Slide 1: הרשות לפיתוח ירושלים
עיריית ירושלים
תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים
0202
כסלו תשס"ז, דצמבר 6002
לשנת
Slide 2: קידום שרותי תכנון בע"מ
עיריית ירושלים
הרשות לפיתוח ירושלים
תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים
0202
לשנת
כסלו תשס"ז, דצמבר 6002
Slide 3: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202 צוות התכנון: גורי זילכה, משה כהן, אמיר מוסק
עיצוב: גאמא עיצובים, ירושלים
נדפס בירושלים, פברואר 7002, אדר תשס"ז
Slide 4: תוכן העניינים
1. מבוא ................................................................................................................................................................ 5 2. תכנית הפיתוח: יעדים ומטרות ................................................................................................................... 9 3. מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים: המצב הקיים ומגמות התפתחות ......................................... 11 4. אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח ............................................................................................. 52 5. תחזית הלומדים להשכלה גבוהה בשנת 0202 .................................................................................... 92 6. נושאים לפתרון בדרך ליישום עיקריה של תכנית הפיתוח ................................................................. 13 7. עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים ....................................................... 33 8. פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות ........................................................................................................... 73 9. תקציבים ...................................................................................................................................................... 34 01. כוח אדם .................................................................................................................................................... 74 11. המצאי הפיזי של המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח ........... 94 21. סיכום: המלצות לפעולה ......................................................................................................................... 95
נספחים
1. המלצות עיקריות ליישום מתוך "דוח תכנית-אב להשכלה גבוהה", המהווה חלק ממסמכי המדיניות של תכנית המתאר המקומית החדשה לירושלים ..................... 36 חוק ירושלים ............................................................................................................................................... 17 2.
Slide 6: מבוא
לירושלים מוניטין היסטורי ארוך וניסיון מוכח להיותה מרכז חינוך והשכלה בעל חשיבות, בקנה מידה לאומי ובין-לאומי. את המוניטין רכשה העיר בזכות הלימוד היהודי המסורתי לאורך הדורות ובזכות האוניברסיטה העברית. מאז היווסדה ב-5291, הייתה האוניברסיטה חלוצה ופורצת דרך בקביעת ההשכלה האקדמית והמצוינות. מצד אחד, סימלה האוניברסיטה את התחדשותו של העם היהודי בארצו; מצד אחר, סייעה להתפתחות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל על ידי שותפות ועזרה בפיתוחן של אוניברסיטאות המחקר האחרות, שקמו אחריה. ריכוזם של מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות השכלה על-תיכוניים ומקצועיים בירושלים היווה במשך שנים אבן שואבת לעשרות אלפי צעירים איכותיים, אשר הגיעו לעיר כדי לרכוש השכלה גבוהה ונותרו לגור בה, לעבוד בה ולהקים בה את ביתם. בעשור האחרון של המאה החולפת חל בארץ שינוי של ממש במפת ההשכלה הגבוהה. הוקמו מכללות אקדמיות חדשות, שקרבו את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. עם זאת, הגל הגדול של הקמת מכללות אקדמיות פסח על ירושלים. תהליך זה, שהלך והתעצם, גרע משיעור התלמידים שהחלו לימודיהם לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, על אף שירושלים עדיין מובילה במספר הלומדים לתארים מתקדמים בישראל. בעוד שבעבר הייתה ירושלים מרכז לאומי להשכלה גבוהה, כרבע מהסטודנטים במדינה למדו בה והיא הכילה כשליש ממספר המוסדות האקדמיים במדינה, הרי שבשנים האחרונות נשחק מעמדה בתחום ההשכלה והיום רק כעשירית מהסטודנטים בארץ לומדים בה; בשני העשורים האחרונים, רוב המוסדות האקדמיים החדשים הוקמו מחוץ לירושלים. זאת ועוד, גם רוב אלה אשר לומדים בעיר, נוטשים אותה עם סיום לימודיהם לטובת מגורים ותעסוקה ביתר חלקי הארץ. ההשכלה הגבוהה היא "ספק המוח" המרכזי לתעשיות המדע. בשנת 0002 ביצעו המוסדות להשכלה גבוהה כרבע מן המחקר והפיתוח לתעשיות המתקדמות. השקעה בהשכלה היא השקעה בתשתית, מאחר שזו השקעה הבונה את כושר הייצור העתידי של המדינה. חשוב לזכור, שלהשקעה באוניברסיטאות המלמדות והעוסקות במחקר בסיסי ולהשקעה במוסדות המחקר הבסיסי אין שוק. לכן, על הממשלה להשקיע באוניברסיטאות, להעסיק עובדים ולצבור הון אינטלקטואלי שיחזק את המשק בעתיד.
1
5
Slide 7: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
התכנית המוצגת במסמך זה בוחנת את מצב ההשכלה הגבוהה בירושלים, תוך ניתוח המצב הקיים וזיהוי הפוטנציאל הלא ממומש של ההשכלה הגבוהה בעיר. התכנית מציגה אומדן משאבים וכוח אדם וכן המלצות מפורטות לפעולה, לשם קידומה של ההשכלה הגבוהה והפיכתה של עיר הבירה למרכז ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. צוות התכנון מאמין, כפי שהדברים מוצגים בעמודים אלה, שיעד זה ניתן להשגה עד שנת 0202. במהלך עבודת התכנון נאספו נתונים לגבי המוסדות הקיימים, נערכו פגישות עם הגורמים המקצועיים בדרג הממשלתי והעירוני - עם בכירי הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים וכן עם אנשי אקדמיה ובהם נשיאי המוסדות האקדמיים, פקידים בכירים במשרד האוצר, בוועדה לתכנון ולתקצוב )הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה( ואחרים. תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, מס' תמא/53, אשר אושרה על ידי הממשלה בשנת 5002, קובעת במסמך המתייחס לעיקרי התכנית ולאמצעי המדיניות, כי ירושלים היא מרכז ההשכלה של ישראל. במסמך נאמר: "יתרונה היחסי הגדול של ירושלים הוא בתחום הלימוד, המחקר וההשכלה הגבוהה על כל גווניה. יתרון יחסי זה של ירושלים נובע הן מדימויה ההיסטורי כעיר של תורה וחוכמה והן מהמציאות הנוכחית של אוניברסיטה ראשונה בישראל, אוניברסיטה עברית ראשית בעולם, אוניברסיטה ערבית חשובה וריכוז של מכללות ובתי אולפנא ללימוד תורה דתי ולמחקר חילוני". המדיניות המומלצת על ידי תמ"א/53 קובעת: 1. קידום מוסדות המחקר, הלימוד וההשכלה בירושלים כאמצעי עיקרי לפיתוחה העתידי של העיר. 2. ביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית, בית החולים האוניברסיטאי בעין כרם ומוסדות להשכלה גבוהה נוספים, כאחד האמצעים העיקריים לחיזוק בסיסה הכלכלי של ירושלים. 3. פיתוח מכללות ומוסדות מחקר בתחומי היהדות, המדע והרפואה. 4. הרחבה, ככל שניתן, של רשת מכוני המחקר הקיימים בעיר וסיוע בתפעולם השוטף. 5. העברת מכוני המחקר הממשלתיים הפזורים ברחבי הארץ לירושלים. 6. בחינת הקמתה של אוניברסיטה בין-לאומית של המזרח התיכון, בנוסף לאוניברסיטה העברית והאוניברסיטה הערבית. אוניברסיטה כזו תוכל לשלב מרכזי מחקר, מרכז מוזיאלי ומאגרי מידע הקשורים לערש התרבות, להתפתחות הציוויליזציה ולשילוב של מזרח ומערב. 7. ביסוס יחסי גומלין בונים בין מרכזי הלימוד והמחקר לבין התעשיות המתקדמות, הניזונות ישירות ממרכזים אלה ומעצימות אותם בכוח אנושי, כלכלי ובאופקים של יצירה ופיתוח.
6
Slide 8: מבוא
במסגרת תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 הוכנה "תכנית-אב להשכלה גבוהה בירושלים"1. תכנית-אב, מעצם מהותה, מתווה כיוון ודרך וכוללת חזון, אך אינה בוחנת באופן מעשי ומעמיק את האמצעים והכלים ליישומה. מטרתה של תכנית הפיתוח, המפורטת במסמך זה, היא, אם כך, לבחון את החזון ולהגדיר את הדרכים ליישום עקרונותיה של תכנית האב. זאת, בהתחשב במגבלות תקציביות ותכנוניות, תוך ראייה לאומית של נושאי ההשכלה הגבוהה ובחינת המדיניות המותוות על ידי גורמים שאין לעיריית ירושלים השפעה עליהם )עיקרי ההמלצות של תכנית האב מפורטים בנספח מס' 1, המופיע בעמוד 36(.
1. "תכנית-אב להשכלה גבוהה" הוכנה על ידי ניסים סלומון וד"ר ישי ספרים, בשיתוף צוות תכנית מתאר מקומית ירושלים-0002.
7
Slide 10: תכנית הפיתוח: יעדים ומטרות
יעד העל של תכנית פיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית בירושלים הוא בניית מרכז לאומי להשכלה גבוהה, שימשוך את מיטב התלמידים לבירה, במגוון רחב של מקצועות ולמוסדות חינוך שונים. כל זאת, כדי לבסס את העיר כמוקד משיכה למוסדות מחקר, תרבות, השכלה וחינוך, להפכה למרכז עולמי בתחומים אלה ולבסס את מעמדה כבירת ישראל ואת כלכלתה לרווחת כל מגזרי האוכלוסייה החיים בה. בתכנית הפיתוח ייבחנו האמצעים להשגת יעד זה. אמצעים אלה כוללים, בין השאר, הגדלת מספר הסטודנטים בירושלים; פיתוח המוסדות הקיימים ו/או הקמת מוסדות חדשים; הסטת תקציבי פיתוח ממרכז הארץ לירושלים; יישום החלטות הממשלה; בחינת ההמלצות של תכנית האב להשכלה גבוהה והגדרת האמצעים האופרטיביים ליישום תכנית הפיתוח. הרחבת מערכת השכלה הגבוהה תאפשר הגדלת שוק העבודה בבירה ותגבורו בכוח אדם מיומן ומשכיל. על ידי כך, עשוי לחול מפנה לטובה ברמת הפיתוח של העיר וברמת החיים של תושביה. בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 נקבע, בין היתר, כי מערכת ההשכלה הגבוהה היא אחד הענפים שבהם יש לעיר יתרון יחסי. על כן, יש למצות את הפוטנציאל הטמון בהשכלה גבוהה. מימוש היעדים, אשר יפורטו בהמשך, מחייב היערכות תכנונית, תקציבית ותשתיתית מתאימה, לביצוע המשימות הבאות: 1. מיפוי המצב הקיים: להבנת התהליכים המתרחשים בירושלים. 2. אפיון הביקושים לשנת 0202. 3. בחינת הדרכים להשגת יעדי הגידול בבירה. 4. פירוט האמצעים להסטת ביקושים לירושלים. 5. אומדן תקציבי של צורכי הגידול, הן במישור התקציבי השוטף )בסיס התקציב( והן בתקציבים לתשתיות ובתקציבים חד-פעמיים.
2
9
Slide 11: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
6. גיוס הגורמים המשפיעים על התפתחות ההשכלה הגבוהה בירושלים להשגת יעדי תכנית הפיתוח ובהם: העירייה, הממשלה, הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג(, האוניברסיטה העברית, מכללות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה. 7. קביעת שלבי ביצוע לתכנית הפיתוח ולמנגנון המעקב ליישום התכנית.
01
Slide 12: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים: המצב הקיים ומגמות התפתחות
לאורך הדורות נודעה ירושלים כעיר של לימוד והשכלה. יתרה מכך, הלימוד כאורח חיים הוא חלק מרכזי מהזהות ומההיסטוריה של העם היהודי והוא בא לידי ביטוי בירושלים יותר מאשר בכל מקום אחר. בתחום האקדמי, האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, שנים רבות לפני הקמת המדינה )5291(, הייתה בירושלים. במשך תקופה ארוכה הובילה האוניברסיטה העברית במספר תלמידיה, מכלל הרוכשים השכלה גבוהה בישראל. על פי נתונים משנת 0691, כשני שליש מהלומדים באוניברסיטאות בישראל, למדו בירושלים. אנשי אקדמיה מובילים מן האוניברסיטה העברית תרמו מידיעותיהם ומניסיונם להקמת אוניברסיטאות חדשות, שמפארות היום את מפת ההשכלה הגבוהה בישראל, ביניהן אלה של תל אביב, חיפה ובאר שבע. ככל שהמדינה התפתחה, האוכלוסייה גדלה וגם מספר המבקשים לרכוש השכלה גבוהה גדל; נפתחו אוניברסיטאות חדשות ובמקביל, הונחו היסודות לפיתוח המכללות האקדמיות. המוסדות החדשים להשכלה גבוהה קלטו בעיקר את אוכלוסיות האזור הקרוב אליהן מבחינה גיאוגרפית. במשך הזמן, החל עיקרון זה לאפיין לא רק את האוניברסיטאות הרחוקות יותר ממרכז הארץ )בן גוריון וחיפה(, אלא גם את תל אביב וירושלים. עד לשנות ה-07 )של המאה הקודמת( נתפסה ההשכלה הגבוהה בישראל כמערכת מחקרית. צוות המורים בה היו מדענים מצטיינים; אוכלוסיית הסטודנטים הייתה סלקטיבית ולכל מוסד מעבדות וספריות שנועדו לשמר ולטפח את הרמה המדעית והמחקרית שלו. החל משנות ה-07 התפתח תהליך חדש, שבו הוקמו מכללות המסונפות לאוניברסיטאות שונות. הובילה בכך אוניברסיטת בר אילן, אולם אליה הצטרפו גם אוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון וחיפה. הדפוס המקובל היה של לימוד שנה ראשונה במכללה והמשך לימודים בקמפוס האקדמי. כך יכלו האוניברסיטאות שתמכו במכללות להבטיח לעצמן עתודת לומדים לתואר ראשון. במהלך השנים התפתח דפוס זה ללימודים של שנתיים רצופות, והיו אף אוניברסיטאות שאפשרו את מלוא הלימודים במכללה. ירושלים לא נטלה חלק בתהליך הקמת המכללות במדינת ישראל.
3
11
Slide 13: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
דפוס אחר לגיוון ההשכלה הגבוהה היה באמצעות אקדמיזציה של מוסדות מקצועיים להשכלה על- תיכונית. היו אלה מוסדות ותיקים ובעלי מעמד ומוניטין בתחומם. בין המוסדות האלה, אפשר למנות את האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שהוכרה ב-3791 כמוסד אקדמי, האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" בירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, שזכה להכרה ב-7791 ומכללת "הדסה" שזכתה להכרה בשנת 6991. המכללות למורים בירושלים זכו להימנות עם הראשונות שהוכרו להעניק תואר . .B.Edבמחצית שנות ה-07 קיבלו הכרה כזאת מכללת "דוד ילין" ומכללת "ירושלים" )קופרמן(. זאת, כחלק מתהליך שנועד להפוך את הסמינרים למורים למכללות אקדמיות. המהפכה הגדולה בתחום ההשכלה הגבוהה התרחשה בישראל החל מסוף שנות ה-08 ובמיוחד בעשור האחרון של המאה ה-02. ב-3991 אישרה המועצה להשכלה גבוהה )המל"ג( תכנית-אב לפיתוח מסגרות אקדמיות חדשות )מכללות(, אשר הוגשה למועצה על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב ובשיתוף משרד החינוך. החלטה זו משמשת אבן דרך ונקודת מפנה במדיניות המועצה. מכאן ואילך, סייעה המל"ג להרחיב ולפתח מכללות ובכך סיפקה מענה לביקושים הגדלים ללימודים אקדמיים. ההחלטה הביאה לפיזור גיאוגרפי של המכללות. כך הפכה ההשכלה הגבוהה נגישה גם לאוכלוסיות מן הפריפריה. בשנת הלימודים תשס"ה למדו בישראל כ-542 אלף סטודנטים ב-26 מוסדות אקדמיים ובהם האוניברסיטאות )כולל האוניברסיטה הפתוחה(, המכללות האקדמיות והמכללות להכשרת מורים. מכלל המוסדות, משתתפת הוועדה לתכנון ולתקצוב בתקצובם של כמחצית ממוסדות אלה ובהם כל האוניברסיטאות וחלק ניכר מהמכללות האקדמיות. משרד החינוך משתתף בתקצוב המכללות האקדמיות להוראה. 291 אלף סטודנטים לומדים לתואר ראשון, מהם כ-51 אלף באוניברסיטה הפתוחה )במונחי ;(F.T.Eעוד כ-14 אלף לומדים לתואר שני ו-003,9 לתואר שלישי )המקור לנתונים: סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה, למ"ס ות"ת- מל"ג, מארס 6002(. חלק מן האוניברסיטאות, כאשר המובילה ביניהן היא בר אילן, פרסו את חסותן על המכללות האזוריות, לעתים אף בפריפריה רחוקה )למשל, בצפת ובעמק הירדן(. בעקבות תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה מ-5991, החליטה המועצה ב-1002 על סיום המודל הנהוג, לפיו האוניברסיטאות נטלו חסות על המכללות האזוריות. הוחלט שהמכללות תעמודנה ברשות עצמן. התהליך המואץ של הקמת מכללות פסח ברובו על ירושלים. בגל הראשון, במהלך שנות ה-07, הוכרו מספר מוסדות ייחודיים להעניק תואר אקדמי ראשון ובהם גם מכללות למורים.
21
Slide 14: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות
לאחרונה, החלה המועצה להשכלה גבוהה לאשר לחלק מן המכללות בעיר, במסגרת תהליך ארצי, להעניק תואר שני )לא מחקרי( ובהן גם המכללות למורים, לצידן של האקדמיות למוזיקה ולמחול, "בצלאל" ובית הספר הגבוה לטכנולוגיה. בנוסף לאקדמיה "בצלאל", שעקרה ממקומה ההיסטורי במרכז העיר להר הצופים, והאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בגבעת רם, פועלים בירושלים עוד מספר מוסדות בתחומי אמנות הקולנוע )בית הספר ע"ש סם שפיגל "ומעלה תקשורת"( והתיאטרון )הסדנה של ניסן נתיב ובית הספר לתיאטרון חזותי(, אך הם טרם זכו להכרה אקדמית. מכללות נוספות, המכשירות תלמידים בלימודים כלליים, הנדסיים וטכנולוגיים, נפתחו בירושלים. מכללת "הדסה" הוותיקה, הממוקמת במרכז העיר, פיתחה מסלול אקדמי ללימודי תואר ראשון במספר תחומים. בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון "לב", מעניק השכלה גבוהה לכ-000,1 תלמידים )בנים בלבד(, רובם מהמגזר הדתי. בשנים האחרונות הוקם מכון "טל" לבנות )בגבעת שאול(, המסונף לבית הספר הגבוה לטכנולוגיה והוא נועד לספק השכלה גבוהה בתחום המדעים המדויקים והטכנולוגיה לנשים דתיות. כתוצאה מיוזמה של עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, הוקמה ב-9991 מכללה טכנולוגית חדשה בעיר במבנה של מכללת "בזק", במורדות שכונת בית הכרם. המכללה הסמיכה את מחזור הבוגרים הראשון לתואר B.Tecב-3002. כיום לומדים בה כ-006 תלמידים. בירושלים פועלת שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה עם כ-000,3 הרשמות לתואר ראשון. כמו כן, מספר שלוחות של מוסדות מחו"ל שוכנות בעיר. חלקן שודרגו למוסדות אקדמיים ישראליים ובהם מכון שכטר )שב-5002 קיבל הכרה של המל"ג( המלמד לתואר שני ביהדות ומכון לנדר - שלוחת טורו קולג' לשעבר. בשנת תשס"ב החלה לפעול בעיר מכללה אקדמית לנשים חרדיות )ביוזמתה של הגב' עדינה בר שלום, לבית הרב עובדיה יוסף(. המכללה, שהוקמה בגבעת שאול ואחר כך בשכונת רוממה, פועלת תחת חסותה של אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה ומכללת "הדסה". במכללה לומדות כ-003 נשים. בתשס"ו נפתח גם מסלול המיועד לגברים חרדים. תכנית הפיתוח לתשס"ח מייעדת את המוסד לכ-006 לומדות. המוסד מתוקצב על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב, במתכונת של מרכז ללימודים אקדמיים עבור המגזר החרדי. בעיר ובסביבתה פועלת אוניברסיטת אל-קודס, שנותנת מענה )חלקי( לאוכלוסייה הלא יהודית בעיר, הן בלימודים פרונטאליים והן בלימוד מרחוק. באוניברסיטה מעל ל-000,5 סטודנטים.
31
Slide 15: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
מאז 0891 מספר הסטודנטים באוניברסיטאות בישראל הוכפל ואף למעלה מזה. מספר זה אינו כולל את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה והמכללות. בשנת תשס"ה )4002( למדו באוניברסיטאות בישראל כ-521 אלף סטודנטים. בהשוואה ל-0891 יש בכך עלייה של יותר מ-45 אלף סטודנטים )המקור: שנתון סטטיסטי ירושלים; סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, תשס"ה, למ"ס, ות"ת-מל"ג, מארס 6002(. באוניברסיטה העברית בירושלים היה גידול של %06 בלבד. סך כל הלומדים בירושלים במוסדות להשכלה גבוהה )לא כולל ישיבות והאוניברסיטה הפתוחה( עומד על יותר מ-23 אלף סטודנטים. בשנת תשס"ה אחוז התלמידים בירושלים, מכלל הלומדים בארץ במוסדות להשכלה גבוהה, כולל המכללות האקדמיות למורים, עמד על %5.21, כאשר בתחילת שנות ה-08 )של המאה קודמת( חלקה של ירושלים עמד על %02 מכלל הסטודנטים במדינה. תהליך פיתוח המכללות ברחבי הארץ הביא להכפלת מספר הסטודנטים מאז 0991 )ראה איור מס' 1(, אך גידול זה, כאמור, פסח ברובו על ירושלים. איור מס' 1: סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תואר, תשכ"ו-תשס"ה
סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות סטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות סטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות סטודנטים בשנה א' לתואר ראשון באוניברסיטאות סטודנטים לתואר ראשון במכללות
000,09 000,08 000,07 000,06 000,05 000,04 000,03 000,02 000,01 תשכ"ו תשכ"ז תשכ"ח תשכ"ט תש"ל תשל"א תשל"ב תשל"ג תשל"ד תשל"ה תשל"ו תשל"ז תשל"ח תשל"ט תש"מ תשמ"א תשמ"ב תשמ"ג תשמ"ד תשמ"ה תשמ"ו תשמ"ז תשמ"ח תשמ"ט תש"ן תשנ"א תשנ"ב תשנ"ג תשנ"ד תשנ"ה תשנ"ו תשנ"ז תשנ"ח תשנ"ט תש"ס תשס"א תשס"ב תשס"ג תשס"ד תשס"ה
)מקור: הוועדה לתכנון ולתקצוב, דין וחשבון מס' 03 לשנים 2002-3002, מארס 5002(.
0
41
Slide 16: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות
1.3 יתרונות, חסרונות, הזדמנויות וקשיים
המבנה החברתי-כלכלי המורכב של ירושלים והשונות במבנה התרבותי של תושביה מחייבים ניתוח משתני הסיכון. אלה עשויים להציב קשיים ביישום תכניות פיתוח בירושלים מחד גיסא, ולאפשר שינוי וצמיחה בעיר יותר מאשר במקומות אחרים בישראל, מאידך גיסא. להלן ריכוז ההזדמנויות והקשיים הייחודיים לירושלים:
א. יתרונות
• מרכז חינוך והשכלה: ירושלים היא עיר הבירה עם מסורת של השכלה גבוהה; בה שוכנת מאז 5291 האוניברסיטה העברית; העיר היא מרכז חינוך והשכלה לאומי ובין-לאומי עם פוטנציאל מחקרי רב עצמה, העשוי להקרין על כל המחקר בישראל ולמשוך אליו את מיטב החוקרים מן הארץ ומן העולם. • חוק יסוד ירושלים )0891(: החוק מאפשר העברת תקציבים לקידום הבירה במישורים חברתיים ותשתיתיים. • תשתית משמעותית של תעשיית ההיי-טק: על אף שרוב תעשיית ההיי-טק הישראלית ממוקמת במרכז הארץ, עדיין קיים בירושלים פוטנציאל ניכר בכל התחומים שבהם עוסקת האוניברסיטה העברית.
ב. חסרונות
• אוכלוסייה בעלת נגישות נמוכה להשכלה גבוהה: ירושלים מאופיינת במגזרי אוכלוסייה שהנגישות שלהם להשכלה הגבוהה נמוכה )המגזר החרדי והמגזר הערבי(. • חתך חברתי-כלכלי נמוך: ירושלים מוגדרת כאחת הערים העניות ביותר במדינה. לכך, כמובן, השלכות על פוטנציאל הסטודנטים מקרב תושבי העיר. • מחירי נדל"ן גבוהים: למרות עוניים של חלקים גדולים מאוכלוסיית ירושלים, מחירי הדיור ומחירי השכירות גבוהים יחסית. נתון זה יוצר קושי לגבי קליטת סטודנטים ומחייב פתרונות דיור במעונות לסטודנטים ומתן מענקי סיוע לסטודנטים הלומדים בירושלים.
ג. הזדמנויות
• פוטנציאל לא ממומש של האוניברסיטה העברית: האוניברסיטה יכולה להרחיב את פעילותה האקדמית הן בהוראה והן במחקר ולהקרין על סביבתה במישור האקדמי והכלכלי יותר מכל גורם אחר בעיר.
51
Slide 17: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
• העברת מוסדות להשכלה גבוהה לירושלים: העברת הפקולטה לחקלאות וחלק ממכוני המחקר הממשלתיים לירושלים תאפשר להעצים ולגוון את מגמות הפיתוח של ההשכלה הגבוהה בעיר. בנוסף, יישום החלטות ממשלה להעברת מוסדות מחקר ומכללות צה"ל עשוי לתרום לחיזוקה של העיר כמרכז לאומי להשכלה גבוהה. • קיצור המרחק בין ירושלים למרכז הארץ במונחי זמן: ביצוע קו הרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב והשלמת מערכת הדרכים הארצית )כביש 93, כביש 54 ושדרוג כביש מס' 1( יאפשרו נגישות נוחה יותר של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב למרכז הלאומי להשכלה גבוהה שיפותח בירושלים. • פוטנציאל לומדים גדול מהאוכלוסייה החרדית והערבית: צורכי האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה במזרח ירושלים מחייבים היערכות מתאימה לפיתוח מסגרות על-תיכוניות להכשרה מקצועית ומסגרות אקדמיות מתאימות. אנו מעריכים, כי קידום הנושא הוא הכרחי, אך יש לעשותו בזהירות המתחייבת מהסתייגות אוכלוסיות אלו בשילובן במסגרות ממוסדות עירוניות וממלכתיות ובשל אילוצים דתיים ואחרים. • ריכוז מוסדות שלטון ומינהל בירושלים: ירושלים מהווה את המרכז השלטוני של מדינת ישראל. שיתוף פעולה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשרדי הממשלה בעיר עשוי לתרום להאצה בגידול מספר הסטודנטים.
ד. קשיים
• מצב ביטחוני: חוסר היציבות המדיני והביטחוני בישראל בכלל, ובירושלים בפרט, מהווה גורם מעכב למשיכת אוכלוסיות מחוץ לעיר, בעיקר סטודנטים ממרכז הארץ, שיש להם מקום לימוד אלטרנטיבי במרכז.
• מחסור במשאבים: הקיצוצים התקציביים של השנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה מקשים על מימוש מלא של התכנית המוצעת. ברם, ניתוב תהליך קבלת החלטות נכון עשוי לאפשר הסטת חלק משמעותי של תוספת המשאבים לירושלים ובכך להבטיח את מימוש התכנית במלואה.
2.3 מאפייני ההשכלה הגבוהה בירושלים
כאמור, השכלה גבוהה קיימת בירושלים מיום הקמתה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. מאז התפתחה המערכת בצורה מרשימה והגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-07 )של המאה הקודמת(, כאשר כ-%73 מהסטודנטים במדינה למדו בירושלים. עם זאת, במהלך השנים חלו תמורות רבות בהשכלה הגבוהה, שרובן פסחו על ירושלים. מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ הוכפלה, הוקמו מוסדות חדשים והמוסדות הקיימים גדלו בצורה משמעותית. כל זה קרה גם בירושלים, אך בשיעורים נמוכים בהרבה מהממוצע הארצי )ראה איורים מס' 2 ומס' 3(.
61
Slide 18: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות
להלן מספר מאפיינים המייחדים את ההשכלה הגבוהה בישראל וכן מאפיינים ייחודיים לירושלים: • דומיננטיות של האוניברסיטה העברית: האוניברסיטה העברית מקיימת לימודים במגוון רחב של תחומים יותר מכל אוניברסיטה אחרת בישראל. ברם, מספר הסטודנטים המתקבלים מידי שנה לא גדל בצורה משמעותית ב-51 השנים האחרונות. זאת, למרות הגידול המסיבי באוכלוסייה ובמספר הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מצב זה נובע ממספר סיבות: א. בתקופה של הגידול המסיבי במספר התלמידים והמוסדות להשכלה גבוהה, שהתרחש במהלך שנות ה-09, הופנה רוב הגידול לפריפריה ולהקמת מכללות אקדמיות חדשות )ראה איור מס' 1 לעיל(. ב. מדיניות האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה העדפת תוספת תלמידים לתארים מתקדמים )ראה איורים מס' 2 ומס' 4(. ואכן, קיים באוניברסיטה העברית שיעור גבוה של סטודנטים לתארים מתקדמים במסלולים מחקריים. ג. מספר מקבלי תעודת בגרות בירושלים היה נמוך בצורה משמעותית מהממוצע הארצי. כתוצאה מכך, חלה ירידה דרמטית במספר היחסי של הסטודנטים בירושלים: שיעור הלומדים בירושלים מסך כל הלומדים באוניברסיטאות ירד מ-%22 בשנת 5891 ל-%11 בשנת 5002. איור מס' 2: מקבלי תארים מן האוניברסיטה העברית בירושלים כאחוז ממקבלי תארים מן האוניברסיטאות בישראל בשנים 0791-3002
%06 %55 סך הכל תואר ראשון תואר שני תואר שלישי תעודה %05 %54 %04 %53 %03 %52 %02 %51 0791 5791 5891 1991 5991 2002 3002 %01
71
)מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים מס' 12, מכון ירושלים לחקר ישראל, 4002(.
Slide 19: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
איור מס' 3: מקבלי תארים מן האוניברסיטאות בישראל ומן האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 0791-3002
000,53 000,03 000,52 000,02 000,51 000,01 665,5 000,5 0 226,2 0791 5791 5891 1991 5991 1002 3002 913,5 האוניברסיטה העברית כל האוניברסיטאות 874,92
)מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים מס' 12, מכון ירושלים לחקר ישראל, 4002(.
איור מס' 4: אחוז הלומדים לתארים ראשון, שני ושלישי בכל אוניברסיטה כאחוז מסך הלומדים לאותו תואר בכל האוניברסיטאות בשנת הלימודים בשנים 4002-5002
%03 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי
%52
%02
%51
%01
%5
הטכניון
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת בר אילן
אוניברסיטת חיפה
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת בן גוריון
0 מכון ויצמן למדע
)מקור: שנתון סטטיסטי לישראל 5002, למ"ס(.
81
Slide 20: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות
• הפרדה מלאה בין חינוך על-תיכוני לחינוך אקדמי: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מבדילה בצורה ברורה בין חינוך על-תיכוני שאינו אקדמי לחינוך גבוה אקדמי. האפשרות ללמוד חינוך גבוה בירושלים מחייבת חתך קבלה גבוה ברוב המוסדות האקדמיים בבירה. תלמידים שאינם יכולים להתקבל ללימודים בירושלים פונים בדרך כלל למוסדות אחרים במרכז הארץ או בפריפריה. מוסדות לא אקדמיים, כגון מוסדות להנדסאים, אינם יכולים להעניק הכרה אקדמית ומעמדם נשחק עם השנים. אי-קיום אפיקי מעבר בין סוגי המוסדות העל-תיכוניים יוצר מחסום נוסף לגידול במספר הסטודנטים. • מגוון רחב של מוסדות קטנים: בירושלים קיימים כיום למעלה מ-51 מוסדות אקדמיים המלמדים פחות מ-03 אלף סטודנטים. לרוב המוסדות האלה אין מסה קריטית של לומדים. לכן, הגידול בסטודנטים אינו מחייב הקמה של מוסדות נוספים, אלא עיבוי המוסדות הקיימים וחיזוקם עם אפשרות לאיחוד נוסף ולהקטנת מספרם של המוסדות הקטנים. • ריבוי מוסדות להוראה: בירושלים חמש מכללות אקדמיות להוראה, שמספר הסטודנטים בהן הוא כ-008,3. • חוסר משיכה של העיר: ירושלים אינה מהווה מקום אטרקטיבי לצעירים, כפי שהיה בעבר. המעטפת התרבותית של העיר נשחקה ביחס לערים אחרות, בעיקר במרכז הארץ. כיום, הניידות גבוהה יותר וגורמת לכך שחלק מהסטודנטים הלומדים בירושלים אינם גרים בה. גם אלה המסיימים את לימודיהם בעיר אינם נשארים בבירה באותם שיעורים כמו בעבר, בשל המחסור במקומות תעסוקה. • דיור ומחיה יקרים: עלויות המחיה לסטודנטים בירושלים הן יקרות ובאות לידי ביטוי בעיקר בהוצאות על שכירות ואחזקת הדירה. כמו כן, ההוצאה על נסיעות בתוך העיר היא גבוהה, בשל המרחקים של שכונות רבות מהקמפוסים של האוניברסיטה העברית ומהמכללות השונות. עלויות אלו מהוות רכיב חשוב בשיקולים של הסטודנטים בהעדפת מקום לימודים אחר, שאינו בירושלים. • מקורות תעסוקה: בעבר קלטו המעסיקים העיקריים בירושלים - מוסדות הממשלה, הסוכנות, העירייה ומוסדות "הדסה" את רוב הבוגרים האקדמיים. כיום, הגופים הציבוריים מצמצמים את היקף כוח האדם מחד גיסא, ומאידך גיסא לא התפתחו מסגרות תעסוקה אלטרנטיביות בסקטור הפרטי. במגזר השלישי, המאפשר קליטה מסיבית של בוגרים, עיקר התעסוקה לאקדמאים היא במרכז הארץ. לכך, השלכות חמורות על ההתפתחות הדמוגרפית של ירושלים. • האוניברסיטה ובית החולים "הדסה" - בסיס מחקרי בקנה מידה לאומי ובין-לאומי: הפוטנציאל הגלום במוסדות אלה רב ביותר, הן בקליטת סטודנטים והן בקידום המחקר והפיתוח בירושלים והפיכתה למרכז אקדמי להוראה ולמחקר.
91
Slide 21: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
• מכוני מחקר ומוסדות לאומיים בירושלים: כיום, נמצא בירושלים רק מכון מחקר ממשלתי אחד המכון הגיאולוגי. זאת, על אף החלטות הממשלה שיש להעביר את מכוני המחקר האחרים ואתמכללות צה"ל ממרכז הארץ לירושלים. • מגזר חרדי - פוטנציאל לא ממומש: האוכלוסייה החרדית מהווה גורם דמוגרפי חשוב בירושלים, אך רק למיעוטה יש השכלה המתאימה להשתלבות בשוק העבודה. כיום, מיעוט קטן מאוכלוסייה זו לוקח חלק בהשכלה הגבוהה. טיפוח לימודים מקצועיים על-תיכוניים ולימודים אקדמיים בקרב המגזר החרדי בירושלים עשוי לתרום לפיתוח העיר וזאת לאור הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו. יש להדגיש, שאין כל כוונה לפתח השכלה גבוהה למגזר החרדי על חשבון ו/או במקום פיתוחן של הישיבות הגבוהות והכוללים, שכן הם משמשים את תרבות הלימוד של העולם החרדי. מעמדה הייחודי של ירושלים בעולם היהודי והחרדי הופכים אותה למרכז מועדף על ציבור זה בכל הקשור לרכישת השכלה תורנית. משך הלימודים הארוך והנישואים המוקדמים הנהוגים בקרב העדה החרדית, יוצרים מצב שחלק משמעותי מאלה שלומדים גם בחייהם הבוגרים, ימשיכו להתגורר בירושלים ואף ישתקעו בה, אם הם תלמידים הבאים מן החוץ )מהארץ ומחו"ל(. הרוב המכריע של הבנות החרדיות הלומדות בירושלים משלימות את השכלתן במוסדות "בית יעקב", שמשמשים גם כסמינרים למורות, במסגרת כיתות י"ג עד י"ד. שלושת הסמינרים הגדולים והמוכרים הם: מכון "בית יעקב" למורות, "דרכי רחל" ומרכז "בית יעקב". מסיבות השמורות עמם, סמינרים אלה אינם מקיימים מסלולי לימוד אקדמיים ואינם מוכרים להענקת תואר . .B.Edחלק מהבנות החרדיות מעדיף הסבה מקצועית וקליטה בתעשיות ההיי-טק בעיר ובמקצועות פקידותיים, דוגמת הנהלת חשבונות, שרטוט טכני, ועוד. חלקן לומדות אנגלית ומתמטיקה לצורך השלמת השכלתן התיכונית ובכך מכשירות עצמן להשכלה גבוהה. מענה מסוים לציבור גדול זה ניתן על ידי הקמת המסגרת האקדמית החרדית, שבה לומדות כ-003 בנות לימודים אקדמיים. למוסד זה יש פוטנציאל הרחבה ניכר, כפי שנראה בהמשך. תהליך דומה מתחיל להסתמן גם אצל הגברים הלומדים בישיבות גבוהות ובכוללים. בנוסף ולצד ההשכלה הייחודית, ארוכת הטווח, היוצרת דרך סלולה לשמש ככלי קודש, פונה חלק מהציבור החרדי להשלמת השכלה תיכונית ולרכישת מקצוע, בייחוד בתחומי ההיי-טק. שני תהליכים בלתי תלויים זה בזה הופכים את ההכשרה המקצועית ואת ההשכלה הגבוהה נגישים לציבור במגזר החרדי. האחד, קשור במאפיינים של ההשכלה המקצועית והגבוהה בתחומי ההיי-טק, שכן זו הכשרה במקצועות שניתן להגדירם כ"צווארון לבן". התהליך השני נובע מן המצוקה הכלכלית שהמגזר החרדי בארץ ובעיר נקלע אליה. התכנית הכלכלית החדשה פוגעת באופן מהותי באוכלוסייה זו, שנהנתה עד כה מתקציבי העברה נדיבים.
02
Slide 22: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות
המימון הישיר לישיבות ולכוללים נפגע ועלול להיפגע עוד יותר, כאשר יופחתו שנות הלימוד של בנים במגזר החרדי. • מגזר ערבי - פוטנציאל לא ממומש: כיום, פועלת בירושלים אוניברסיטת אל-קודס, שהקמפוסים שלה פזורים גם באל-בירה וברמאללה בתוככי הרשות הפלשתינית. זאת, בנוסף לקמפוסים בירושלים, באבו-דיס ובמספר אתרים בירושלים )בית חנינא, שייח ג'ראח ובמכללת הינד אל-חוסייני, בסמוך לאוריינט האוז(. הנתונים על מספר התלמידים אינם מדויקים. הם לקוחים מן הפרסומים הרשמיים של אל-קודס, לפיהם מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה עולה על 000,5 ועתיד להגיע אף ל-000,6. רק חלק מהם תושבי ירושלים. אוניברסיטת אל-קודס התגבשה לאוניברסיטה אחת רק בשנים האחרונות )5991(. זאת, לאחר איחודם של מוסדות שהיו קיימים כבר במספר קמפוסים, בתוך גבולות העיר ומחוצה להם. מוסדות אלה הם: הקולג' התיאולוגי בבית חנינא, הקולג'ים לרפואה, למדעים ולטכנולוגיה באבו-דיס ובאל- בירה, קולג' הינד אל-חוסייני לנשים )פקולטה לאמנויות( והמרכז לארכיאולוגיה איסלאמית בשייח ג'ראח. באוניברסיטה לומדים מקצועות רבים, לרבות מדעי הטבע, רפואה, הנדסה, ניהול, מדעי הרוח, החברה ולימודי דת. האוניברסיטה מגדירה עצמה כ"בירת החינוך של העם הפלשתיני בכל מקום" ומרכז למצוינות לאוכלוסייה הערבית בעיר ובמטרופולין. באשר להכרה האקדמית ואישור תכניות הלימודים, מציינים פרסומי אל-קודס, שהם זכו לאישור ולהסמכה של "המיניסטריון להשכלה גבוהה" ברשות הפלשתינית. בתכנית, השקעה של 06 מיליון דולר בבנייה בעיר העתיקה, בבית חנינא ובשייח ג'ראח, כאשר הבניין העיקרי שיוקם בכסף הזה ישמש כספרייה משותפת לכל הגופים השייכים לאוניברסיטה. התכנון הוא שהספרייה תוקם בירושלים. כמה סטודנטים ילמדו באוניברסיטה הזו בשנת 0202? מהיכן הם יבואו? מירושלים או מחוץ לעיר? מהיכן תבוא התוספת של מקומות לימוד אקדמיים הדרושה לערבים בירושלים? כל זה תלוי בתרחיש הגיאופוליטי או בשפה פשוטה - במקום שבו יעבור הגבול בין ישראל ופלשתין ובמה שיותר לעבור דרכו. התחזיות שמוצגות במסמך זה הן אחד התרחישים האפשריים על פי גידול האוכלוסייה הצפוי במזרח ירושלים. לאוניברסיטת אל-קודס מסונפת "אוניברסיטה פתוחה", הפועלת מאז 1991. כיום, לומדים בה למעלה מ-000,53 סטודנטים. עד לשנת 0002 האוניברסיטה הסמיכה )לפי פרסומיה(, יותר מ-000,4 בוגרים. כ-004,3 עמדו להיות מוסמכים ב-1002. האוניברסיטה פועלת באמצעות 42 שלוחות, מרביתן באיו"ש וברצועת עזה. בירושלים פועלת שלוחה אחת בשכונת א-סוואנה. ארבע שלוחות פועלות בארצות חוץ, מהן שתיים בערב הסעודית והאחרות באיחוד האמירויות שבמפרץ הפרסי.
12
Slide 23: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
מספר מאוד מצומצם של תלמידים מצטיינים ממזרח העיר לומדים באוניברסיטה העברית. מספר גדול יותר לומדים ומשתלמים במכללת "דוד ילין" )למורים( ובמכללת "הדסה", חלקם הגדול לא לתואר אקדמי. במכללת "אורט" בגבעת התחמושת )עבדאללה אבן חוסיין( לומדים כ-006 תלמידים למקצועות של טכנאים והנדסאים, אולם הרמה בה נמוכה. למגזר הלא יהודי דרושים מוסדות על-תיכוניים שאינם מקנים תואר אקדמי, כדוגמת אלה הקיימים במגזר החרדי. הנתונים הסוציו-אקונומיים של אוכלוסייה זו מראים, שבשלב ראשון תהיה נהירה להשכלה מקצועית יוקרתית )לא אקדמית(, בדרך לרכישת השכלה אקדמית ותואר מלאים, בשלב מאוחר יותר. קשה לצפות כיצד ומה יהיו ההסדרים המדיניים והאם יתקיים מעבר חופשי בין ירושלים לערים ברשות הפלשתינית. סביר להניח, שלירושלים יש וימשיך להתקיים כוח משיכה רב יותר מאשר למוסדות אחרים, גם ביחס ללימודים אקדמיים. לכן, פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה בירושלים, ברמה טובה, עשוי להיות גורם משיכה לסטודנטים ערביים, לא רק מירושלים. לוח מס' 1 ואיור מס' 5 להלן מציגים את תמונת המצב ביחס למספר הלומדים בירושלים במוסדות הקיימים. יש להדגיש, שחלק ניכר מהסטודנטים לומדים במסגרות על-תיכוניות, לא אקדמיות או במוסדות לימוד במזרח ירושלים שלא מאפשרות קבלת תארים אקדמיים בישראל )ראה איור מס' 3(. לוח מס' 1: מספר הלומדים במוסדות השכלה על-תיכונית בירושלים בשנת 5002
מספר התלמידים בשנת 5002 592,02 059 041,4 066,3 082,1 050,1 573,13 055,1 939,5 036 040,31 951,12 435,25 מוסדות האוניברסיטה העברית מכללות ייעודיות מכללות להוראה האוניברסיטה הפתוחה מכללות חוץ תקציביות סך הכול מוסדות אקדמיים מגזר חרדי מכללות ייעודיות מזרח ירושלים סך הכול מוסדות על-תיכוניים סך הכול מוסדות על-תיכוניים הנדסאים מוסדות אקדמיים מכללה כללית
)מקור: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.
22
Slide 24: מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים - המצב הקיים ומגמות התפתחות
שני נתונים ראויים לציון מיוחד בלוח זה. האחד, האוניברסיטה העברית היא הגורם הדומיננטי בהשכלה הגבוהה בירושלים. עם זאת, הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית נעצר בשנים האחרונות. במכללות האקדמיות בעיר ישנו גידול מועט בלבד. הנתון השני מתייחס למגזר החרדי, המשקף ברובו את הלימודים העל-תיכוניים )לא אקדמיים( של הסמינרים למורות של "בית יעקב" ברחבי ירושלים.
איור מס' 5: אחוז הלומדים במוסדות השכלה על-תיכוניים בירושלים בשנת 5002, בחלוקה לסוג מוסד/מגזר
מכללות יעודיות )על-תיכוני( %1 מזרח ירושלים %52
האוניברסיטה העברית %93
מגזר חרדי %11 מכללות להוראה %7 מכללות חוץ תקציביות %2
מכללות יעודיות %8 מכללה כללית %2
האוניברסיטה הפתוחה %2
הנדסאים %3
)מקור: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.
32
Slide 26: אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח
במסמך "עיקרי התכנית ואמצעי המדיניות" של תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור - תמ"א/53, נקבע כי... "פרוגרמת האוכלוסייה מבטאת את היעד של חיזוק הנגב, הגליל וירושלים ושל האטה בגידול מחוז המרכז..." במקום אחר נאמר... "בהקשר זה יש להביא בחשבון כי האזור כולל בתוכו גם שני מחוזות שבהם היעדים הנורמטיביים שנקבעו בתכנית הם לכיוון של הגדלת האוכלוסייה בהם: מחוז ירושלים וזאת בהתאם להנחיות המועצה הארצית..." בהקשר לכך ראוי להבהיר, כי תמ"א/53 קבעה "יעדי אוכלוסייה נורמטיביים" השונים מהחזוי על פי המשך המגמות והיא מבקשת לאזן את תפרוסת האוכלוסייה הארצית. היעד הנורמטיבי שנקבע בתמ"א/ 53 נבחן על ידי מתכנני תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002, שבה נקבע, כי יעד האוכלוסייה לשנת 0202 יהיה 000,059 תושבים בעיר, מהם 000,083 ערבים ו-000,075 יהודים. על מנת לשמור על חלקו היחסי של מחוז ירושלים מסך כל אוכלוסיית המדינה בשנת 0202, צפי האוכלוסייה במחוז ירושלים )ללא ירושלים( יהיה 000,012 תושבים. לנתון זה יש להוסיף את האוכלוסייה בפריפריה של ירושלים, הכוללת את היישובים היהודיים ביהודה ובשומרון. המסקנה המשתמעת לאור היקף האוכלוסייה החזוי במרחב ירושלים היא, שהגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה אינה יכולה לנבוע מהיקף האוכלוסייה בירושלים ובמרחב, אלא יש צורך במשיכת סטודנטים משאר חלקי המדינה לירושלים.
4
52
Slide 27: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
איור מס' 6: סטודנטים באוניברסיטה העברית לפי מחוז מגורים בשנת תשס"ד
אזור יהודה שומרון וחבל עזה %8
מחוז הדרום %6 מחוז תל אביב %01
מחוז ירושלים %14
מחוז המרכז %02
מחוז חיפה %6
מחוז הצפון %9
)מקור: שנתון סטטיסטי לישראל 5002, למ"ס(.
לוח מס' 2: אחוז המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע של בני 02-42, לפי מחוז מגורים )בשנת תשס"ב(
אחוז המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע של בני 02-42 אומדן לגודל שנתון ממוצע של בני 02-42
סך הכול שנה א'
מחוז סך הכול ארצי ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום
%4.04 %2.62 %7.53 %6.14 %7.54 %1.44 %9.24
546,34 075,3 419,6 117,5 598,01 179,7 697,6
001,801 336,31 463,91 437,31 828,32 750,81 528,51
)מקור: הוועדה לתכנון ולתקצוב, דין וחשבון מס' 03 לשנים 2002-3002, מארס 5002(.
62
Slide 28: אוכלוסייה: מגמות התפתחות ויעדי פיתוח
מניתוח הנתונים המתייחסים להתפלגות הסטודנטים לפי מחוז המגורים )איור מס' 6( מסתבר, שמקום מגוריהם של כ-%06 מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית הוא מחוץ למחוז ירושלים. מדובר באחוז גבוה )שני לאחר אוניברסיטת בר אילן(. בהתחשב בנתונים על תלמידי בתי הספר בירושלים, אשר מצביעים על כך שחלק הארי של התלמידים משתייכים למגזרים שהשתתפותם בהשכלה גבוהה נמוכה ולאור היקף האוכלוסייה שתתגורר במחוז ירושלים ובמרחב ירושלים, אפשר לשער שמגמה זו תלך ותתחזק עד לשנת היעד של התכנית. לכן, המסקנה היא שיש צורך בהסטת ביקושים ממרכז הארץ לירושלים.
72
Slide 30: תחזית הלומדים להשכלה גבוהה בשנת 0202
התחזית האחרונה להשכלה הגבוהה נעשתה בשנות ה-09 )של המאה הקודמת( והיא צפתה את הגידול במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה ב-51 השנים האחרונות, לרבות הכפלת מספר הסטודנטים תוך כעשור. על סמך הנתונים המתייחסים למאה ה-12, אנחנו עשויים להימצא בגידול שהוא קפיצת מדרגה נוספת, ביחס למספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בסוף המאה ה-02, בייחוד בתחום התארים הגבוהים. אוכלוסיית העיר צפויה לגדול בכ-%33. בירושלים חיות שתי קהילות גדולות שטרם נחשפו באופן משמעותי להשכלה גבוהה - החרדים )לא כולל לימוד בישיבות ובכוללים( והלא יהודים. לכך יש להוסיף את העלייה במספר המסיימים את לימודיהם בחינוך העל-יסודי ואת הגידול במספר מקבלי תעודת בגרות. המגמה הכלל-עולמית היא התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב שדרות רחבות יותר של האוכלוסייה, כתוצאה מהשיפור המתמיד במצב הכלכלי של הארצות המפותחות. כבר עכשיו, יותר סטודנטים לומדים לתואר ראשון. ככל שנתקדם למחצית של המאה ה-12, יהיו יותר לומדים גם לתארים מתקדמים. תנאים של שלום עשויים להפוך את ירושלים, ובייחוד את האוניברסיטה העברית, למוקד משיכה של תלמידים מכל רחבי העולם, ובעיקר סטודנטים יהודים, שמספרם מסתכם בכחצי מיליון. במהלך שנות ה-09 הוקמו בכל רחבי הארץ מכללות. מכאן, קשה להניח שירושלים תהיה אטרקטיבית ללומדי תואר ראשון, תושבי מקומות שונים בארץ. עליה להבטיח השכלה אקדמית לכל בני העיר, המטרופולין והמרחב סביב לה, בייחוד לכיוון מערב, בואכה קריית גת, בית שמש, מודיעין וגוש רמלה- לוד. בתנאי תחבורה טובים )רכבת לירושלים וכבישים עורקיים משופרים, לרבות כביש מספר 93(, ניתן יהיה להגיע עם בוקר ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ועם ערב לחזור הביתה, מעין "יוממות אקדמית". בנוסף, יש לפתח תשתית מגורים וסביבה תומכת לסטודנטים. כדי לעמוד במשימה זו, יש צורך דחוף לפתח בירושלים את המוסדות האקדמיים בהתאם לצרכים המשתנים של המשק, לשאיפות הסטודנטים ועל בסיס המכללות הקיימות בעיר; יש להרחיב את תחומי הלימוד ולגוונם ואף ליצור שיתופי פעולה בין מוסדות שונים לצורך הפעלת ספריות, מעבדות ושירותים משותפים נוספים, שישביחו ואף יוזילו את השירות. בהמשך, צריך יהיה לבחון מוסדות שטרם זכו להכרה,
5
92
Slide 31: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
דוגמת בתי ספר בתחום האמנות, כדי להעניק להם הכרה, אם כמוסדות אוטונומיים - "מכללות בוטיק" ואם כנסמכים על מכללות מוכרות וקיימות. כך תובטח נגישות אוניברסלית לפונים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. האוניברסיטה העברית תמשיך לשרת את המצוינות, את המחקר ואת איכות ההוראה שבה. להלן תחזית הגידול במספר הלומדים לתואר ראשון בפרט ובמערכת ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית בכלל. תחזית זו נעשתה לצורך קבלת אומדן ראשוני לגבי מספר הסטודנטים האופטימלי שילמד במדינת ישראל בעוד כ-51 שנה. התחזית מבוססת על ההנחות הבאות: א. גידול במספר מקבלי תעודת הבגרות בירושלים ובישראל: תחזית זו מתייחסת בעיקר לגידול הרצוי והצפוי בשיעור מקבלי תעודת הבגרות בשנתון נתון ומניחה שבשנת 0202 שיעור מקבלי תעודת הבגרות יתייצב על %56. יש להדגיש, שכבר כיום חלק ממדינות המערב הגיע לשיעור הנ"ל ולכן השאיפה להגיע לשיעור דומה גם במדינת ישראל, בעוד 51 שנה, היא סבירה בהחלט. ב. גידול בביקוש ללימודי תואר שני. ג. גידול האוכלוסייה. מעיון באיור מס' 7 עולה, כי מספר הסטודנטים במדינת ישראל יגדל מכ-000,352 בשנת 5002 לכ- 000,754 סטודנטים בשנת 0202. דהיינו, צפוי כי מספר הסטודנטים במדינת ישראל כמעט יוכפל. איור מס' 7: תחזית הגידול במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 5002-0202
040,754 000,005 000,054 000,004 000,053 075,252 000,003 000,052 000,002 000,051 000,001
סטודנטים
000,05 6002 7002 8002 9002 0102 1102 2102 3102 4102 5102 6102 7102 8102 9102
שנים
0202
0
03
Slide 32: נושאים לפתרון בדרך ליישום עיקריה של תכנית הפיתוח
על מנת ליישם את עיקרי התכנית ובטרם נדון בפירוט לפי מוסדות, צוות התכנון מוצא לנכון להגדיר את הבעיות ואת המענה האפשרי להן, שבלעדיהם קשה יהיה להשיג את מטרת העל, כפי שהוגדרה בתחילת מסמך זה. א. בוגרי תיכון ומספר מקבלי תעודת בגרות: כנאמר לעיל, בתחזית לשנת 0202 נקבע, כי %56 מקבוצת הגיל תהיה בעלת תעודת בגרות. לאור היקף האוכלוסייה היהודית הצפויה בירושלים, חלקה של ירושלים מסך כל מקבלי תעודות הבגרות יהיה פחות מ-%01. משמעות הדבר היא, שהגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים מותנית בהסטת הגידול ממרכז הארץ לירושלים. מאחר שמספר הסטודנטים המתוקצבים יהווה את עיקר הגידול, הרי שעל ממשלת ישראל, באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב, להסיט כלים תקציביים של חלק מהביקוש להשכלה גבוהה לירושלים, כפי שהדבר נעשה בעבר לגבי באר שבע והגליל. ב. מטרופולין ירושלים: מרחב ההזנה של העיר ירושלים, מבחינת פוטנציאל האוכלוסייה ומספר הסטודנטים, מצטמצם והולך. לכך השלכות על תפקודה של העיר כמרכז שירותים לעורף ) ,(Hinterlandלרבות על מספר הסטודנטים אשר ילמדו במוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים. המשמעות היא, שיש למשוך סטודנטים מאזורים אחרים בארץ על ידי מתן תמריצים לסטודנטים אשר ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים )ראה להלן סעיף ד'(. ג. מצאי מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים: בירושלים מספר מוסדות גדול, אך רבים מהם קטנים וללא מסה קריטית מבחינת היקף מספר התלמידים. המלצת צוות התכנון היא לעבות את המוסדות הקיימים, אשר יכולים לקלוט את כל הגידול המתוכנן. הגדלת מספר התלמידים במוסדות הקיימים והרחבתם יסייעו למוסדות אלה להגיע ליציבות אקדמית וכלכלית. ד. תקציב: סוגי התקציב הנחוצים לירושלים, כפי שנראה בהמשך, כוללים תקציבים שוטפים, תקציבי פיתוח ומחקר, תקציבי בינוי ותקציבים חד-פעמיים. התוספת העיקרית הנחוצה היא בבסיס התקציב ומטרתה - קליטת הגידול במספר סטודנטים ועיבוי המחקר. תוספת זו היא חלק מהגידול במשאבים הנחוץ לקליטת הסטודנטים הנוספים בכל הארץ והיא אינה ייחודית לירושלים, אלא מרוכזת בעיקר
6
13
Slide 33: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
בירושלים. בנוסף לכך, יהיה צורך בתקציבי בינוי ובתקציבים לחיזוק התשתית האקדמית בירושלים )ראה להלן סעיף 3.9, עמ' 54(. ה. מלגות לימודים וסיוע בדיור: מתן מלגות וסיוע להוצאות מחיה ודיור לסטודנטים שמקום מגוריהם מחוץ לירושלים, הם גורם חשוב במשיכת סטודנטים מרחבי הארץ ללמוד בעיר. ו. מעונות סטודנטים: הקמת מערך של מעונות לכ-000,52 סטודנטים, שמקום מגוריהם הקבוע הוא מחוץ לירושלים. ז. תעסוקה: גורם חשוב במשיכת סטודנטים לירושלים הוא מתן אפשרויות תעסוקה בתקופת הלימודים. יצירת אפשרויות תעסוקה בסקטור הציבורי והממשלתי מחייבת קביעת מדיניות, שיישומה יהיה נתון בידי הרשות לפיתוח ירושלים. ח. הרכב האוכלוסייה: מתוך כלל אוכלוסיית ירושלים, המגזר החרדי והמגזר הערבי טרם נחשפו במידה מספקת להשכלה גבוהה. צוות התכנון ממליץ על הקמת מסגרות מיוחדות שיעודדו רכישת השכלה גבוהה בקרב מגזרים אלה. ט. מצאי פיזי: הבטחת עתודות קרקע ואפשרויות בנייה להתפתחות מוסדות להשכלה גבוהה היא תנאי הכרחי להגדלת מספר הסטודנטים )ראה להלן פרק 11 עמוד 94(.
23
Slide 34: עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים
צוות התכנון של תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 הגדיר את יעדי תכנית המתאר. בנושא הקשור לפיתוח ההשכלה הגבוהה נקבע, בין השאר, "פיתוחה של העיר כמרכז חינוך, תרבות ומורשת לאומי ובין-לאומי". תכנית האב להשכלה גבוהה, שהוכנה באותה מסגרת, הציבה ארבעה אתגרים מרכזיים בנושא ההשכלה הגבוהה: 1. חיזוק היתרון התחרותי של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים בשוק המטרופוליני, הארצי והבין- לאומי. 2. שיפור האינטראקציה בין האקדמיה לשאר המשק. 3. שימוש בהשכלה גבוהה כמנוף למיצוי הפוטנציאל הטמון באוכלוסיות החלשות והוצאתו מן הכוח אל הפועל. 4. שימוש באקדמיה כזרז לפיתוח חיי התרבות של העיר ולהחייאת מרכז העיר. בעקבות ניתוח מגמות ההתפתחות של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים ובישראל, הגדירה תכנית האב 11 המלצות המפורטות בנספח 1 של מסמך זה )עמוד 36(. לאחר עיון מעמיק בהמלצות אלו, פגישות עם ראשי המוסדות בירושלים ועם הוועדה לתכנון ולתקצוב וניתוח האפשרויות התקציביות, ממליץ צוות התכנון להגדיל - עד שנת 0202 - את מספר הסטודנטים לכ-521,95 במסגרות אקדמיות ולכ-028,14 במסגרות על-תיכוניות אחרות.
7
33
Slide 35: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
לוח מס' 3: יעדי הגידול במספר הסטודנטים בירושלים בין השנים 5002-0202 לפי מוסדות להשכלה גבוהה
תוספת תחזית ל-0202 5002 מוסדות
104,01 114,2 433,6 949,3 459,1 107,2
057,72 276,1
696,03 163,3 474,01 906,7 432,3 157,3
521,95 222,3
592,02 059 041,4 066,3 082,1 050,1
573,13 055,1
האוניברסיטה העברית מכללות ייעודיות מכללות להוראה האוניברסיטה הפתוחה מכללות חוץ תקציביות
סך הכול מוסדות אקדמיים מוסדות אקדמיים מוסדות על-תיכוניים
מכללה כללית
הנדסאים מגזר חרדי מכללות ייעודיות מזרח ירושלים
סך הכול מוסדות על-תיכוניים סך הכול
418,3 501,1 960,41
066,02 014,84
357,9 537,1 901,72
918,14 449,001
939,5 036 040,31
951,12 435,25
)מקור לנתוני בסיס: דוח הוועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ד-תשס"ה, נתונים אודות המכללות להוראה - משרד החינוך(.
43
Slide 36: עיקרי תכנית הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים
איור מס' 8: תחזיות התלמידים במוסדות השכלה על-תיכוניים בירושלים לשנת 0202
996,3 901,72 000,53 000,03
0202
5002
000,52 000,02
474,01
357,9
000,51 000,01 000,5
157,3
432,3
222,3
906,7
537,1
163,3
האוניברסיטה הפתוחה
מכללות יעודיות )על תיכוני(
האוניברסיטה העברית
מזרח ירושלים
מכללות חוץ תקציביות
הנדסאים
מכללות להוראה
מכללות יעודיות
מכללה כללית
מגזר חרדי
0
תלמידים
ההגדלה תתבצע באמצעים הבאים: א. הגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית. ב. העברת הפקולטה לחקלאות מרחובות לירושלים. ג. שדרוג המוסדות האקדמיים הקיימים בעיר והרחבתם. ד. פיתוח מסגרות על-תיכוניות ואקדמיות למגזרים החרדי והערבי. ה. הקמת מכללה כללית על התשתית המוסדית הקיימת. ו. עיבוי מוסדות המחקר בירושלים. ז. תגבור המחקר בבתי החולים. ח. העברת מכללות צה"ל לירושלים.
מוסדות
53
Slide 37: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
ט. הקמת בית ספר בין-לאומי במסגרת האוניברסיטה העברית. י. הקמת בית ספר לתיירות במסגרת האוניברסיטה העברית או המכללה הכללית. יא. הקמת בית ספר למינהל ציבורי במסגרת האוניברסיטה העברית או המכללה הכללית.
63
Slide 38: פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות
1.8 האוניברסיטה העברית
• הגדלת מספר הסטודנטים בכ-000,8 סטודנטים עד שנת 0202. מחצית מהגידול יהיה לתארים מתקדמים. בסך הכול צפויים כ-007,03 סטודנטים בשנת 0202. • הקמת בית ספר בין-לאומי לתלמידים מחו"ל, ששפת הלימוד בו תהיה אנגלית. לצורך כך, האוניברסיטה העברית החלה בהכנת תכנית לימודים ותכנית אקדמית. הקמת בית הספר מחייבת מתן סובסידיה ממשלתית לתקופת ההקמה. • העברת הפקולטה לחקלאות בשלבים לירושלים עד שנת 1102 )למעט בית הספר לווטרינריה שיישאר בבית דגן(. האצת התהליך מחייבת קבלת החלטת ממשלה והשבחת הקרקע בבעלות האוניברסיטה ברחובות. • פיתוח מערך המחקר הרפואי והגברת שיתוף הפעולה עם בית החולים "הדסה", לאור הפוטנציאל המדעי הגלום בשיתוף פעולה מעין זה. • חיזוק הקשרים בין תעשיית ההיי-טק בירושלים לבין האוניברסיטה העברית, ליישום מחקרים המבוצעים באוניברסיטה העברית. • חיזוק הקשרים בין האוניברסיטה העברית למכוני המחקר הממשלתיים )ראה בהמשך פרק זה(.
8
2.8 מכללה כללית - מכללת "הדסה"
הצורך במכללה כללית בירושלים בולט לאור מספרם הרב של תלמידים לתואר ראשון שאינם מתקבלים לאוניברסיטה העברית. יש הכרח בפיתוח מסגרת אקדמית כללית. לאור זאת, המסגרת המוצעת היא עיבוי של מכללת "הדסה", שכבר מוכרת על ידי המל"ג כמכללה הכללית. פיתוח תכניות חדשות במכללה יאפשר קליטת מספר רב של תלמידים שאין להם מקום לימודים בירושלים בשל מגבלות קבלה לאוניברסיטה העברית. מספר הסטודנטים לתארים אקדמיים המתוכנן למכללה הכללית לשנת 0202 הוא כ-004,3.
73
Slide 39: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
3.8 מכללות ייעודיות
בצלאל
• הכפלת מספר הסטודנטים עד לשנת 0202 לכ-000,3 תלמידים. • הקמת מחלקות חדשות ומתן אפשרות למתן תואר ב.א. בחוגים חדשים, כמו למשל בתקשורת חזותית ותואר כללי בתחום האמנויות. • מתן אפשרות להקניית תואר שני בתחומים נוספים בניהול, תרבות ואוצרות. • מתן אפשרות להקניית תואר שלישי באמנויות ותוספת מקומות לימוד לסטודנטים לתואר שלישי. • מתן אפשרות לשילוב עם התעשייה בעיר והקמת חברת פיתוח ליישום פיתוחים הנעשים במסגרת האקדמית של "בצלאל". • העברת הקמפוס למתחם מגרש הרוסים במרכז העיר. בכך תהיה תרומה לחיי התרבות בעיר ולתהליכי התחדשות מרכז העיר וכן תעלה האטרקטיביות של המוסד.
בית הספר הגבוה לטכנולוגיה
בית הספר ימשיך לשמש אכסניה אקדמית שמשלבת לימודים תורניים ולימודים אקדמיים במסלול לימוד נפרד לגברים ולנשים. הגדלת מספר הסטודנטים ל-003,3 עד שנת 0202.
מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
המכללה האקדמית להנדסה ירושלים נועדה לשרת את ציבור הסטודנטים המעוניינים בלימודים הנדסיים ארבע שנתיים, כדוגמת המסלולים הקיימים בכרמיאל, בתל אביב ובבאר שבע. • הגדלת מספר הסטודנטים ל-000,3 סטודנטים. • מתן אפשרות להקניית תואר שני בתחומים הנלמדים במכללה. • הקמת מחלקות חדשות בתחומים חדשים של ביו-פרמה, מהנדסי פרמצטיקה והנדסת מכונות, כשהדגש הוא על טכנולוגיה עתידית )הנדסת סביבה(. • פתרון בעיית הקצאת הקרקע )ראה להלן בפרק 11, עמוד 94(.
האקדמיה למוזיקה
האקדמיה למוזיקה נמצאת כיום בקיפאון מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בה. היעד ל-0202 הוא הכפלת מספר הסטודנטים לכ-001,1, במבנה הקיים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
83
Slide 40: פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות
4.8 מכללות להוראה
מעמדה של ירושלים בהכשרת עובדי הוראה נשמר לאורך השנים. יש לשאוף שעד 0202 יאוחדו חלק מהמכללות והמערכת תתרחב, כך שתקלוט סטודנטים הן מירושלים והן מחוצה לה. הקמת מקבצי מכללות: • דוד ילין - לציבור הכללי. • מכללות ממלכתיות דתיות )ליפשיץ, הרצוג, אפרתה( - לציבור הדתי-לאומי. • מכללת ירושלים - לציבור הדתי )נשים(. • מכללות חרדיות - הגדלה ושדרוג הסמינרים של "בית יעקב", הן למקצועות ההוראה והן ללימודים על-תיכוניים בעלי אוריינטציה מקצועית המכינה ללימודים אקדמיים מלאים.
5.8 האוניברסיטה הפתוחה
"האוניברסיטה הפתוחה" מאפשרת לאוכלוסיות מגוונות נגישות להשכלה הגבוהה ללא תנאי קבלה. יש לאפשר הרחבת קמפוס המכללה וכן להקים מסגרות של "האוניברסיטה הפתוחה" ביישובי הפריפריה של ירושלים. בכך יינתן מענה למגוון רחב של אוכלוסיות, אשר לא ניתן לשלבן במסגרות אקדמיות מסורתיות.
6.8 הנדסאים
בתי ספר להנדסאים מהווים את התשתית הראשונית ללימודים אקדמיים. לימודים אלה מכשירים ציבור רחב בתחומים טכנולוגיים והנדסיים ומאפשרים להם להשתלב בעבודה. יש לאפשר לימודים דו-שנתיים עם אפשרות מעבר לתואר ) ASSOCIATE DEGREEב.א. נלווה( במוסדות אלה, כדי להבטיח את פיתוחם המואץ בעתיד. כיום קיימות מסגרות להנדסאים בקמפוס מכללת "הדסה", ב"אורט" ובמכללה למינהל. כמו כן, ישנם לימודים לתואר הנדסאי גם במגזר החרדי.
7.8 מזרח ירושלים
מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהאוכלוסייה הלא יהודית, בהיקף החזוי בירושלים, שלא יעמדו לרשותה מוסדות להשכלה על-תיכונית וגבוהה שמלמדים בהם בשפה הערבית. בהקשר זה עולות שאלות מורכבות, לדוגמה: האם ההכרה במוסד אקדמי ערבי במזרח העיר תהיה על ידי המל"ג ובתקצוב
93
Slide 41: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
הוועדה לתכנון ולתקצוב או על ידי רשות אקדמית זרה. אוניברסיטת אל-קודס, בעיקר משיקולים כלכליים, פנתה לקבל הכרה של המל"ג. הפנייה עוררה את חוגי הימין בישראל, שהתנגדו לבקשה. ההנחה היא, שבתנאי שלום, סטודנטים ערבים מירושלים, במספרים הרבה יותר משמעותיים, ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. יוקרתה של ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל ובירושלים בפרט תשמש גורם משיכה, בייחוד לתלמידים המצטיינים, שיצטרכו - לצורך לימודיהם - לשלוט בשפה העברית. כבר היום, תלמידים הפונים ללמוד במוסדות ישראליים, רוכשים שליטה בשפה העברית. תכנית המתאר המקומית לירושלים ייעדה שטח על מנת לאפשר הקמתו של קמפוס אקדמי רציני בחלק המזרחי של העיר, בשער מזרח. דבר זה יכול להתאפשר על בסיס אוניברסיטת אל-קודס או במסגרת מכללה. בשתי החלופות, צריך וניתן למצוא שיתוף פעולה בין הקמפוס האקדמי שיוקם לבין מוסד ישראלי מוכר, דוגמת האוניברסיטה העברית. המוניטין של האוניברסיטה העברית יקנה למוסד האקדמי הערבי יוקרה אקדמית. מובן ששפת הלימוד צריכה להיות ערבית. שיתוף פעולה פורה יכול להיווצר גם בין "האוניברסיטה הפתוחה" בישראל לזו הסמוכה לאל-קודס. בשלב זה, בעיקר בנושאים שאינם שנויים במחלוקת פוליטית. סביר להניח, שכל תכנית כלכלית שתופעל, עם בוא השלום, לשיקום האזור, תעמיד בסדר עדיפות גבוה הקמתו של מוסד אקדמי ערבי במזרח העיר ולא רק מסיבות כלכליות.
8.8 המגזר החרדי
כדי לאפשר לנשים ולגברים מהמגזר החרדי ללמוד, יש ליצור תנאים מינימליים שבלעדיהם לא ייתכנו לימודים גבוהים. ראשית, נדרשת הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים. מובן שאין ולא יכולים להתקיים לימודים שעלולים לפגוע בעיקרי האמונה, אם בתחום מדעי הטבע ואם בתחומי ההיסטוריה, האנתרופולוגיה וכדומה. מוסדות כאלה כבר קמו ופועלים בירושלים. המכון להכשרה מקצועית לחרדים הוא דוגמה לכך, שניתן לשלב לימודים מקצועיים במגזר החרדי. המכון החל לפעול במתחם כי"ח ועבר לרחוב יפו 632, במבנה שכור. המוסד מקיים שלוחת לימודים גם מחוץ לירושלים. זה אינו מוסד אקדמי. מתקיימת בו הפרדה מלאה בין הלומדים )נשים בבוקר ואילו הגברים בשעות אחר הצהרים, הערב והלילה(. המוסד זוכה להסכמה שבשתיקה מראשי המגזר החרדי וממנהיגיו. הסכמה זו יכולה להשתנות כהרף עין ואולם, המוסד ממשיך לפעול ולהתפתח. מוסד הכשרה נוסף, גם הוא לא אקדמי, פועל בחסות הג'וינט ובמימון משרדי האוצר והעבודה )%57( והג'וינט )%52(. ההכשרה המקצועית מתנהלת תחת הכותרת "פרנסה בכבוד". לדברי מנהל הפרויקט,
04
Slide 42: פירוט תכנית הפיתוח לפי מוסדות
"כושר ההשמה של הלומד חשוב מכושר הלימוד". במסגרת התכנית משתלמים כ-006 תלמידים )לפי נתוני הג'וינט(, בתחום מקצועות הנושקים לאקדמיה, דוגמת שמאות, חשבות וכד'. מסגרת זו נהנית משיתוף פעולה עם בית הספר הגבוה לטכנולוגיה )מכון לב( והמכון להסבה מקצועית לחרדים )פוגל(. לימודים בחסות מרכז ההכשרה )מה"ט( של משרד העבודה, מתקיימים במוסדות חרדיים נוספים, דוגמת "נוות ירושלים" )לבנות, כולל פנימייה(, "אמנה", "אוהל ברכה" ואחרים. ההכשרה מתמקדת במסלולים טכנולוגיים ובהם הנדסאות, מחשבים, ועוד. המתכונת של מוסדות להשכלה על-תיכונית, עם מתן דגש להכשרה מקצועית, בתחום מקצועות ההיי- טק והפקידות המקצועית, הולמת את צורכי המגזר החרדי. זאת, משום שהשייכים למגזר זה מנסים לשלב השכלה תורנית עם הכשרה מקצועית, שמאפשרת נגישות טובה לשוק העבודה היצרני. כל אלו, כאמור, אינן מסגרות אקדמיות. מכללה אקדמית לנשים קמה לא מכבר בגבעת שאול. הקמתה של המכללה נתאפשרה תודות להחלטה של המועצה להשכלה גבוהה )9991(, לאפשר קיום לימודים אקדמיים לאוכלוסייה החרדית, מחוץ לקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה. המכללה קיבלה את חסותה של אוניברסיטת בר אילן, לאחר שהאוניברסיטה העברית ויתרה על חסות זו. עוד זוכה המכללה לשיתוף פעולה עם מכללת "הדסה" בעיר ועם "האוניברסיטה הפתוחה". כיום לומדות במכללה כ-003 סטודנטיות. המתווה שאושר הוא להגיע ב- 0202 להיקף של כ-008 תלמידות. פיתוח ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי תלוי בשני גורמים נוספים. האחד, כדוגמת הציבור הכללי, הצורך במעונות סטודנטים )יחידים(; אך בשונה מהציבור הכללי, נדרשים גם מעונות לתאים משפחתיים, בשל גיל הנישואים הצעיר בקרב ציבור זה. הגורם השני, ובשונה מן הציבור הכללי, נדרשת סוציאליזציה עם העבודה ועם שוק העבודה. מאחר שההשתלבות בעבודה היא שינוי תרבותי של ממש, נחוצה פעילות הדרכה מושכלת, שתיעשה במקביל ללימודים המקצועיים, העל-תיכוניים והאקדמיים.
9.8 מכוני מחקר
מבדיקת מצבם של מכוני המחקר הממשלתיים, כפי שהופיע בדוח שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת )ספטמבר 6002( עולה, שפועלים בישראל ארבעה מכוני מחקר ממשלתיים: המכון הגיאולוגי לישראל, הנמצא בירושלים; המכון הגיאופיזי לישראל, הנמצא בלוד; מינהל המחקר החקלאי )מכון וולקני( והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. הדוח מצביע, כי אין בישראל מכון מחקר לאומי בתחום הרפואה כדוגמת ה- N.I.Hבארצות הברית.
14
Slide 43: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
המלצת הדוח היא לאגד את מכוני המחקר בתוך ארבעה מקבצים: • מערך המחקר החקלאי. • מערך המחקר במדעי האדמה ובאיכות הסביבה. • מערך המחקר הרפואי. • מערך המחקר בנושאי רווחה וקהילה. מומלץ להקים בירושלים את כל מכוני המחקר, למעט את מערך המחקר החקלאי. כמו כן, מומלץ, בשלב ראשון, למזג את המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי. יצוין כי הצוות הנ"ל ממליץ לעגן את ההמלצות בחקיקה למו"פ ממשלתי אזרחי. טיוטת הצעת "חוק תכנון ותקצוב מערך המחקר הממשלתי-אזרחי" הוגשה לוועדת המדע והטכנולוגיה ואולם אין בהצעת הטיוטה התייחסות היכן למקם את מכוני המחקר. המלצת צוות התכנון היא, כי יש לעגן בחקיקה אף את הקביעה כי מערכים אלה יוקמו בירושלים.
01.8 מחקר רפואי/אוניברסיטה עברית/בתי חולים
היעדר מכון מחקר לאומי בתחום הרפואה, כדוגמת ה- N.I.Hבארצות הברית, הוביל את צוות המומחים שבחן את מצבם של מכוני המחקר הממשלתיים להמליץ על הקמת מערך המחקר הרפואי, שיכלול את המחקר הרפואי היישומי. המלצת צוות התכנון היא לנצל את היתרון היחסי שבשילוב האוניברסיטה העברית ובית החולים האוניברסיטאי "הדסה" ולהקים מכון מחקר לאומי חדש, כדוגמת ה- ,N.I.Hשבו ישולב המחקר של מוסדות אלה וגם המחקר שנעשה בבתי חולים אחרים בירושלים. להקמת המכון דרושה הקצאת משאבים כספיים. כמו כן, יש למצוא דרכים לתגבור שיתוף הפעולה בין התעשייה והמחקר הרפואי.
לסיכום, מוצע, שעיקר הגידול לקראת 0202 יופנה על ידי הגורמים המתכננים והמתקצבים לירושלים. לשם כך, יש צורך בתכנון קפדני ובמיקוד תחומי הגידול, כך שירושלים תחזור להיות מרכז השכלה לאומי ובין-לאומי, שבמרכזה האוניברסיטה העברית ומסביבה מגוון רחב של מוסדות אקדמיים אשר יאפשרו יצירה של מסה קריטית בירושלים, הן בתחום המחקר האקדמי והיישומי והן בתחום ההוראה האקדמית, המקצועית והטכנולוגית.
24
Slide 44: תקציבים
1.9 תקציבים שוטפים
התקציבים השוטפים מיועדים לגידול במספר הסטודנטים בירושלים ולעיבוי המחקר וההוראה. התקציבים נחוצים כתוספת לבסיס התקציב, שיתוקצב על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב, עבור המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. תוספת תקציב זו תהיה כמובן חלק מגידול הסטודנטים הכלל-ארצי, אך עם דגש על הפנייתם לירושלים ולאזורי עדיפות אחרים והיא תאפשר לסטודנטים רבים להגיע לעיר. להמחשת היקף התחזית של תוספת התקציב השוטף, המשתמע מלוח מס' 4, סך כל תקציב המוסדות המתוקצבים בשנת 5002 עמד על כשני מיליארד ש"ח. יישום תכנית הפיתוח של מערך ההשכלה הגבוהה בירושלים מחייב תוספת תקציבים משמעותית. מקור תוספת זו, בחלקו הגדול, יהיה על ידי הסטת תקציבים ממרכז הארץ לירושלים, כך שיושם דגש על גידול הסטודנטים בירושלים בשיעורים גבוהים יותר מאשר במרכז הארץ. לוח מס' 4: תחזיות לתקציב שוטף עד לשנת 0202 באלפי ש"ח
תוספת תקציב שוטף עד ל-0202 באלפי ש"ח 853,533 995,44 671,711 364,14 339,91 551,63 033,7 749,21 185,65 285,62 521,896 מוסדות האוניברסיטה העברית מכללה כללית מכללות ייעודיות מכללות להוראה מוסדות להנדסאים האוניברסיטה הפתוחה מכללות חוץ תקציביות מכללות ייעודיות על-תיכוניות מגזר חרדי אחר סכום כולל
9
34
Slide 45: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
איור מס' 9: תוספת תקציבים לפיתוח המוסדות להשכלה גבוהה עד שנת 0202 בירושלים
000,007 000,006 000,005 000,004 000,003 000,002 000,001 0
תקציבים באש"ח
6002
7002
8002
9002
0102
1102
2102
3102
4102
5102
6102
7102
8102
9102
שנים
התקציבים לעיל מתייחסים לתקציב השוטף ומממנים את הגידול הצפוי בסטודנטים בירושלים. יש לציין, שתקצוב המוסדות במזרח ירושלים נעשה כיום על ידי גורמים וארגונים לא ישראליים ולכן במסמך זה ההתייחסות אליהם היא כאל מוסדות חוץ תקציביים. המוסדות במזרח העיר אינם בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. תקצוב מכוני המחקר הממשלתיים יחייב תקצוב באמצעות המשרדים הייעודיים.
2.9 תקציבים ייעודיים למחקר ולתשתיות
להשגת היעד להפיכת ירושלים למרכז להשכלה גבוהה, להוראה ולמחקר כלל-ארצי יש צורך בתוספת תקציבים מעבר לתקציב השוטף עבור הנושאים הבאים: עיבוי המחקר: נושא זה מהווה את הרכיב העיקרי להשקעה בתשתיות מחקר, בעיקר באוניברסיטה העברית ובמכוני המחקר. לצורך כך יידרשו כ-001 מיליון ש"ח בבסיס התקציב. מחקרים רפואיים: קרן למחקרים ברפואה תאפשר לרופאים בבתי חולים להיות מעורבים במחקרים רבים יותר ותשדרג את המחקר האוניברסיטאי הרפואי בירושלים. ערך הקרן המיועדת כ-05 מיליון ש"ח.
0202
44
Slide 46: תקציבים
מכוני מחקר: העברתם של המכון הגיאופיזי לירושלים ומיזוגו עם המכון הגיאולוגי וכן העברת פונקציות מסוימות ממכון וולקני תגובה בתוספת תקציבים, שתאפשר גיוס סגל חוקרים נוסף והפנייתו לירושלים. הפקולטה לחקלאות: העברת הפקולטה לחקלאות תחייב תוספת תקציב חד-פעמי בסך מצטבר של כ-001 מיליון ש"ח.
3.9 תקציבים חד-פעמיים
הצלחת התכנית מותנית, כאמור, בהפנייתם של סטודנטים ממרכז הארץ לירושלים, כולל תקציבים לקליטתם, מה שיאפשר גידול במספר הסטודנטים הלומדים בעיר. ברם, התכנית מחייבת גם הקצאת משאבים ייחודיים לירושלים, באופן חד-פעמי, בשנים הראשונות לביצוע התכנית. זאת, לצורך בינוי, קליטת סגל, סיוע לסטודנטים, הקצבות לציוד, ועוד. לוח מס' 5: תחזית לתקציב חד-פעמי ומיוחד באלפי ש"ח )במונחי 5002( עד לשנת 0202
תקציב חד-פעמי ומיוחד באלפי ש"ח )במונחי 5002( עד לשנת 0202 ייעודי התקציב
694,484 733,63 083,91 007,11 943,541 943,541
116,248
1. בינוי 2. שיפוצים 3. ציוד וריהוט 4. קליטת סגל אקדמי 5. מעונות 6. מלגות
סך הכול
להלן פירוט ייעודי התקציב החד-פעמי: • בינוי: נלקחו בחשבון עלויות בנייה של 02 אלף ש"ח למ"ר לפי מדד נורמטיבי של 5 מ"ר לתלמיד. ההנחה היא, שניתן לגייס תרומות לבינוי בשיעור של %05 מהעלות הנורמטיבית. סך כל ההקצבות כחצי מיליארד ש"ח במהלך 51 שנים. • שיפוצים: באותו פרק זמן של 51 שנה יהיה צורך בשיפוצים ובהתאמות של המבנים הקיימים, לרבות שינוי ייעוד של חדרי כיתות והסבות וזאת בעלות של כ-93 מיליון ש"ח )כ-057 ש"ח לתלמיד(. • ציוד וריהוט: לסעיף זה הוקצו כ-02 מיליון ש"ח לצורך קליטת תוספת הסטודנטים. ההערכה נעשתה לפי עלות של 005 ש"ח לסטודנט בממוצע.
54
Slide 47: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
• קליטת סגל אקדמי: הצלחתה של כל תכנית פיתוח אקדמי מחייבת קליטת סגל אקדמי בכיר והיערכות תקציבית מעבר למימון שכר הסגל. זאת, לצורך הקצאת משאבים לסגל המחקר ועבור קליטה ראשונית בירושלים. ההוצאות הצפויות בסעיף זה הן כ-31 מיליון ש"ח )02 אלף ש"ח בממוצע לאיש סגל בכיר(. • מעונות: כאמור, עיקר הגידול בסטודנטים יבוא מחוץ לירושלים. לכן, יהיה צורך בבינוי מסיבי של מעונות או לחילופין בהסבת בניינים קיימים למעונות, בעיקר במרכז ירושלים. לכך יהיה צורך בהקצאה של כ-551 מיליון ש"ח, לצורך השתתפות בשיעור של %05 מהעלויות. • מלגות: הסטת הביקושים להשכלה גבוהה ממרכז הארץ לירושלים, שתלווה במגורים בירושלים, מחייבת סיוע לסטודנטים שיתייחס הן לרכיבי שכר הלימוד והן להוצאות דיור ומחיה. לצורך כך, תוקצבו 000,3 ש"ח לסטודנט בממוצע; סך הכול כ-551 מיליון ש"ח למשך תקופת התכנית.
איור מס' 01: השכלה גבוהה בירושלים - הוצאות חד-פעמיות ומיוחדות באלפי ש"ח במחירי 5002
000,006 694,484 943,541 943,541 007,11 083,91 733,63 000,005 000,004 000,003 000,002 000,001 0 שיפוצים מלגות קליטת סגל אקדמי ציוד וריהוט מעונות בינוי
באש"ח
סוגי הוצאה
64
Slide 48: כוח אדם
מימוש תכנית ההרחבה של מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים מחייב הגדלת כוח האדם לסוגיו השונים במוסדות להשכלה גבוהה. לגידול זה בכוח אדם תהיינה השלכות ניכרות גם בתחומי פיתוח המסחר והשירותים בעיר, לאור ההנחה שמרבית העובדים יתגוררו בירושלים. הדבר ישפיע על שדרוג החתך החברתי-כלכלי של ירושלים. בסך הכול יהיה צורך בתוספת של כ-087 אנשי סגל בכירים. בדרך כלל, כל איש סגל בכיר מוסיף בעקבותיו עוד כמשרה וחצי של סגל אקדמי זוטר וסגל מינהלי. כתוצאה מכך, צפויה תוספת של כ-052,2 משרות )מקומות עבודה(. יש להביא בחשבון שתוספת משמעותית של משרות ומקורות תעסוקה תחולל ביקושים לשירותים נוספים בתחומי המסחר והתשתיות. סך הכול צפויים להתווסף כ-000,5 מקומות תעסוקה בירושלים. לוח מס' 6: משרות סגל אקדמי בכיר - .(1) F.T.Eתחזית לשנת 0202
תוספת 0202 5002 מוסדות האוניברסיטה העברית מכללה כללית מכללות ייעודיות מכללות להוראה הנדסאים האוניברסיטה הפתוחה מכללות חוץ תקציביות מגזר חרדי מזרח ירושלים אחר סך הכול
)1( שווה ערך במונחי משרות מלאות - .F.T.E
01
002 57 051 08 04 01 03 57 001 02 087
051,1 021 053 002 001 41 08 571 003 04 925,2
059 54 002 021 06 4 05 001 002 02 947,1
74
Slide 49: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
כאמור, תוספת כוח אדם אקדמי בכיר הוא הגרעין המוביל לגיוס כוח אדם נלווה נוסף, אשר מבחינה כמותית גדול יותר מהסגל האקדמי הבכיר: • סגל אקדמי זוטר - אסיסטנטים, עוזרי מחקר ועוזרי הוראה. • סגל אקדמי נלווה - מורים נלווים ומורים מן החוץ. • דוקטורנטים - תלמידים לקראת תואר שלישי העוסקים בהוראה ובמחקר. • פוסט-דוקטורנטים - בעלי תואר דוקטור, המתמחים בתחום ייחודי ועוסקים במחקר. • לבורנטים - סגל עזר טכני להוראה ולמחקר. • מיקרוביולוגים - סגל עזר טכני למחקר. • סגל טכני - תחזוקה. • סגל מינהלי - מינהל ושירותים. צפי הגידול במספרים: • סגל אקדמי בכיר - 087. • סגל נלווה - 053,1. • מועסקים נוספים - 057,2. • סך הכול - 009,4 איש. איור מס' 11: תוספת כוח אדם )סגל אקדמי בכיר( במוסדות להשכלה גבוהה עד שנת 0202 בירושלים
002 081 061 041 021 001 08 06 04
משרות
02 מכללות חוץ תקציביות האוניברסיטה הפתוחה מזרח ירושלים מגזר חרדי אחר מכללות להוראה מכללות יעודיות מכללה כללית האוניברסיטה העברית הנדסאים
מוסד / מגזר
0 0
84
Slide 50: המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח
הגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה בירושלים מחייבת הגדלה של המצאי הפיזי הקיים. פרק זה בוחן את המצאי הקרקעי הקיים ואת היקף שטח הבנייה המאושר, בין אם קיים ובין שטרם מומש. זאת, במטרה להעריך האם המצאי הפיזי המאושר מספיק לקליטת התוספת החזויה לשנת 0202 או שיש לאתר שטחים נוספים.
11
1.11 האוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית מתפרסת על פני שלושה קמפוסים בירושלים: גבעת רם, הר הצופים ובית הספר לרפואה בעין כרם. בנוסף על כך, הפקולטה לחקלאות הנמצאת ברחובות.
קמפוס גבעת רם
שטח הקרקע בקמפוס גבעת רם מסתכם בכ-116 דונם. שטחי הבנייה הנוספים שניתן לבנות עליהם בקמפוס מסתכמים, על פי תכנית 2264, בכ-000,721 מ"ר )053,101 מ"ר שטחים עיקריים; 009,52 מ"ר שטחי שירות ועוד 000,08 מ"ר שטחי חניה(. שטחים אלה כוללים גם את "שיכוני האלף" בשטח של כ-05 דונם, שבהם ניתן לבנות 051,03 מ"ר שטח עיקרי; 058,4 מ"ר שטחי שירות ו-000,54 מ"ר שטחי חניה תת-קרקעית. במסגרת זאת, ניתן לייעד שטחים אשר יאפשרו בצורה נאותה את המעבר של הפקולטה לחקלאות לירושלים.
קמפוס הר הצופים
שטח הקרקע בקמפוס הר הצופים מסתכם בכ-007 דונם; שטחי הבנייה הנוספים על פי תכניות 3023 ו3023-ב' מסתכמים בכ-000,12 מ"ר. על פי תכנית 3677, שהוגשה על ידי האוניברסיטה העברית ולא נדונה בוועדה המחוזית, סך כל שטחי הבנייה הקיימים והמוצעים )כולל מעונות רזניק ומרכז הספורט( מסתכמים ב-000,821 מ"ר שטחים עיקריים ו-053,24 שטחי שירות.
94
Slide 51: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
בית הספר לרפואה - עין כרם
לבית הספר לרפואה בקמפוס עין כרם אושרה תכנית בשנת 2002 )1393ב'( המאפשרת תוספת בנייה של כ-005,92 מ"ר שטחים עיקריים ובנוסף כ-000,02 מ"ר שטחי שירות. מניתוח ראשוני של אפשרויות הפיתוח של האוניברסיטה העברית בשלושת הקמפוסים, רק על סמך התכניות שאושרו עולה, כי אין צורך בהקצאות קרקע חדשות עבור תוספת של 000,8 סטודנטים עד לשנת היעד 0202. יתר על כן, לדעתנו, אף ניתן להגדיל את שטחי הבנייה בתחום שטח הקרקע שיועד לאוניברסיטה, באופן שניצול הקרקע העומד לרשות האוניברסיטה יהיה יעיל יותר.
2.11 בתי החולים: "הדסה" עין כרם, "הדסה" הר הצופים, "שערי צדק"
עיבוי המחקר בבתי החולים מחייב הקצאת מבנים ייעודיים לכך. מניתוח אפשרויות הבנייה הקיימות בבתי החולים עולה, כי אין צורך בהקצאת קרקע נוספת לבתי החולים. בית החולים "הדסה" משתרע על שטח של כ-237 דונם; שטח המבנים הקיים מסתכם בכ-000,041 מ"ר. בתכניות המאושרות ניתן להוסיף היקף דומה של שטחי בנייה )1393ב'(. בית החולים "הדסה" הר הצופים משתרע על שטח של כ-231 דונם; התוספת שאושרה על שטחים שטרם נבנו מסתכמת בכ-000,22 מ"ר )תכנית 1295(.
3.11 מכללות צה"ל
השטח שאותר עבור המכללה לביטחון לאומי ובית הספר לפיקוד ומטה משתרע על כ-11 דונם והוא נמצא בהר הצופים, בשטח שיועד תחילה לבית המשפט העליון. מניתוח אפשרויות הבנייה באתר זה עולה, כי ניתן לבנות כ-000,52 מ"ר אשר מספקים את הצרכים של צה"ל. האתר, הנמצא בהמשך לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מאפשר קשרים אקדמיים בין האוניברסיטה העברית לבין מכללות צה"ל. יודגש שהעברת מכללות צה"ל מעוגנת בהחלטות ממשלה והקצאת הקרקע האמורה מאפשרת את העברתם בכפוף לפתרון הבעיה התקציבית.
4.11 האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל"
לאקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" הוקם מבנה בקמפוס הר הצופים ששטחו הוא כ-000,02 מ"ר. בנוסף לכך, בית הספר לארכיטקטורה נמצא במבנים ההיסטוריים ברחוב "בצלאל" במרכז העיר, בשטח קרקע של כ-0.3 דונם. שטח המבנים מסתכם בכ-005,4 מ"ר. על פי מדיניות פיתוח מרכז העיר )בהסכמת מינהל מקרקעי ישראל והנהלת "בצלאל"( הוקצתה קרקע בשטח של כ-0.9 דונם במגרש הרוסים, עליהם הוכנה פרוגרמה לבניית מבנה מרכזי, בשטח כולל של כ-000,03 מ"ר )"בצלאל" עורכת תחרות בין-לאומית לעיצוב הקמפוס במגרש הרוסים(.
05
Slide 52: המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח
5.11 מכללת "הדסה"
מכללת "הדסה" ממוקמת במרכז העיר, במגרש ששטחו כ-2.8 דונם. סך כל השטח הבנוי העומד לרשות המוסד מסתכם בכ-005,01 מ"ר )הערכה(. על פי תכנית מס' 4998 ניתן להוסיף עוד כ-006,2 מ"ר. הגדלת מספר הסטודנטים במכללת "הדסה" בכ-004,2 תלמידים עד שנת 0202 והפיכתה למכללה כללית מחייבים הקצאת קרקע נוספת. צוות התכנון רואה חשיבות במתן אפשרות להתפתחות המכללה במרכז העיר, בהתאם ליעדי תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 להתחדשות מרכז העיר והפניית מוסדות מחוללי פעילות למרכז. לאור מדיניות זו, מציע צוות התכנון להקצות את מגרש בית הספר "אורט נביאים", בשטח של כ-0.8 דונם. הקצאת הקרקע של מכללת "אורט נביאים" עבור מכללת "הדסה" היא אפשרית, בגלל שהקרקע שעליה יושבת מכללת "אורט" מוחכרת לה על ידי מינהל מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים.
6.11 מכללה אקדמית להנדסה, ירושלים
המכללה הטכנולוגית ממוקמת בצומת בייט בשטח בית הספר "בזק" לשעבר. לרשותה עומד שטח של כ-13 דונם )תכנית מס' 1674(. על פי העקרונות שגובשו בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 ניתן לבנות בשטח זה כ-000,06 מ"ר. בהמשך לתכניות להגדלת מספר התלמידים, נראה כי שטח בנייה זה יאפשר את קליטת מספר הסטודנטים המתוכנן למכללה, לרבות בניית מעונות לסטודנטים הלומדים במוסד. יש למצוא הסדר מקרקעין עם מינהל מקרקעי ישראל, לפיו הקרקע למכללה תועבר לרשות המכללה ללא תשלום, דוגמת ההסדרים שהמדינה הגיעה אליהם בפיתוח מכללות אחרות בישראל. זאת, לאור החשיבות של מוסד מעין זה בירושלים ולאור העובדה שהשטח מיועד בתכניות למוסד חינוכי. יודגש, כי את המבנים הקיימים בשטח יש להרוס על מנת לאפשר את בניית הפרוגרמה המתוכננת למוסד.
7.11 בית הספר הגבוה לטכנולוגיה
בית הספר הגבוה לטכנולוגיה נמצא במורדות המזרחיים של שכונת בית וגן. שטח המגרש הוא כ-73 דונם. על פי התכנית המאושרת )5051ה'( אפשר לבנות כ-000,53 מ"ר )כולל מעונות סטודנטים(, במבנים בני שלוש עד ארבע קומות. הגדלת מספר הסטודנטים מחייבת ניצול יעיל יותר של הקרקע והגדלת מספר הקומות שניתן לבנות. ניצול יעיל של הקרקע יאפשר את קליטת מספר הסטודנטים המתוכנן ללמוד בבית הספר ללא צורך בהקצאת קרקע נוספת.
15
Slide 53: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
8.11 היברו יוניון קולג'
ההיברו יוניון קולג' ממוקם במרכז העיר, במגרש ששטחו כ-6.7 דונם, אשר זכויות הבנייה שבו מסתכמות ב-000,31 מ"ר, שחלקם עדיין לא מבונים )תכנית מס' 9163(. לא נראה כי יהיה מחסור בשטחים עבור תוספת התלמידים המתוכננת למוסד.
9.11 שלוחת אוניברסיטת ברינגהאם יאנג
שלוחת האוניברסיטה ברינגהאם יאנג ממוקמת בהר הצופים על חטיבת קרקע ששטחה כ-3.71 דונם. השטח הבנוי מסתכם בכ-004,11 מ"ר )תכנית מס' 9613(.
01.11 סם שפיגל, ניסן נתיב, מעלה, תיאטרון חזותי, בית הספר לצילום מוסררה
בשנת 4002 אושרה תכנית מס' 8957 המאפשרת בנייה בהיקף של כ-000,51 מ"ר שטחים עיקריים ובנוסף כ-005,12 מ"ר שטחי חניה עבור ריכוז בתי הספר לאמנויות במרכז העיר. האיתור הוא במתחם "מנורה" בסמוך ל"בית העם" ברחוב בצלאל. התכנית מאפשרת את יישום עקרונות תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה. יש חשיבות רבה בהקמת פרויקט זה, המרכז חמישה בתי ספר לאמנויות במרכז העיר. ביצוע התכנית תואם את מדיניות תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 )אשר אושרה על ידי הוועדה המקומית( להקמת מוסדות מחוללי פעילות במרכז העיר.
11.11 מכללה חרדית
בחירת מיקום המכללה החרדית נעשה לאחר שיקול דעת, שעיקרו איתור מקום קרוב לריכוזי האוכלוסייה החרדית מחד גיסא, והיצע קרקע בבעלות ציבורית, מאידך גיסא. לאחר ניתוח האפשרויות הקיימות, מציע צוות התכנון להקצות קרקע בשטח של כ-03 דונם המאפשרים בנייה בהיקף של כ-000,57 מ"ר שטחים עיקריים בשוליים הצפוניים של שכונת הר נוף, בשטח שיועד בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 לעיבוי השכונה. ייעוד השטח על פי התכניות המאושרות הוא שטח פתוח, שאינו מיועד לבנייה )ראה איור מס' 21(.
21.11 סמינר "בית יעקב" להוראה
תכנית הפיתוח חוזה את הכפלת מספר התלמידים בסמינרים להוראה. אפשרויות הפיתוח בשטחים הקיימים מוצו במידה רבה. צוות התכנון מציע לאתר חטיבת קרקע בהיקף של כ-52 דונם בשוליים הצפוניים של שכונת רוממה, בשטח שיועד בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 לעיבוי השכונה. ייעוד השטח על פי התכניות המאושרות הוא שטח פתוח, שאינו מיועד לבנייה )ראה איור מס' 31(.
25
Slide 54: המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח
31.11 המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי
המלצת צוות התכנון להעביר את מכוני המחקר הנמצאים מחוץ לירושלים מחייבת איתור ראוי להקמתם. המיקום המוצע למכוני המחקר הממשלתיים הוא השוליים המערביים של קמפוס גבעת רם או בתחום שטח "שיכוני האלף". זאת, כחלק מיישום התכנית המאושרת להקמת מבני תעסוקה בתחום ההיי-טק, שאושרה לפני מספר שנים )ראה איור מס' 41(.
41.11 אוניברסיטה לאוכלוסייה הערבית
בהיעדר נתונים מדויקים לגבי המצאי הפיזי של אוניברסיטת אל-קודס לא ניתן היה להתייחס למצב הקיים. צוות תכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002 איתר שטח מצפון לכביש ירושלים מעלה אדומים עבור אוניברסיטה למגזר הערבי. השטח שהוקצה למוסדות ציבור הוא בהיקף גדול ויכול לספק את כל הצרכים עבור מוסדות להשכלה גבוהה למגזר הערבי בירושלים, בכפוף לפתרון בעיית הבעלות על הקרקע )ראה איור מס' 51(.
35
Slide 55: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
איתור הצעות למיקום מוסדות בעיר
איור מס' 21: איתור שטח לסמינר "בית יעקב" בשוליים הצפוניים של שכונת רוממה
כביש בגיו
קרית בעלזא )אונסדורף(
רוממה
45
Slide 56: המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח
איור מס' 31: איתור שטח למכללה חרדית בשטח שבין שכונת הר נוף לגבעת שאול
יער ירושלים
הר נוף
גבעת שאול
55
Slide 57: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
איור מס' 41: איתור שטח להקמת מכוני מחקר ממשלתיים באזור גבעת רם )או בשוליים המערביים של גבעת רם או בשטח "שיכוני האלף"(
גבעת רם
צומת בייט
שיכוני האלף
65
Slide 58: המצאי הפיזי של מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים: המצב הקיים ותכניות הפיתוח
איור מס' 51: איתור כללי להקמת מוסד להשכלה גבוהה לטובת המגזר הערבי בעיר, צפונית לשכונת עיסאוויה
ענתא
עיסאוויה
75
Slide 60: סיכום: המלצות לפעולה
יישום תכנית הפיתוח והצלחתה מותנים בהיערכות מתאימה המשלבת תיאום הפעולות הנדרשות על ידי כל הגורמים המעורבים, כמפורט להלן: א. ממשלת ישראל: מתן גושפנקא לתכנית הפיתוח על ידי החלטת ממשלה המחייבת את יישום המלצות תכנית המתאר הארצית תמ"א/53, לרבות קבלת החלטה מפורשת לעניין מכוני המחקר הממשלתיים והעברת הפקולטה לחקלאות לירושלים, גם אם הדבר מחייב חקיקה ראשית או משנית, בהסתמך על חוק ירושלים. ב. משרד האוצר: קבלת החלטה מפורשת המסייעת לוועדה לתכנון ולתקצוב לאפשר את הגדלת מספר הסטודנטים בירושלים על ידי הסטת תקציבים לבירה. ג. משרד החינוך: תגבור מערך הלימודים בבתי הספר התיכוניים בירושלים להכשרה של מספר תלמידים גדול יותר העשוי להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה בעיר. הכנה של מסגרות לימוד ייחודיות לאוכלוסייה מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי באופן שיוכלו להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. הכנת תכנית רב-שנתית לפיתוח ולחיזוק מערך המכללות להוראה והפניית סטודנטים ממרכז הארץ לירושלים. ד. מינהל מקרקעי ישראל: הבטחת הקצאות קרקע למכללה חרדית בשטח שיועד לעיבוי הר נוף; לסמינר "בית יעקב" בשטח שיועד לעיבוי שכונת רוממה ב"נחל רוממה", ולמכוני המחקר הממשלתיים בשוליים המערביים של גבעת רם. חיוב הקצאות קרקע אלו צריך לקבל ביטוי בפרוגרמה שתימסר למתכננים עם מתן ההרשאה לתכנון השטחים ולשינוי ייעוד השטח משטח פתוח לשטח לבינוי עירוני. ה. המועצה להשכלה גבוהה: אישור תכנית הפיתוח ותכניות אקדמיות שנועדו ליישם את עיקרי תכנית הפיתוח באופן שיגדילו את היצע תכניות הלימוד בירושלים. ו. הוועדה לתכנון ולתקצוב: אישור תכנית הפיתוח והובלתה באמצעות הסטת ביקושים ממרכז הארץ לירושלים. מומלץ כי הוועדה לתכנון ולתקצוב תעמוד בראש ועדת ההיגוי ליישום התכנית.
21
95
Slide 61: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
ז. האוניברסיטה העברית: על האוניברסיטה העברית לפרוס את חסותה האקדמית על המכללות שירצו בכך ולסייע בהעמדת מרצים איכותיים, תכניות לימודים וכיו"ב. כמו כן, על האוניברסיטה להכין תכניות מפורטות ליישום ההצעות המופיעות בבסיס תכנית הפיתוח. ח. "בצלאל": על האקדמיה "בצלאל" לפרוס את חסותה על בתי הספר לאומנויות, לרבות בתי הספר לקולנוע ולמשחק על מנת להקל על מתן ההכרה האקדמית לבתי ספר אלה. מהלך מעין זה עשוי להגדיל את כוח המשיכה של העיר )ביחד עם הגדלת היצע הלימודים ב"בצלאל"( ולקבוע את מעמדה של ירושלים כמובילה בתחום התקשורת החזותית, האלקטרונית והקולנוע. ט. מערך המכללות: יישום התכנית באופן שמכללת "הדסה" תהיה מכללה כללית עם היצע מגוון של מקצועות לימוד. י. עיריית ירושלים: עיריית ירושלים חייבת להירתם ליישום תכנית הפיתוח. צוות התכנון סבור, שככל שההשכלה הגבוהה בירושלים תתפתח לכיוונים חדשים ותתרחב למגזרים שטרם השתלבו בה באופן מלא, כך תצא העיר נשכרת, מבחינת המצב הכלכלי, התעסוקה, מאזן ההגירה וכוח משיכתה. יא. הרשות לפיתוח ירושלים: על הרשות לפיתוח ירושלים להיות הזרוע הביצועית המובילה הלכה למעשה את יישום תכנית הפיתוח על כל היבטיה, בשיתוף שתי ועדות מלוות, כמפורט בסעיף הבא.
1.21 פירוט דרכי הפעולה האופרטיביים ליישום התכנית
צוות התכנון רואה לנכון לפרט את הצעדים האופרטיביים ליישום ההמלצות שבבסיס תכנית הפיתוח ואת חלוקת העבודה, כדי למנוע מצב שהתכנית לא תזכה לביצוע הלכה למעשה.
א. ועדות
ועדת היגוי: הקמת ועדת היגוי, שבראשה יעמדו אנשי הוועדה לתכנון ולתקצוב, ובה נציגים מהגופים הבאים: משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, כל נציגי מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. צוות יישום: הקמת צוות מצומצם, שבראשו יעמדו אנשי הוועדה לתכנון ולתקצוב, ובו נציגים מהגופים הבאים: הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית. צוות זה יקבע תכניות חומש ליישום עיקריה של תכנית הפיתוח, על פי אבני דרך שתקבע ועדת ההיגוי.
ב. עיריית ירושלים/הרשות לפיתוח ירושלים
הרשות לפיתוח ירושלים, הפועלת מטעם עיריית ירושלים, תהיה אחראית להכנת תכנית מתאר ותכניות מפורטות כמתחייב מחוק התכנון והבנייה להבטחת המצאי הפיזי עבור מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים כמפורט להלן:
06
Slide 62: סיכום: המלצות לפעולה
• תכנית מתאר: הכנת תכנית מתאר פיזית לייעוד כל השטחים עבור המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות המוסדות החוץ תקציביים. מטרת תכנית המתאר היא לעגן מבחינה סטטוטורית את ייעוד השטחים עבור המוסדות להשכלה גבוהה, לאור הלחצים לשינוי ייעודי קרקעות המיועדים לצורכי ציבור בעיר הפנימית. במסגרת תכנית המתאר, יש לאתר שטחים עבור מוסדות שטרם נמצא להם מיקום. בין היתר, עבור המכללות להוראה, מכון לנדר ואחרים. כמו כן, מטרת התכנית - לשמור על ייעוד שטחים המיועדים לצורכי ציבור. • האוניברסיטה העברית: אישור תכניות ההרחבה של הקמפוס בגבעת רם וקמפוס הר הצופים )להחזיר לאלתר לדיון את תכנית מס' 3677(. • "בצלאל": קידום התכנית המפורטת הנמצאת בהכנה להעברת קמפוס "בצלאל" למתחם מגרש הרוסים והבטחת עתודות קרקע נוספות באזור - מתחם בית סרגיי ובית המעצר במגרש הרוסים. • מכללת "הדסה": הבטחת המשך התפתחותה של המכללה במרכז העיר על ידי הקצאת הקרקע שבה שכנה מכללת "אורט" )ברחוב הנביאים( ודחיית היוזמה לשינוי ייעוד הקרקע משטח לבנייני ציבור לשטח למגורים. • מכללות חרדיות: הכנת תכניות מפורטות עבור המכללה החרדית והמכללה להוראה "בית יעקב" בשטחים המוצעים בתכנית זו. • מכללות צה"ל: הובלה של התכנון המפורט לקרקע שהוקצתה עבור מכללות צה"ל בהר הצופים והבטחת התקציבים הממשלתיים ליישום התכנית והעברתם לירושלים, בתיאום עם משרד הביטחון וצה"ל. • מכללות לאמנויות: יישום התכנית להקמת בתי הספר לאמנויות במתחם "מנורה" במרכז העיר. • מכוני מחקר ממשלתיים: הכנת תכנית מפורטת להבטחת עתודות קרקע להקמת מכוני המחקר הממשלתיים בשוליים המערביים של קמפוס גבעת רם או שילובם בקמפוס גבעת רם בתחום "שיכוני האלף". בנוסף לכך, על עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים להוביל מהלך חקיקה שיבטיח את הקמתם של המכונים בירושלים. • קביעת סדר עדיפויות לביצוע מערכת הסעת המונים: תנאי הכרחי לייעול תפקודה של האוניברסיטה העברית המפוזרת בשלושה קמפוסים הוא שיפור הנגישות אל ובין שלושת הקמפוסים האקדמיים שלה, כך שתובטח האפשרות ללימודים בין-תחומיים באופן מיטבי. לאור זאת, יש חשיבות עליונה לביצוע הקו השני של הרכבת הקלה, המחבר בין קמפוס הר הצופים לקמפוס בגבעת רם, דרך קריית הממשלה. עניין זה מחייב תיאום עם משרד התחבורה ושכנועו בדבר החשיבות של הנושא לפיתוח מערך ההשכלה הגבוהה בירושלים. המלצה ברוח זו כלולה בתכנית המתאר המקומית ירושלים - 0002, המחייבת את ביצוע הקו השני לאלתר.
16
Slide 63: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
• בניית מעונות: הגדלת היצע המעונות לסטודנטים על ידי בנייה בהיקף נרחב לקליטת תוספת הסטודנטים המתוכננת, לרבות במרכז העיר ובשולי מרכז העיר. • מענקים: מתן מענקים לסטודנטים שמקום מגוריהם מחוץ לירושלים, בתיאום עם משרד האוצר. • מעקב ובקרה: הרשות לפיתוח ירושלים תקבע מנגנון למעקב ולבקרה אחר ביצוע תכנית הפיתוח ויישומה.
ג. כל מוסדות ההשכלה הגבוהה
הכנת תכניות מפורטות לקליטת סגל אקדמי בכיר וזוטר.
ד. מוסדות להשכלה גבוהה העוסקים במחקר
הקמת מעבדות להוראה ומחקר.
ה. תקציבים
מעקב וטיפול שוטף בקבלת תקציבים, כפי שיוחלט על ידי משרד האוצר, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ולתקצוב ועיריית ירושלים.
ו. האוניברסיטה העברית
• על האוניברסיטה העברית, מתוקף מעמדה האקדמי ויוקרתה כמוסד מחקרי, לסייע לפיתוח המכללות האחרות ובמיוחד לפיתוח המכללה הכללית "הדסה". • יישום המלצות תכנית הפיתוח להקמת בית ספר בין-לאומי, בית ספר לתיירות ובית ספר למינהל ציבורי.
ז. מוסדות השכלה גבוהה/תעשיית ההיי-טק בעיר
אינטראקציה בין המחקר המדעי והיישומי במוסדות אקדמיים ליישום המחקרים.
26
Slide 64: נספחים
נספח 1'
המלצות עיקריות ליישום מתוך "דוח תכנית-אב להשכלה גבוהה" המהווה חלק ממסמכי המדיניות של תכנית מתאר מקומית ירושלים-0002
א. מכון מחקר מטריציאלי
חברות ייעוץ וסקר חיצוניות ומקומיות מצאו שהאינטראקציה בין השחקנים המשתתפים ביצירת חידושים טכנולוגיים בישראל בכלל ובירושלים בפרט, לוקה בחסר. כדי לתקן את החסר הזה מוצעים כאן אמצעים אחדים וביניהם מכון מחקר מטריציאלי. זהו מכון מחקר ציבורי ופרטי כאחד, שבו אפשר יהיה לבצע פיתוח ממוקד לתכלית, באופן ש"מי שירצה לשתות כוס חלב לא יצטרך לקנות את כל הפרה". המכון יאורגן מטריציאלית, כלומר בשורות של המטריצה יהיו דיסציפלינות דוגמת פיזיקה, לימודי המחשב וגנטיקה, ופריטי ציוד בלתי חליק, גנרי ויקר, כמו למשל מכונה לזיהוי רצפים גנטיים או מכונה ליצור שבבים גנטיים. בטורים יהיו פרויקטים דוגמת תרופות או אמצעי חישה ואבחון. לשורות יהיו "חיי נצח" ולפרויקטים חיי שעה, כלומר לכל פרויקט יהיו התחלה, אמצע וסוף. בשורות יהיו מיוצגות לא רק דיסציפלינות מן המדעים "הקשים", כמו פיזיקה וכימיה, אלא גם מן המדעים "הרכים", דוגמת כלכלה, מינהל עסקים, מימון ושיווק. כלומר, במטריצה יהיה כל מה שנחוץ כדי להעמיד מוצר או תהליך ייצור בשוק. לכל שורה במטריצה יהיה מנהל שבאחריותו אספקת שירותי הדיסציפלינה או הציוד הבלתי חליק לפרויקטים. לכל פרויקט יהיה מנהיג שיוביל את הפיתוח וינהל אותו מדעית, כספית וצוותית. הפרויקט יוכל לקנות, או לקבל מן השורות, את שירותי הדיסציפלינות והציוד הנחוצים לו. בשפת Up Johnזאת תהיה .Leadership Matrix חוקרים מן האוניברסיטאות, המכללות והתעשייה יוכלו להשתתף במחקרי המכון, אם בשורות ואם בטורים. את הפרויקטים )הטורים( תממן התעשייה ואילו את המחקר הדיסציפלינרי ואת המכשור הגנרי הבלתי חליק )השורות(, תממן הממשלה. המכון המטריציאלי יהווה את הגשר בישראל בין המחקר באוניברסיטאות, שהוא בעיקר דיסציפלינרי, לבין המחקר בתעשייה שהוא בעיקר פרויקטלי.
36
Slide 65: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
המכון הזה יאפשר למורים במכללות לעסוק גם במחקר ובכך יעלה את רמתן והעיקר, הוא יאפשר לחברות הזנק קטנות וחברות בינוניות בישראל )שהן קטנות בקנה מידה עולמי(, לערוך מחקר ופיתוח מכוון לתכלית, "כמו גדולים".
ב. אשכול לימוד מחקר ותעסוקה
בתהליך המחקר, הפיתוח והמסחור של טכנולוגיות, משתתפים שחקנים רבים. זרימת האינפורמציה ביניהם היא קריטית להצלחה. מאחר שחלק מן השחקנים מתכוונים "ללכוד את התועלת" שתנבע מן המחקר בסופו של דבר, אזי בעולם תחרותי יש להם דווקא צורך לחסום את זרימת האינפורמציה. את הפרדוקס הזה צריך לפצח בשום שכל. למעשה, לא את הכול צריך לחסום, אבל מה כן לחסום ומה לא, זהו עניין ייחודי לכל שלב בתהליך המו"פ ולכל פרויקט. ישנן דרכים שונות להעברת האינפורמציה ואחת מהן היא האשכול. האשכול הוא ריכוז בקרבת מקום של מוסדות לימוד, מחקר, חברות הזנק, שירותים עסקיים ושירותים אחרים. "בקרבת מקום" כלומר "במרחק קפיטריה", כך שאפשר יהיה להחליף אינפורמציה על כוס קפה. אנו מציעים הקמת אשכול בשטח המשתרע מן הכניסה לעיר ועד ל"שיכוני האלף", שיכלול את האוניברסיטה העברית, הממשלה, חברות הזנק, שירותים עסקיים ושירותים אחרים. האשכול יושתת על רכבת קלה, שתקצר את המרחקים במונחים של זמן ותחבר אותו למרכז העיר.
ג. אוניברסיטה ו/או מכללות לחרדים
כדי שהחרדים ירכשו השכלה גבוהה, חשוב לשמור על הכללים הבאים: 1. לא לעשות זאת בתוך הישיבה. 2. לאפשר לימודים גבוהים ו/או אקדמיים באווירה חרדית. 3. לא להעמיס על הלומדים החרדים את התרבות החילונית, אלא רק במידת הצורך. 4. לא לעשות זאת באוניברסיטה לא חרדית. 5. להתייעץ עם החרדים באיזה אופן לתכנן לימודים גבוהים. 6. את כל אלה אפשר לעשות באוניברסיטה או באוניברסיטאות חרדיות ו/או במכללות חרדיות אחדות, שכל אחת מהן תכוון לפלח שוק מסוים. מובן מאליו, שבמושג "חרדים" אנו מתכוונים לגברים ולנשים, שילמדו בנפרד. 7. מלגות לחרדים הלומדים מקצועות טכנולוגיים )במובן הרחב של המילה(. גבר חרדי הלומד בישיבה מקבל מלגת קיום צנועה. בדרך כלל, הוא בעל משפחה, מטופל בילדים והמלגה הזו היא מקור פרנסתו העיקרי. אם יעזוב את הישיבה המלגה תיפסק, כך שהוא לכוד בכבלי המלגה.
46
Slide 66: נספחים
מלגת לימודים צנועה תאפשר לו לצאת מן המלכוד הזה ולהצטרף לכוח העבודה, לפרנס את עצמו ולשלם מיסים, כך שבטווח הארוך המלגה תשתלם.
"ענב" באשכול באווירה דתית
כדי לאפשר לחרדים ללמוד ולעבוד בסביבה דתית, אנו מציעים להקים "ענב" באשכול ליד בית החולים "שערי צדק". באזור זה כבר קיימים מכללות, בית חולים ושכונה באווירה דתית. סביב לאלה יוקצה שטח שיאפשר התפתחותו של אשכול לימודים לתעשייה ולשירותים עסקיים, שיהיה קשור וגם לא קשור לאשכול הירושלמי ולכן הוא נקרא כאן "ענב באשכול". ה"ענב" יהיה קשור לאשכול, מפני שיש מגוון שירותים לא חליקים שלגביהם הוא יהיה קטן מדי ויצטרך לקבל אותם באשכול; הוא לא יהיה קשור לאשכול, כדי שתישמר בו סביבה מבוקרת כרוחם של החרדים. ישנה כבר התחלה של היווצרות אשכול סביב לבית החולים "שערי צדק", הכולל בין השאר את מכון "לב" לבנים ויכול לכלול בסביבתו גם את מכון "טל" לבנות. יש לשתף את נציגי המגזר החרדי בתכנון התכנית המתאימה לצורכיהם. ישנן סוגיות שונות שרק עם נציגי המגזר החרדי אפשר יהיה לתת להן תשובות. למשל, האם מכללה טכנולוגית ליד ריכוז של ישיבות מתאימה יותר או פחות ממכללה המרוחקת מסביבה דתית? או אולי זו וגם זו מתאימות לציבור החרדי? האם מכון טכנולוגי לבנים ומכון טכנולוגי לבנות חייבים להיות כל אחד בקמפוס נפרד או שאפשר שיהיו בקמפוס אחד? האם מקומות העבודה יהיו ליד הבית או בריכוזים מרוחקים מן הבית, או שניהם? אילו מקצועות אינם רצויים ללימודים במכללה חרדית )אבולוציה למשל(? איך אפשר להבטיח שהאווירה במקומות הלימוד ובמקומות העבודה תהיה לרוחו של הציבור החרדי? לבסוף, יש לבחון את הבעיות המשפטיות הקשורות בהקמת אשכול באווירה דתית ולתת להן מענה.
ד. מעונות סטודנטים
אחד הדברים המגבילים את הגידול של תעשיית ההשכלה בירושלים כתעשייה המייצרת לשוק חיצוני, הוא מספר המיטות במעונות הסטודנטים. ככל שיהיה יותר מקום במעונות הסטודנטים, כך יבואו ללמוד בעיר סטודנטים רבים יותר ממקומות רחוקים. דבר זה נכון לגבי האוניברסיטאות, המכללות וגם לגבי הישיבות הגדולות.
ה. אוניברסיטה טכנולוגית רב-תחומית ועצמאית
ירושלים נוטלת פחות מחלקה באוכלוסיית הסטודנטים הלומדים הנדסה ברמה האוניברסיטאית. לכן, אנו מציעים לעודד התפתחותה של אוניברסיטה טכנולוגית, רב-תחומית ועצמאית בעיר. אוניברסיטה זו תעסוק בלימוד ובמחקר לא רק בנושאים ובתחומים הנלמדים בטכניון, אלא גם בתחומים כמו ביולוגיה, ביאוניפורמטיקה וכד'. האוניברסיטה תהיה רב-תחומית במובן שיהיה בה כל מה שנחוץ
56
Slide 67: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
כדי להוביל רעיון משלב הגותו ועד להפיכתו למוצר או לתהליכי ייצור מסחריים. בין מקצועות הלימוד ייכללו גם תחומים דוגמת מינהל עסקים ושיווק.
ו. מינהל ציבורי
חלקם של העובדים בתעשיית השירות הציבורי בירושלים גדול מחלקם בישראל כולה. במספר הסטודנטים הלומדים מינהל ציבורי לתואר ב.א, ירושלים נוטלת הרבה פחות מחלקה באוכלוסייה ולתואר מ.א כמעט כחלקה באוכלוסייה, בעוד שבתחומים אחרים ירושלים נוטלת הרבה יותר מחלקה באוכלוסייה. בתקופה זו מתרחשים שינויים שצריכה להיות להם השפעה על איכותו של המינהל הציבורי ועל תחומי התמחותו. שלושה שינויים בולטים הם בתחומים: קהילתיות, הפרטה וסביבה. מוצע לעודד הקמתו, או התפתחותו מאחד המוסדות הקיימים, של בית ספר למינהל ציבורי ברמה אקדמית. בבית ספר זה יילמדו וייחקרו נושאים הקשורים למינהל הציבורי, דוגמת הפרטה. במסגרת זו אפשר ללמוד ולחקור נושאים שעומדים לפני תהליכי הפרטה, דרגות בהפרטה, וסוגי הפרטה ) B.O.Tכדוגמה(, מכירת מניות לעובדים, מכירת מניות לציבור, מכירת גרעין השליטה וכדומה. דרגות בהפרטה יכולות להיות קנייה בחוץ ) ,(out sourcingרשות ממשלתית או מטרופולינית, מלכ"ר, חברה בשותפות פרטית ועירונית, וחברה פרטית. המינהל הציבורי הולך ומצטמצם ואולם הוא מופקד על שירותים ציבוריים חיוניים, דוגמת רפואה, חינוך, רווחה, תרבות ופנאי. תמהיל נושאי הלימוד והמחקר במינהל הציבורי גדול ורב. קהילתיות, שירותים מוניציפליים, ארגון קהילתי במסגרת של העיר ומטרופולין, הם רק מבחר קטן מהנושאים בתחום זה. בית הספר/המכללה למינהל ציבורי שתקום, תשלב לימודי מינהל עסקים מודרני, כדי ליצור התאמות הנדרשות בעידן שבו דגל ההפרטה נישא ברמה. נושא נוסף שעומד על הפרק וצריך לדעת לנהל אותו הוא הסביבה. ניהול סביבה נשמע על פניו כסתירה, אבל כאשר הסביבה הופכת ל"מצרך" נדיר שלא רצוי לבזבזו, אזי צריך לדעת לנהל את השימוש בו. בית ספר שיעסוק בלימוד ובמחקר של נושאים כאלה חייב להיות רב-תחומי ועליו לכלול נושאים כדוגמת: תכנון ערים, ארגון ערים, ארגון פירמות, משפטים, ניהול, כלכלה, ועוד. הדמיון בתרבות הארגונית הדרושה לאוניברסיטה הטכנולוגית ולאוניברסיטה למינהל והשוני ביניהן לבין האוניברסיטה העברית, מזמינים הקמתה של אוניברסיטה לטכנולוגיה ולמינהל, תחת קורת גג אחת.
66
Slide 68: נספחים
ז. מכללה לתיירות
התיירות היא תעשייה חשובה בישראל בכלל ובירושלים בפרט. כמעט כל תייר שבא לישראל מבקר בירושלים. קרוב לוודאי שירושלים מהווה גורם חשוב בכוח המשיכה של מדינת ישראל. מוצע להקים בירושלים מכללה לתיירות, שתלמד את כל הדרוש לתעשייה זו, מבישול ועד לניהול ולשיווק.
ח. אוניברסיטה בין-לאומית בירושלים
לפי הערכות זהירות, מונה ציבור הסטודנטים היהודים בעולם )לא כולל ישראל( כחצי מיליון תלמידים. זהו פלח שוק שירושלים יכולה לנגוס ממנו נתח משמעותי. באוניברסיטה העברית קיימות תכניות מיוחדות לסטודנטים מחו"ל, שמכוונות לפלח השוק הזה. אמנם האוניברסיטה העברית בירושלים מלמדת הרבה יותר סטודנטים מחו"ל מכל אוניברסיטה אחרת, אבל ביחס לגודל השוק זוהי עדיין "טיפה בים". צוות התכנון מציע הקמתה של אוניברסיטה יהודית ו/או בין-לאומית בירושלים, רצוי במצרף מבנים במרכז העיר. אוניברסיטה ששפת ההוראה בה תהיה אנגלית, כדוגמת אוניברסיטאות בין-לאומיות רבות שקיימות באירופה ומושכות תלמידים )גם( מישראל. המותג של העיר ירושלים ואיכות מוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר, עשויים למשוך סטודנטים מחו"ל ללמוד בה. ראוי להדגיש, כי יש לתת עדיפות למרכז העיר בכל הקשור למוסדות חדשים שיוקמו. מגמה זו חייבת להיות מלווה בהוספת מעונות סטודנטים במרכז העיר ובמתן הקלות לסטודנטים השוכרים דירה במרכז העיר.
ט. העברת הפקולטה לחקלאות לירושלים
האוניברסיטה העברית נמצאת היום בארבעה קמפוסים הרחוקים זה מזה והיא בעצם "ארבע אוניברסיטאות תחת אותו שם". הצעתנו, שהרכבת הקלה תתוכנן כך שתקצר את המרחקים בין שניים או שלושה מהם ובכך תביא אותם לפעול שוב כאוניברסיטה אחת. צוות התכנון סבור, שהגל הבא של תעשיות חדשות יכלול תעשיות המשלבות טכניקות גנריות מתחום הביולוגיה והאינפורמציה עם תעשיות מתחום הרפואה, הסביבה, החקלאות והמזון. כאן יש לפקולטה לחקלאות השוכנת ברחובות, היצע מגוון ורב. החקלאות עצמה עוברת היום שינויים קיצוניים )ראה "חקלאות אחרת", של ישי ספרים(, שיביאו להיעלמותה או להתפתחותה לכיוונים אחרים. את אלה אפשר ללמד ולחקור בירושלים. אם עדיין יהיה צורך במחקר עתיר שטח, אפשר להמשיך ולעשותו מחוץ לירושלים.
76
Slide 69: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
י. אוניברסיטה לציבור החרדי
יש לאמץ את האפשרות לכינונה בירושלים של אוניברסיטה לציבור החרדי, על בסיסו של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה )מכון "לב"( עם גוון המקצועות הנלמדים בו לכיוון של מקצועות הרוח והחברה.
יא. העברת מכללות צה"ל לירושלים
ב-2691 החליטה הממשלה על הקמתה בירושלים של המכללה לביטחון לאומי. עד לסגירתה, לאחר מלחמת ששת הימים, שכנה המכללה במרכז העיר, ברחוב המלך ג'ורג' 12, מול בניין הכנסת )פרומין(. כשנוצר הצורך לפתוח מחדש את המכללה, לאחר מלחמת יום הכיפורים, במחצית שנות ה-07, נקבע בהחלטת הממשלה, שהמכללה תוקם "באופן זמני" במתחם המחנות בגלילות. מאז היא שוכנת שם. בשנים האחרונות נעשו מאמצים גדולים להעביר את המכללה, שתלמידיה משלימים את השכלתם האקדמית )לתואר ראשון ו/או שני( באוניברסיטת חיפה, למקומה הטבעי בירושלים. נבחנו מספר אתרים ובהם מורדות מלון "הולידיי אין" )מתחם "המקשר"(, מתחם בית החייל, גבעת התחמושת והר הצופים. כל הגורמים מאוחדים בדעה, שיש להעביר את מכללות צה"ל לירושלים, לרבות המכללה לפיקוד ולמטה והמכללה לפיקוד טקטי, שעוסקת בהכשרת קצינים צעירים לתפקיד של מפקדי פלוגות בצה"ל. בז'רגון הצה"לי מוכר המוסד כ"אקדמיה". לכאורה, אין מדובר במספר גדול של תלמידים, אולם אלה מוסדות יוקרתיים, שעשויים להוסיף לירושלים ולהשכלה הגבוהה בה מוניטין של איכות. בייחוד לגבי המכללה לביטחון לאומי )מב"ל(, שהיא החממה שבה גדלה צמרת הפיקוד של צה"ל, של רשויות הביטחון האחרות ושל מקצת מהפקידות האזרחית הבכירה. ב-2002 נערכו דיונים מואצים להוציא את התכנית אל הפועל. נערכו סיורים, בהשתתפות מפקד המכללות בצה"ל האלוף עמוס ידלין ומנכ"ל משרד הביטחון האלוף )מיל'( עמוס ירון ובהשתתפות גורמי צבא ועירייה בכירים. ראש העיר דאז, מר אהוד אולמרט, היה מעורב בהאצת התהליך. לאחר מספר סיורים שנערכו בירושלים, בחרו אנשי הצבא ומשרד הביטחון את הר הצופים כחלופה המועדפת עליהם, כדי להקים את האתר המרכזי למכללות של צה"ל. האוניברסיטה העברית הסכימה להקצות לכך את השטח הנושא את שמו של מרטין בובר ושיועד בעבר להקמת בית המשפט העליון. בשיקול לטווח רחוק, המעבר וריכוז המוסדות בקמפוס אחד יחסוך כסף רב, אבל המעבר והקמת הקמפוס בהר הצופים )על שטח של כ-000,02 מ"ר( מחייב השקעות שמשרד הביטחון אינו מוכן להקצות מתקציבו. העניין תלוי ועומד על שולחנו של שר הביטחון, ממתין להחלטה. המכללות שפורטו לעיל, יחד עם פרויקט "תלפיות" )מסגרת לתלמידים מצטיינים, בוגרי תיכון, שמשלבים לימודים עם
86
Slide 70: נספחים
שירות צבאי ממושך(, המתקיים בגבעת רם, עשויים להעשיר את "כוח המוח", דווקא במסגרת האוניברסיטה העברית שמדיניותה מדגישה את האיכות והמצוינות. הבאת מוסדות אלה לעיר, בשלב שבו מרבית הקצינים מצויים בהליך של הקמת משפחה והתבססות כלכלית, עשויה להותיר חלק מהם בירושלים. אין מניעה ואף רצוי שבשטחים שיצורפו לעיר ממערב, תוקצה קרקע להקמת פרויקט צהל"י לשכן בו משפחות של קצינים, דוגמת הפרויקטים )המוצלחים( שהוקמו ביבנה, ברעות ובראש העין. כך ניתן יהיה להגדיל את הסיכוי, שחלק משמעותי מן הקצינים המשתלמים יבחרו לקבוע את מגוריהם ועתידם בירושלים. גוף נוסף שהביע רצון להעתיק את מושבו לירושלים הוא המועצה לביטחון לאומי, השוכנת במרכז הארץ, בצומת מורשה. בעיקרו, זהו מוסד אזרחי-מחקרי, המכין חומר עבור הקברניטים ומקבלי ההחלטות בבירה. קביעת מקומו בירושלים - ראויה ונדרשת. במסגרת הדיונים על הקמת מבנה המכללות בהר הצופים, אפשר לתת למועצה מענה ראוי. בסיור שערכנו ביוזמתו של האלוף עוזי דיין, )אז( ראש המועצה לביטחון לאומי, אופיינו צרכים של כ-002,1 מ"ר להעברת המועצה לבירה. אשר על כן, אין קושי להכיל אותה במבנה המכללות המיועד, כאגף נפרד.
יב. השכלה גבוהה למגזר הערבי
עד 7691 לא היו מוסדות להשכלה גבוהה בצד המערבי של נהר הירדן, זולת מכללה להכשרת מורים ברמאללה. מאז 7691, קמו באיו"ש מספר אוניברסיטאות, שהבולטות שבהן נמצאות בשכם )א'-נג'אח(, ברמאללה )ביר-זית(, בבית לחם )ביוזמת הוותיקן( ובחברון. לאחר הקמת הרשות הפלשתינית, הוקמה בג'נין אוניברסיטה אמריקאית ששפת הלימוד בה היא אנגלית. מובן שלגבי האוכלוסייה הערבית באיו"ש ובירושלים, עד למלחמת ששת הימים, המוסדות להשכלה גבוהה בירדן בכלל וברבת עמון בפרט, היו מוסדות נחשקים, כמו גם באמירויות הנפט במפרץ הפרסי. בשנים האחרונות, תופסות האוניברסיטאות שהוקמו מאז 7691 מקום מרכזי בקרב האוכלוסייה הערבית, ממערב לירדן. קשה לצפות כיצד ומה יהיו ההסדרים המדיניים והאם יתקיים מעבר חופשי בין ירושלים לערים ברשות הפלשתינית/המדינה הפלשתינית. סביר להניח שלירושלים יש וימשיך להיות כוח משיכה עודף על פני מוסדות אחרים, גם ביחס ללימודים אקדמיים בה. פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה בירושלים, ברמה טובה, עשוי להיות גורם משיכה לסטודנטים ערבים, לא רק מירושלים. מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מהאוכלוסייה הלא יהודית, בהיקף החזוי לירושלים, שלא יעמדו לרשותה מוסדות להשכלה על-תיכונית וגבוהה שמלמדים בהם בשפה הערבית. סביר להניח שבתנאי
96
Slide 71: תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת 0202
שלום, סטודנטים ערבים מירושלים, במספרים הרבה יותר משמעותיים, ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. יוקרתה הצבורה של ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל ובירושלים בפרט, תשמש גורם משיכה, בייחוד לתלמידים המצטיינים שיצטרכו להצטייד בשפה העברית לצורך הלימודים. ואכן, כבר היום תלמידים הפונים ללמוד במוסדות ישראליים רוכשים שליטה בשפה העברית. במגזר החרדי קיימים מוסדות על-תיכוניים שאינם מקנים תואר אקדמי. יש להקים כמותם גם עבור המגזר הלא יהודי. הנתונים הסוציו-אקונומיים של אוכלוסייה זו מראים, שבשלב ראשון תהיה נהירה להשכלה מקצועית יוקרתית )לא אקדמית(; רק בשלב שני יהיה ביקוש לרכישת השכלה אקדמית מוכרת ותואר מלא. תכנית המתאר צריכה לאפשר הקמתו של קמפוס אקדמי רציני, בחלק המזרחי של העיר, בשער מזרח. דבר זה יכול להתאפשר על בסיס אוניברסיטת אל-קודס או במסגרת של מכללה. בשתי החלופות צריך וניתן למצוא שיתוף פעולה בין המוסד שיוקם לבין מוסד ישראלי מוכר, דוגמת האוניברסיטה העברית. המוניטין של האוניברסיטה העברית יקנה למוסד האקדמי הערבי יוקרה אקדמית. שפת הלימוד במוסד זה צריכה להיות ערבית. שיתוף פעולה פורה יכול להיווצר בין "האוניברסיטה הפתוחה" בישראל ל"אוניברסיטה הפתוחה" הסמוכה לאל-קודס, בשלב זה בנושאים שאינם שנויים במחלוקת פוליטית. נדמה שכל תכנית כלכלית שתופעל, עם בוא השלום, לשיקום האזור, תעמיד בסדר עדיפות גבוה הקמתו של מוסד אקדמי ערבי במזרח העיר ולא רק משיקולים כלכליים.
07
Slide 72: חוק ירושלים
נספח 2'
חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל1
ירושלים- בירת ישראל
1. ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון
2. ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.
שמירת המקומות הקדושים
3. המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
פיתוח ירושלים
4. )א( הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים )מענק הבירה( באישור ועדת הכספים של הכנסת.
ירושלים- בירת ישראל
)ב( לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים.
מנחם בגין ראש הממשלה
יצחק נבון נשיא המדינה
17
Slide 73: לירושלים מוניטין היסטורי ארוך וניסיון מוכח להיותה מרכז חינוך והשכלה בעל חשיבות, בקנה מידה לאומי ובין-לאומי. את המוניטין רכשה העיר בזכות הלימוד היהודי המסורתי לאורך הדורות ובזכות האוניברסיטה העברית. זאת ועוד, גם רוב אלה אשר לומדים בעיר, נוטשים אותה עם סיום לימודיהם לטובת מגורים ותעסוקה ביתר חלקי הארץ. התכנית המוצגת במסמך זה בוחנת את מצב ההשכלה הגבוהה בירושלים, תוך ניתוח המצב הקיים וזיהוי הפוטנציאל הלא ממומש של ההשכלה הגבוהה בעיר. התכנית מציגה אומדן משאבים וכוח אדם וכן המלצות מפורטות לפעולה, לשם קידומה של ההשכלה הגבוהה והפיכתה של עיר הבירה למרכז ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. ריכוזם של מוסדות להשכלה גבוהה על-תיכוניים השכלה ומוסדות ומקצועיים בירושלים היווה במשך שנים אבן שואבת לעשרות אלפי צעירים איכותיים, אשר הגיעו לעיר כדי לרכוש השכלה גבוהה ונותרו לגור בה, לעבוד בה ולהקים בה את ביתם. בעוד שבעבר הייתה ירושלים מרכז לאומי להשכלה גבוהה, כרבע מהסטודנטים במדינה למדו בה והיא הכילה כשליש ממספר המוסדות האקדמיים במדינה, הרי שבשנים האחרונות נשחק מעמדה בתחום ההשכלה והיום רק כעשירית מהסטודנטים בארץ לומדים בה; בשני העשורים האחרונים, רוב המוסדות האקדמיים החדשים הוקמו מחוץ לירושלים.