחרונות.‬ ‫במכללות האקדמיות בעיר ישנו גידול מועט בלבד.‬ ‫הנתון השני מתייחס למגזר החרדי, המשקף ברובו את הלימודים העל-תיכוניים )לא אקדמיים( של‬ ‫הסמינרים למורות של "בית יעקב" ברחבי ירושלים.‬ ‫איור מס' 5: אחוז הלומדים במוסדות השכלה על-תיכוניים בירושלים בשנת 5002, בחלוקה‬ ‫לסוג מוסד/מגזר‬ ‫מכללות יעודיות‬ ‫)על-תיכוני(‬ ‫%1‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫%52‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫%93‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫%11‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫%7‬ ‫מכללות‬ ‫חוץ תקציביות‬ ‫%2‬ ‫מכללות יעודיות‬ ‫%8‬ ‫מכללה כללית‬ ‫%2‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫%2‬ ‫הנדסאים‬ ‫%3‬ ‫)מקור: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.‬ ‫32‬
Slide 26: ‫אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח‬ ‫במסמך "עיקרי התכנית ואמצעי המדיניות" של תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח‬ ‫ולשימור - תמ"א/53, נקבע כי... "פרוגרמת האוכלוסייה מבטאת את היעד של חיזוק הנגב, הגליל‬ ‫וירושלים ושל האטה בגידול מחוז המרכז..." במקום אחר נאמר... "בהקשר זה יש להביא בחשבון כי‬ ‫האזור כולל בתוכו גם שני מחוזות שבהם היעדים הנורמטיביים שנקבעו בתכנית הם לכיוון של הגדלת‬ ‫האוכלוסייה בהם: מחוז ירושלים וזאת בהתאם להנחיות המועצה הארצית..."‬ ‫בהקשר לכך ראוי להבהיר, כי תמ"א/53 קבעה "יעדי אוכלוסייה נורמטיביים" השונים מהחזוי על פי‬ ‫המשך המגמות והיא מבקשת לאזן את תפרוסת האוכלוסייה הארצית. היעד הנורמטיבי שנקבע בתמ"א/‬ ‫53 נבחן על ידי מתכנני תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002, שבה נקבע, כי יעד האוכלוסייה לשנת‬ ‫0202 יהיה 000,059 תושבים בעיר, מהם 000,083 ערבים ו-000,075 יהודים. על מנת לשמור על חלקו‬ ‫היחסי של מחוז ירושלים מסך כל אוכלוסיית המדינה בשנת 0202, צפי האוכלוסייה במחוז ירושלים )ללא‬ ‫ירושלים( יהיה 000,012 תושבים. לנתון זה יש להוסיף את האוכלוסייה בפריפריה של ירושלים, הכוללת‬ ‫את היישובים היהודיים ביהודה ובשומרון.‬ ‫המסקנה המשתמעת לאור היקף האוכלוסייה החזוי במרחב ירושלים היא, שהגדלת מספר הסטודנטים‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה אינה יכולה לנבוע מהיקף האוכלוסייה בירושלים ובמרחב, אלא יש צורך‬ ‫במשיכת סטודנטים משאר חלקי המדינה לירושלים.‬ ‫4‬ ‫52‬
Slide 27: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫איור מס' 6: סטודנטים באוניברסיטה העברית לפי מחוז מגורים בשנת תשס"ד‬ ‫אזור יהודה שומרון‬ ‫וחבל עזה‬ ‫%8‬ ‫מחוז הדרום‬ ‫%6‬ ‫מחוז תל אביב‬ ‫%01‬ ‫מחוז ירושלים‬ ‫%14‬ ‫מחוז המרכז‬ ‫%02‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫%6‬ ‫מחוז הצפון‬ ‫%9‬ ‫)מקור: שנתון סטטיסטי לישראל 5002, למ"ס(.‬ ‫לוח מס' 2: אחוז המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע של בני‬ ‫02-42, לפי מחוז מגורים )בשנת תשס"ב(‬ ‫אחוז המתחילים ללמוד במוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה מתוך שנתון‬ ‫ממוצע של בני 02-42‬ ‫אומדן לגודל שנתון‬ ‫ממוצע של בני 02-42‬ ‫סך הכול שנה א'‬ ‫מחוז‬ ‫סך הכול ארצי‬ ‫ירושלים‬ ‫צפון‬ ‫חיפה‬ ‫מרכז‬ ‫תל אביב‬ ‫דרום‬ ‫%4.04‬ ‫%2.62‬ ‫%7.53‬ ‫%6.14‬ ‫%7.54‬ ‫%1.44‬ ‫%9.24‬ ‫546,34‬ ‫075,3‬ ‫419,6‬ ‫117,5‬ ‫598,01‬ ‫179,7‬ ‫697,6‬ ‫001,801‬ ‫336,31‬ ‫463,91‬ ‫437,31‬ ‫828,32‬ ‫750,81‬ ‫528,51‬ ‫)מקור: הוועדה לתכנון ולתקצוב, דין וחשבון מס' 03 לשנים 2002-3002, מארס 5002(.‬ ‫62‬
Slide 28: ‫אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח‬ ‫מניתוח הנתונים המתייחסים להתפלגות הסטודנטים לפי מחוז המגורים )איור מס' 6( מסתבר, שמקום‬ ‫מגוריהם של כ-%06 מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית הוא מחוץ למחוז ירושלים. מדובר‬ ‫באחוז גבוה )שני לאחר אוניברסיטת בר אילן(. בהתחשב בנתונים על תלמידי בתי הספר בירושלים, אשר‬ ‫מצביעים על כך שחלק הארי של התלמידים משתייכים למגזרים שהשתתפותם בהשכלה גבוהה נמוכה‬ ‫ולאור היקף האוכלוסייה שתתגורר במחוז ירושלים ובמרחב ירושלים, אפשר לשער שמגמה זו תלך ותתחזק‬ ‫עד לשנת היעד של התכנית. לכן, המסקנה היא שיש צורך בהסטת ביקושים ממרכז הארץ לירושלים.‬ ‫72‬
Slide 30: ‫תחזית הלומדים להשכלה גבוהה‬ ‫בשנת 0202‬ ‫התחזית האחרונה להשכלה הגבוהה נעשתה בשנות ה-09 )של המאה הקודמת( והיא צפתה את‬ ‫הגידול במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה ב-51 השנים האחרונות, לרבות הכפלת מספר‬ ‫הסטודנטים תוך כעשור. על סמך הנתונים המתייחסים למאה ה-12, אנחנו עשויים להימצא בגידול שהוא‬ ‫קפיצת מדרגה נוספת, ביחס למספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בסוף המאה ה-02, בייחוד‬ ‫בתחום התארים הגבוהים. אוכלוסיית העיר צפויה לגדול בכ-%33. בירושלים חיות שתי קהילות גדולות‬ ‫שטרם נחשפו באופן משמעותי להשכלה גבוהה - החרדים )לא כולל לימוד בישיבות ובכוללים( והלא‬ ‫יהודים. לכך יש להוסיף את העלייה במספר המסיימים את לימודיהם בחינוך העל-יסודי ואת הגידול‬ ‫במספר מקבלי תעודת בגרות. המגמה הכלל-עולמית היא התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב שדרות‬ ‫רחבות יותר של האוכלוסייה, כתוצאה מהשיפור המתמיד במצב הכלכלי של הארצות המפותחות. כבר‬ ‫עכשיו, יותר סטודנטים לומדים לתואר ראשון. ככל שנתקדם למחצית של המאה ה-12, יהיו יותר לומדים‬ ‫גם לתארים מתקדמים.‬ ‫תנאים של שלום עשויים להפוך את ירושלים, ובייחוד את האוניברסיטה העברית, למוקד משיכה של‬ ‫תלמידים מכל רחבי העולם, ובעיקר סטודנטים יהודים, שמספרם מסתכם בכחצי מיליון.‬ ‫במהלך שנות ה-09 הוקמו בכל רחבי הארץ מכללות. מכאן, קשה להניח שירושלים תהיה אטרקטיבית‬ ‫ללומדי תואר ראשון, תושבי מקומות שונים בארץ. עליה להבטיח השכלה אקדמית לכל בני העיר,‬ ‫המטרופולין והמרחב סביב לה, בייחוד לכיוון מערב, בואכה קריית גת, בית שמש, מודיעין וגוש רמלה-‬ ‫לוד. בתנאי תחבורה טובים )רכבת לירושלים וכבישים עורקיים משופרים, לרבות כביש מספר 93(, ניתן‬ ‫יהיה להגיע עם בוקר ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ועם ערב לחזור הביתה, מעין "יוממות‬ ‫אקדמית". בנוסף, יש לפתח תשתית מגורים וסביבה תומכת לסטודנטים.‬ ‫כדי לעמוד במשימה זו, יש צורך דחוף לפתח בירושלים את המוסדות האקדמיים בהתאם לצרכים‬ ‫המשתנים של המשק, לשאיפות הסטודנטים ועל בסיס המכללות הקיימות בעיר; יש להרחיב את תחומי‬ ‫הלימוד ולגוונם ואף ליצור שיתופי פעולה בין מוסדות שונים לצורך הפעלת ספריות, מעבדות ושירותים‬ ‫משותפים נוספים, שישביחו ואף יוזילו את השירות. בהמשך, צריך יהיה לבחון מוסדות שטרם זכו להכרה,‬ ‫5‬ ‫92‬
Slide 31: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫דוגמת בתי ספר בתחום האמנות, כדי להעניק להם הכרה, אם כמוסדות אוטונומיים - "מכללות בוטיק"‬ ‫ואם כנסמכים על מכללות מוכרות וקיימות. כך תובטח נגישות אוניברסלית לפונים ללמוד במוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה בירושלים. האוניברסיטה העברית תמשיך לשרת את המצוינות, את המחקר ואת איכות‬ ‫ההוראה שבה.‬ ‫להלן תחזית הגידול במספר הלומדים לתואר ראשון בפרט ובמערכת ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית‬ ‫בכלל. תחזית זו נעשתה לצורך קבלת אומדן ראשוני לגבי מספר הסטודנטים האופטימלי שילמד במדינת‬ ‫ישראל בעוד כ-51 שנה. התחזית מבוססת על ההנחות הבאות:‬ ‫א. גידול במספר מקבלי תעודת הבגרות בירושלים ובישראל: תחזית זו מתייחסת בעיקר לגידול הרצוי‬ ‫והצפוי בשיעור מקבלי תעודת הבגרות בשנתון נתון ומניחה שבשנת 0202 שיעור מקבלי תעודת‬ ‫הבגרות יתייצב על %56. יש להדגיש, שכבר כיום חלק ממדינות המערב הגיע לשיעור הנ"ל ולכן‬ ‫השאיפה להגיע לשיעור דומה גם במדינת ישראל, בעוד 51 שנה, היא סבירה בהחלט.‬ ‫ב. גידול בביקוש ללימודי תואר שני.‬ ‫ג. גידול האוכלוסייה.‬ ‫מעיון באיור מס' 7 עולה, כי מספר הסטודנטים במדינת ישראל יגדל מכ-000,352 בשנת 5002 לכ-‬ ‫000,754 סטודנטים בשנת 0202. דהיינו, צפוי כי מספר הסטודנטים במדינת ישראל כמעט יוכפל.‬ ‫איור מס' 7: תחזית הגידול במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 5002-0202‬ ‫040,754‬ ‫000,005‬ ‫000,054‬ ‫000,004‬ ‫000,053‬ ‫075,252‬ ‫000,003‬ ‫000,052‬ ‫000,002‬ ‫000,051‬ ‫000,001‬ ‫סטודנטים‬ ‫000,05‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫2102‬ ‫3102‬ ‫4102‬ ‫5102‬ ‫6102‬ ‫7102‬ ‫8102‬ ‫9102‬ ‫שנים‬ ‫0202‬ ‫0‬ ‫03‬
Slide 32: ‫נושאים לפתרון בדרך ליישום עיקריה של‬ ‫תכנית הפיתוח‬ ‫על מנת ליישם את עיקרי התכנית ובטרם נדון בפירוט לפי מוסדות, צוות התכנון מוצא לנכון להגדיר את‬ ‫הבעיות ואת המענה האפשרי להן, שבלעדיהם קשה יהיה להשיג את מטרת העל, כפי שהוגדרה בתחילת‬ ‫מסמך זה.‬ ‫א. בוגרי תיכון ומספר מקבלי תעודת בגרות: כנאמר לעיל, בתחזית לשנת 0202 נקבע, כי %56‬ ‫מקבוצת הגיל תהיה בעלת תעודת בגרות. לאור היקף האוכלוסייה היהודית הצפויה בירושלים,‬ ‫חלקה של ירושלים מסך כל מקבלי תעודות הבגרות יהיה פחות מ-%01. משמעות הדבר היא,‬ ‫שהגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים מותנית בהסטת הגידול ממרכז‬ ‫הארץ לירושלים. מאחר שמספר הסטודנטים המתוקצבים יהווה את עיקר הגידול, הרי שעל ממשלת‬ ‫ישראל, באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב, להסיט כלים תקציביים של חלק מהביקוש להשכלה‬ ‫גבוהה לירושלים, כפי שהדבר נעשה בעבר לגבי באר שבע והגליל.‬ ‫ב. מטרופולין ירושלים: מרחב ההזנה של העיר ירושלים, מבחינת פוטנציאל האוכלוסייה ומספר‬ ‫הסטודנטים, מצטמצם והולך. לכך השלכות על תפקודה של העיר כמרכז שירותים לעורף‬ ‫)‪ ,(Hinterland‬לרבות על מספר הסטודנטים אשר ילמדו במוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים.‬ ‫המשמעות היא, שיש למשוך סטודנטים מאזורים אחרים בארץ על ידי מתן תמריצים לסטודנטים אשר‬ ‫ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים )ראה להלן סעיף ד'(.‬ ‫ג. מצאי מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים: בירושלים מספר מוסדות גדול, אך רבים מהם קטנים‬ ‫וללא מסה קריטית מבחינת היקף מספר התלמידים. המלצת צוות התכנון היא לעבות את המוסדות‬ ‫הקיימים, אשר יכולים לקלוט את כל הגידול המתוכנן. הגדלת מספר התלמידים במוסדות הקיימים‬ ‫והרחבתם יסייעו למוסדות אלה להגיע ליציבות אקדמית וכלכלית.‬ ‫ד. תקציב: סוגי התקציב הנחוצים לירושלים, כפי שנראה בהמשך, כוללים תקציבים שוטפים, תקציבי‬ ‫פיתוח ומחקר, תקציבי בינוי ותקציבים חד-פעמיים. התוספת העיקרית הנחוצה היא בבסיס התקציב‬ ‫ומטרתה - קליטת הגידול במספר סטודנטים ועיבוי המחקר. תוספת זו היא חלק מהגידול במשאבים‬ ‫הנחוץ לקליטת הסטודנטים הנוספים בכל הארץ והיא אינה ייחודית לירושלים, אלא מרוכזת בעיקר‬ ‫6‬ ‫13‬
Slide 33: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫בירושלים. בנוסף לכך, יהיה צורך בתקציבי בינוי ובתקציבים לחיזוק התשתית האקדמית בירושלים‬ ‫)ראה להלן סעיף 3.9, עמ' 54(.‬ ‫ה. מלגות לימודים וסיוע בדיור: מתן מלגות וסיוע להוצאות מחיה ודיור לסטודנטים שמקום מגוריהם‬ ‫מחוץ לירושלים, הם גורם חשוב במשיכת סטודנטים מרחבי הארץ ללמוד בעיר.‬ ‫ו. מעונות סטודנטים: הקמת מערך של מעונות לכ-000,52 סטודנטים, שמקום מגוריהם הקבוע הוא‬ ‫מחוץ לירושלים.‬ ‫ז. תעסוקה: גורם חשוב במשיכת סטודנטים לירושלים הוא מתן אפשרויות תעסוקה בתקופת הלימודים.‬ ‫יצירת אפשרויות תעסוקה בסקטור הציבורי והממשלתי מחייבת קביעת מדיניות, שיישומה יהיה נתון‬ ‫בידי הרשות לפיתוח ירושלים.‬ ‫ח. הרכב האוכלוסייה: מתוך כלל אוכלוסיית ירושלים, המגזר החרדי והמגזר הערבי טרם נחשפו במידה‬ ‫מספקת להשכלה גבוהה. צוות התכנון ממליץ על הקמת מסגרות מיוחדות שיעודדו רכישת השכלה‬ ‫גבוהה בקרב מגזרים אלה.‬ ‫ט. מצאי פיזי: הבטחת עתודות קרקע ואפשרויות בנייה להתפתחות מוסדות להשכלה גבוהה היא תנאי‬ ‫הכרחי להגדלת מספר הסטודנטים )ראה להלן פרק 11 עמוד 94(.‬ ‫23‬
Slide 34: ‫עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת‬ ‫ההשכלה הגבוהה בירושלים‬ ‫צוות התכנון של תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 הגדיר את יעדי תכנית המתאר. בנושא‬ ‫הקשור לפיתוח ההשכלה הגבוהה נקבע, בין השאר, "פיתוחה של העיר כמרכז חינוך, תרבות ומורשת‬ ‫לאומי ובין-לאומי". תכנית האב להשכלה גבוהה, שהוכנה באותה מסגרת, הציבה ארבעה אתגרים‬ ‫מרכזיים בנושא ההשכלה הגבוהה:‬ ‫1. חיזוק היתרון התחרותי של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים בשוק המטרופוליני, הארצי והבין-‬ ‫לאומי.‬ ‫2. שיפור האינטראקציה בין האקדמיה לשאר המשק.‬ ‫3. שימוש בהשכלה גבוהה כמנוף למיצוי הפוטנציאל הטמון באוכלוסיות החלשות והוצאתו מן הכוח אל‬ ‫הפועל.‬ ‫4. שימוש באקדמיה כזרז לפיתוח חיי התרבות של העיר ולהחייאת מרכז העיר.‬ ‫בעקבות ניתוח מגמות ההתפתחות של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים ובישראל, הגדירה תכנית‬ ‫האב 11 המלצות המפורטות בנספח 1 של מסמך זה )עמוד 36(. לאחר עיון מעמיק בהמלצות אלו,‬ ‫פגישות עם ראשי המוסדות בירושלים ועם הוועדה לתכנון ולתקצוב וניתוח האפשרויות התקציביות,‬ ‫ממליץ צוות התכנון להגדיל - עד שנת 0202 - את מספר הסטודנטים לכ-521,95 במסגרות אקדמיות‬ ‫ולכ-028,14 במסגרות על-תיכוניות אחרות.‬ ‫7‬ ‫33‬
Slide 35: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫לוח מס' 3: יעדי הגידול במספר הסטודנטים בירושלים בין השנים 5002-0202 לפי מוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה‬ ‫תוספת‬ ‫תחזית ל-0202‬ ‫5002‬ ‫מוסדות‬ ‫104,01‬ ‫114,2‬ ‫433,6‬ ‫949,3‬ ‫459,1‬ ‫107,2‬ ‫057,72‬ ‫276,1‬ ‫696,03‬ ‫163,3‬ ‫474,01‬ ‫906,7‬ ‫432,3‬ ‫157,3‬ ‫521,95‬ ‫222,3‬ ‫592,02‬ ‫059‬ ‫041,4‬ ‫066,3‬ ‫082,1‬ ‫050,1‬ ‫573,13‬ ‫055,1‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מכללות להוראה‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬ ‫סך הכול מוסדות אקדמיים‬ ‫מוסדות אקדמיים‬ ‫מוסדות על-תיכוניים‬ ‫מכללה כללית‬ ‫הנדסאים‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫מכללות ייעודיות‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫סך הכול מוסדות על-תיכוניים‬ ‫סך הכול‬ ‫418,3‬ ‫501,1‬ ‫960,41‬ ‫066,02‬ ‫014,84‬ ‫357,9‬ ‫537,1‬ ‫901,72‬ ‫918,14‬ ‫449,001‬ ‫939,5‬ ‫036‬ ‫040,31‬ ‫951,12‬ ‫435,25‬ ‫)מקור לנתוני בסיס: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.‬ ‫43‬
Slide 36: ‫עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים‬ ‫איור מס' 8: תחזיות התלמידים במוסדות השכלה על-תיכוניים בירושלים לשנת 0202‬ ‫996,3‬ ‫901,72‬ ‫000,53‬ ‫000,03‬ ‫0202‬ ‫5002‬ ‫000,52‬ ‫000,02‬ ‫474,01‬ ‫357,9‬ ‫000,51‬ ‫000,01‬ ‫000,5‬ ‫157,3‬ ‫432,3‬ ‫222,3‬ ‫906,7‬ ‫537,1‬ ‫163,3‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫מכללות יעודיות‬ ‫)על תיכוני(‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫מזרח‬ ‫ירושלים‬ ‫מכללות חוץ‬ ‫תקציביות‬ ‫הנדסאים‬ ‫מכללות‬ ‫להוראה‬ ‫מכללות‬ ‫יעודיות‬ ‫מכללה‬ ‫כללית‬ ‫מגזר‬ ‫חרדי‬ ‫0‬ ‫תלמידים‬ ‫ההגדלה תתבצע באמצעים הבאים:‬ ‫א. הגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית.‬ ‫ב. העברת הפקולטה לחקלאות מרחובות לירושלים.‬ ‫ג. שדרוג המוסדות האקדמיים הקיימים בעיר והרחבתם.‬ ‫ד. פיתוח מסגרות על-תיכוניות ואקדמיות למגזרים החרדי והערבי.‬ ‫ה. הקמת מכללה כללית על התשתית המוסדית הקיימת.‬ ‫ו. עיבוי מוסדות המחקר בירושלים.‬ ‫ז. תגבור המחקר בבתי החולים.‬ ‫ח. העברת מכללות צה"ל לירושלים.‬ ‫מוסדות‬ ‫53‬
Slide 37: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫ט. הקמת בית ספר בין-לאומי במסגרת האוניברסיטה העברית.‬ ‫י. הקמת בית ספר לתיירות במסגרת האוניברסיטה העברית או המכללה הכללית.‬ ‫יא. הקמת בית ספר למינהל ציבורי במסגרת האוניברסיטה העברית או המכללה הכללית.‬ ‫63‬
Slide 38: ‫פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות‬ ‫1.8 האוניברסיטה העברית‬ ‫• הגדלת מספר הסטודנטים בכ-000,8 סטודנטים עד שנת 0202. מחצית מהגידול יהיה לתארים‬ ‫מתקדמים. בסך הכול צפויים כ-007,03 סטודנטים בשנת 0202.‬ ‫• הקמת בית ספר בין-לאומי לתלמידים מחו"ל, ששפת הלימוד בו תהיה אנגלית. לצורך כך,‬ ‫האוניברסיטה העברית החלה בהכנת תכנית לימודים ותכנית אקדמית. הקמת בית הספר מחייבת‬ ‫מתן סובסידיה ממשלתית לתקופת ההקמה.‬ ‫• העברת הפקולטה לחקלאות בשלבים לירושלים עד שנת 1102 )למעט בית הספר לווטרינריה‬ ‫שיישאר בבית דגן(. האצת התהליך מחייבת קבלת החלטת ממשלה והשבחת הקרקע בבעלות‬ ‫האוניברסיטה ברחובות.‬ ‫• פיתוח מערך המחקר הרפואי והגברת שיתוף הפעולה עם בית החולים "הדסה", לאור הפוטנציאל‬ ‫המדעי הגלום בשיתוף פעולה מעין זה.‬ ‫• חיזוק הקשרים בין תעשיית ההיי-טק בירושלים לבין האוניברסיטה העברית, ליישום מחקרים‬ ‫המבוצעים באוניברסיטה העברית.‬ ‫• חיזוק הקשרים בין האוניברסיטה העברית למכוני המחקר הממשלתיים )ראה בהמשך פרק זה(.‬ ‫8‬ ‫2.8 מכללה כללית - מכללת "הדסה"‬ ‫הצורך במכללה כללית בירושלים בולט לאור מספרם הרב של תלמידים לתואר ראשון שאינם מתקבלים‬ ‫לאוניברסיטה העברית. יש הכרח בפיתוח מסגרת אקדמית כללית. לאור זאת, המסגרת המוצעת היא‬ ‫עיבוי של מכללת "הדסה", שכבר מוכרת על ידי המל"ג כמכללה הכללית.‬ ‫פיתוח תכניות חדשות במכללה יאפשר קליטת מספר רב של תלמידים שאין להם מקום לימודים‬ ‫בירושלים בשל מגבלות קבלה לאוניברסיטה העברית. מספר הסטודנטים לתארים אקדמיים המתוכנן‬ ‫למכללה הכללית לשנת 0202 הוא כ-004,3.‬ ‫73‬
Slide 39: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫3.8 מכללות ייעודיות‬ ‫בצלאל‬ ‫• הכפלת מספר הסטודנטים עד לשנת 0202 לכ-000,3 תלמידים.‬ ‫• הקמת מחלקות חדשות ומתן אפשרות למתן תואר ב.א. בחוגים חדשים, כמו למשל בתקשורת‬ ‫חזותית ותואר כללי בתחום האמנויות.‬ ‫• מתן אפשרות להקניית תואר שני בתחומים נוספים בניהול, תרבות ואוצרות.‬ ‫• מתן אפשרות להקניית תואר שלישי באמנויות ותוספת מקומות לימוד לסטודנטים לתואר שלישי.‬ ‫• מתן אפשרות לשילוב עם התעשייה בעיר והקמת חברת פיתוח ליישום פיתוחים הנעשים במסגרת‬ ‫האקדמית של "בצלאל".‬ ‫• העברת הקמפוס למתחם מגרש הרוסים במרכז העיר. בכך תהיה תרומה לחיי התרבות בעיר‬ ‫ולתהליכי התחדשות מרכז העיר וכן תעלה האטרקטיביות של המוסד.‬ ‫בית הספר הגבוה לטכנולוגיה‬ ‫בית הספר ימשיך לשמש אכסניה אקדמית שמשלבת לימודים תורניים ולימודים אקדמיים במסלול לימוד‬ ‫נפרד לגברים ולנשים. הגדלת מספר הסטודנטים ל-003,3 עד שנת 0202.‬ ‫מכללה אקדמית להנדסה ירושלים‬ ‫המכללה האקדמית להנדסה ירושלים נועדה לשרת את ציבור הסטודנטים המעוניינים בלימודים הנדסיים‬ ‫ארבע שנתיים, כדוגמת המסלולים הקיימים בכרמיאל, בתל אביב ובבאר שבע.‬ ‫• הגדלת מספר הסטודנטים ל-000,3 סטודנטים.‬ ‫• מתן אפשרות להקניית תואר שני בתחומים הנלמדים במכללה.‬ ‫• הקמת מחלקות חדשות בתחומים חדשים של ביו-פרמה, מהנדסי פרמצטיקה והנדסת מכונות,‬ ‫כשהדגש הוא על טכנולוגיה עתידית )הנדסת סביבה(.‬ ‫• פתרון בעיית הקצאת הקרקע )ראה להלן בפרק 11, עמוד 94(.‬ ‫האקדמיה למוזיקה‬ ‫האקדמיה למוזיקה נמצאת כיום בקיפאון מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בה. היעד ל-0202 הוא‬ ‫הכפלת מספר הסטודנטים לכ-001,1, במבנה הקיים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.‬ ‫83‬
Slide 40: ‫פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות‬ ‫4.8 מכללות להוראה‬ ‫מעמדה של ירושלים בהכשרת עובדי הוראה נשמר לאורך השנים. יש לשאוף שעד 0202 יאוחדו חלק‬ ‫מהמכללות והמערכת תתרחב, כך שתקלוט סטודנטים הן מירושלים והן מחוצה לה.‬ ‫הקמת מקבצי מכללות:‬ ‫• דוד ילין - לציבור הכללי.‬ ‫• מכללות ממלכתיות דתיות )ליפשיץ, הרצוג, אפרתה( - לציבור הדתי-לאומי.‬ ‫• מכללת ירושלים - לציבור הדתי )נשים(.‬ ‫• מכללות חרדיות - הגדלה ושדרוג הסמינרים של "בית יעקב", הן למקצועות ההוראה והן ללימודים‬ ‫על-תיכוניים בעלי אוריינטציה מקצועית המכינה ללימודים אקדמיים מלאים.‬ ‫5.8 האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫"האוניברסיטה הפתוחה" מאפשרת לאוכלוסיות מגוונות נגישות להשכלה הגבוהה ללא תנאי קבלה. יש‬ ‫לאפשר הרחבת קמפוס המכללה וכן להקים מסגרות של "האוניברסיטה הפתוחה" ביישובי הפריפריה‬ ‫של ירושלים. בכך יינתן מענה למגוון רחב של אוכלוסיות, אשר לא ניתן לשלבן במסגרות אקדמיות‬ ‫מסורתיות.‬ ‫6.8 הנדסאים‬ ‫בתי ספר להנדסאים מהווים את התשתית הראשונית ללימודים אקדמיים. לימודים אלה מכשירים ציבור‬ ‫רחב בתחומים טכנולוגיים והנדסיים ומאפשרים להם להשתלב בעבודה. יש לאפשר לימודים דו-שנתיים‬ ‫עם אפשרות מעבר לתואר ‪) ASSOCIATE DEGREE‬ב.א. נלווה( במוסדות אלה, כדי להבטיח את‬ ‫פיתוחם המואץ בעתיד.‬ ‫כיום קיימות מסגרות להנדסאים בקמפוס מכללת "הדסה", ב"אורט" ובמכללה למינהל. כמו כן, ישנם‬ ‫לימודים לתואר הנדסאי גם במגזר החרדי.‬ ‫7.8 מזרח ירושלים‬ ‫מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהאוכלוסייה הלא יהודית, בהיקף החזוי בירושלים, שלא יעמדו‬ ‫לרשותה מוסדות להשכלה על-תיכונית וגבוהה שמלמדים בהם בשפה הערבית. בהקשר זה עולות‬ ‫שאלות מורכבות, לדוגמה: האם ההכרה במוסד אקדמי ערבי במזרח העיר תהיה על ידי המל"ג ובתקצוב‬ ‫93‬
Slide 41: ‫תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202‬ ‫הוועדה לתכנון ולתקצוב או על ידי רשות אקדמית זרה. אוניברסיטת אל-קודס, בעיקר משיקולים‬ ‫כלכליים, פנתה לקבל הכרה של המל"ג. הפנייה עוררה את חוגי הימין בישראל, שהתנגדו לבקשה.‬ ‫ההנחה היא, שבתנאי שלום, סטודנטים ערבים מירושלים, במספרים הרבה יותר משמעותיים, ילמדו‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. יוקרתה של ההשכלה הגבוהה‬ ‫בישראל בכלל ובירושלים בפרט תשמש גורם משיכה, בייחוד לתלמידים המצטיינים, שיצטרכו - לצורך‬ ‫לימודיהם - ל�